הערב, בליל הסדר, נגיד כולנו בהגדה של פסח את המשפט "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". לאחר חודשים של סערה ושל פילוג, נסב כולנו כאיש אחד בליל הסדר, ונקרא את אותה הגדה. לקראת החג, ובעקבות הרגיעה הזמנית, לרגל השהיית חקיקת הרפורמה המשפטית ע"י ראש הממשלה, ביקשנו מבכירים במערכת הפוליטית, החברתית, הכלכלית והחינוכית, שישתפו אותנו מה היה המעשה או המהלך, שהיווה את 'יציאת מצרים' שלהם בשנה האחרונה.
יציאת מצרים שלי – הקמת ממשלת הימין
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
"לפני פחות משנה, היינו בסיטואציה מהמורכבות שידענו כאומה, מאז כוננו את מדינת ישראל. אסופה של מפלגות ללא קשר אידיאולוגי ומכנה משותף, הקימו ממשלת מיעוט צרה שהתבססה על הונאות, נשענה על תומכי טרור מובהקים והחרימה יותר ממחצית מהעם. אבל הציבור האמוני, הציבור שמהווה את הרוב במדינת ישראל, יצא למאבק חשוב שהביא להפלתם ולהקמת ממשלת ימין. שלושה חודשים חולפים בימים אלו מיום הקמת הממשלה, וב"ה כבר ניתן להצביע על הישגים מדהימים ומשמעותיים. בהתיישבות, בכלכלה, בזהות היהודית ובתחומים נוספים. כמו ביציאת מצרים גם הפעם נס היציאה משיעבוד והדרך לארץ המובטחת, לבית הלאומי, הם אלו שמנתבים את הדרך שלנו. התקווה, האמונה וההודאה".
יציאה משעבוד העדכונים החדשותיים
ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית
"כבר שנים שאני משועבד לעבודה שלי, מחובר אליה כמו אל בלון חמצן 6/24 (ולעיתים גם בשבת). ככתב שטחים והתיישבות בערוץ הראשון בתחילת שנות התשעים, ולאחר מכן כעורך 'מבט לחדשות' ומנהל חטיבת החדשות, תמיד חייתי בחשש שמא אפסיד אירוע חדשותי, ואולי "אפספס אייטם" ותחושה זו גרמה לי להיות 'עבד" לסלולרי שלי (בעבר זה היה הביפר). גם כשעשיתי הסבה מעולם עיתונות השטח לעולם המשפט והרגולציה, בעשור האחרון כראש לשכת העיתונות הממשלתית במשרד רה"מ, עוד קינן בתוכי החשש שמא התרחש אירוע חדשותי ולא אדע עליו ראשון, אם לא אהיה מחובר באינפוזיה למדיה המשודרת והאינטרנטית. בשנה האחרונה הבנתי שניתן לחיות גם אחרת ועשיתי תיקון גדול ובבת אחת. בשקט, בשקט ומבלי שאף אחד ידע, נגמלתי מהגלישה הבלתי נגמרת במדיה, ועברתי להתעדכן פעמיים עד שלוש פעמים ביום לכל היותר. פתאום התפנה לי זמן גם לדברים אחרים חשובים לא פחות, כמו ללכת לסרט עם אשתי, קריאת ספר שהמתין לי על השידה והעלה אבק, ושיעור שבועי עם חברותא. מ'עבד לסלולרי' הפכתי למלך שזמנו בידו והוא ריבון להחליט איך לנצל אותו".
חיזוק הביטחון האישי ושינוי מדיניות ההכלה
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
"מרגע שנכנסתי לתפקיד השר לביטחון לאומי, עבדתי בכל המרץ בעיקר על הקמת המשמר הלאומי, ועדיין רבים היו המכשולים. פתאום, ברגע אחד קריטי בתחילת ניסן, הגיעה קפיצה גדולה. יציאת מצרים שלי השנה היא, שברגע אחד הרגשתי את הפתח שפתח הקב"ה, כדי שנוכל להביא את הכלים לחיזוק הביטחון האישי לרחובות ישראל, ולשנות את ההסתכלות הכללית על המציאות הביטחונית. עוד לא הגענו לארץ המובטחת, עבודה רבה עוד לפנינו, אבל התחלנו ברגל ימין ובמהלכים גדולים".
הסכם השכר החדש הוא יציאת מצרים של המורים
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים
"אין ספק שאחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה ותסכול מהשכר הנמוך, אני רואה בהסכם השכר שחתמנו עליו באוקטובר 2021 כיציאת מצרים של עובדי ההוראה בישראל, וגם שלי באופן אישי. כמו ביציאת מצרים של עם ישראל, אמנם הגענו לנחלה, אבל עכשיו מתחילה העבודה האמיתית בשיפור מעמד המורה ובשינוי יחד החברה לעובדי הוראה. עבדנו לילות כימים, נלחמנו על כל סעיף בהסכם, עמדנו על זכויות העובדות והעובדים שלא יפגעו ואף ישודרגו, כדי שייחתם ההסכם הטוב ביותר עבורם. בעזרת השם נעשה ונצליח!"
