"במכינה הקדם צבאית ובתקופת השרות שלי בצה"ל הקפדתי מבחינה מסויימת בשמירת המצוות ובלימוד תורה יותר מאשר בבית הורי". כך אמר השבוע ל'מצב הרוח' סמל ראשון בנימין גופין שהיה בין 120 החיילים מצטייני נשיא המדינה יצחק הרצוג ביום העצמאות לפני שבוע.
גופין גדל בסביבה חרדית בבולטימור בארצות הברית במה שהוא מכנה משפחה חרדית-ליטאית. בילדותו למד בתלמוד תורה ובמוסדות חרדיים, וכשלמד גם בגיל תיכון במוסד חרדי, "חזרתי בשאלה ולא שמרתי שבת".
בנימין מספר כי "בגיל 18 והלאה למדתי בישיבה האמריקנית 'אשרנו' שאפשר לכנותה דתית לאומית, ובה היו לא מעט תלמידים ציוניים. התקרבתי לציונות דתית, שקודם לא ידעתי עליה דבר. ראש הישיבה שהיו לו דעות ציוניות, חיזק אותי מאד, כאשר חזרתי בתשובה", מציין גופין.
הוא מציין כי "באותה תקופה השפיעו עלי בכיוון של עליה לארץ. הורי התנגדו לכך מלכתחילה, אבל כשנוכחו לדעת שהחֶברה החדשה שלי מחזקת אותי מבחינה יהודית, קיבלו בהחלט את דעתי והסכימו לעלייתי ארצה".
עם עלייתו ארצה הצטרף גופין למכינה הקדם צבאית עצמונה, שבה מצא את מקומו, ולאחר שנה החליט להתגייס לצה"ל. "בתקופת הישיבה בבית שמש ובמכינה התחזקתי שוב מבחינה דתית וגם הרצון שלי להתגייס לצה"ל התחזק" הוא מספר על תקופת גיוסו.
בתקופה הראשונה בצבא הוא למד עברית במשך שלושה חודשים, וזו הייתה התקופה היחידה שבה הוא היה לא רק בין שומרי מצוות אלא גם כאלה שלא שמרו מצוות. "מצד שני", הוא אומר, "כולם השתתפו בסעודות שבת וכולם שמרו את השבת בפרהסיה, והאווירה הדתית הכללית הייתה טובה".
היו מקרים בהם נתקלת בזלזול בך כשהתפללת או שמרת שבת?
"בדרך כלל התייחסו אלי בכבוד ובהערכה, ומעולם לא ניסו להפריע לי לנהוג כשומר מצוות".
היית ממליץ לחבריך מהחברה החרדית שבה גדלת לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל?
"לא לכל אחד, אלא רק לאלה שבאמת רוצים ללכת בדרך זו ברצינות ומסוגלים להתחזק בקיום המצוות גם לאחר עלייתם ארצה ובשרות בצבא. לאלה הייתי בהחלט ממליץ לדרך בדרך זו".
בחוברת שפרסמה לשכת נשיא המדינה ובה פרטי כל 120 החיילים המצטיינים נכתב כי "בנימין בן 23 עלה ארצה בגפו בשנת 2020 מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום לצה"ל ולמדינה, למרות קשיי שפה סיים בהצלחה רבה קורס חובשים קרביים".