יציאה לדרך חדשה
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות
"כָּל אָּדָּם צָּרִיך שֶׁתִהְיֶה לֹו אֵיזֹו מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְמֹו מִמֶנָּה מִבֵית עֲבָּדִים, לָּצֵאת בַחֲצִי הַלַיִל אֶל מִדְבַר הַפְחָּדִים, לִצְעֹד הַיְשֵר אֶל תֹוך הַמַיִם, לִרְאֹותָּם נִפְתָּחִים מִפָּנָּיו לַצְדָּדִים" (אמנון ריבק).
"יציאת מצרים שלי התרחשה לפני כשנה וחצי. לאחר 22 שנים כראש מועצה אזורית נחל שורק, החלטתי לשנות כיוון ולצאת לדרך חדשה, בתחום שונה ומרתק – ניהול רשות העתיקות.
שינויים הם לא תמיד קלים; לעזוב מקום אהוב שבו אתה מוערך ומוכר, ולהתחיל מחדש במקום שאתה צריך ללמוד ושבו עליך להוכיח את עצמך מאפס, זה לא תמיד פשוט. אך לשמחתי, החדש הפך מהר מאוד למוכר, וההבנה כי יש לי עוד מה לתרום ולתת, והשליחות שלי רק החלה".
זכותם של ילדינו להגיד את אשר על ליבם
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין
"בימים כתיקונם חוגג העם היהודי את חג הפסח כדי להיזכר בנס הגדול שעשה עמנו הקב"ה בהוצאתנו ממצרים מעבדות לחירות. אולם השנה, אנו חוגגים, כשברקע – השהיית החקיקה בנוגע לרפורמה המשפטית שהסעירה ועדיין מסעירה את המדינה בשלושת החודשים האחרונים וכינוס צוותי ההידברות בבית נשיא המדינה.
"מצוות 'והגדת לבנך' השנה כוללת גם את החובה שחלה עלינו לספר לילידנו על זכותם לחופש ביטוי, על זכותם 'להגיד' את אשר על ליבם, בגבולות הדין והחוק, ועל זכותנו לעמוד על כך שילדינו יזכו גם בשנה הבאה לחגוג את חג הפסח במדינה יהודית ודמוקרטית. והכל, בדרך ארץ, שכידוע קדמה לתורה".
לצאת מהפילוג
ח"כ חילי טרופר
"המילים הבאות מושמעות בתוך הסערה סביב חוקי המהפכה המשפטית, ועל כן יציאת מצרים שלי השנה בהכרח תהיה קשורה בכך. יש בי תפילה ותקווה שיציאת מצרים תהיה יציאה מתוך פילוג עמוק ושנאה פנימית, אל עם שמתחבר מחדש ובוחר באחדות.
"המיצר שבו אנו מצויים הוא עם קרוע. המשך ההתבוססות בהאשמות הדדיות לא יביא תועלת. מה שנדרש הוא שכל צד בוויכוח העז ירגיש גם את כאביו של הצד האחר ויסכים לעשות צעד לקראתו. זה בידיים שלנו לצאת מתוך מיצר הקיטוב ולפעול במשותף כדי שגם בחג הפסח הזה ולקראת יום העצמאות הבא עלינו, נצליח להישאר כאן ביחד".
מהכח אל הפועל
ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש
"בדברי ימיה של עיר, האתגר הגדול ביותר הוא לראות חזון מתממש. בשבוע שעבר, רגע לפני החג, קיימנו את יום הניקיון השמיני שלנו. למעלה מ-5,000 תלמידים, מורים, עובדי עירייה ומתנדבים מכל שכונות העיר, יצאו למרחב המשותף של העיר וביקשו לקחת עליה אחריות. זה לכאורה נראה פשוט, אבל ביום הניקיון הראשון היה קשה לי ולחבריי להעביר לתושבים את תפיסת החינוך לאחריות בה אנו רואים בתושבים שותפים. לשמחת כולנו, היום זה כמעט מובן מאליו. נכון שלעיתים הביורוקרטיה נראית קשה כקריעת ים סוף, אבל בסיומה אנחנו מקפידים לומר שירה. לראות עשייה מתממשת זו חוויה מרוממת רוח, ואני רואה בה מימדים של מעין גאולה".
עולם בו כל אדם יוכל למצוא את מקומו
הרב קלמן סמואלס, מייסד ונשיא שלוה
"ישנה מצווה לזכור את יציאת מצרים כל ימי חייך, ואני, אכן זוכה לחוות את תחושת יציאת מצרים בכל יום כשאני נכנס לשלוה. שלוה לא עוסקת רק במתן שירותים, אלא ביצירת מרחב שבו רואים, שומעים ומעריכים כל ילד. מקום בו אנשים עם מוגבלות משתחררים מהמוגבלויות וההגדרות החברתיות, ומממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם. מקום בו שוברים מחסומים ויוצרים עולם בו לכל אחד יש הזדמנות לפרוח, ללא קשר ליכולותיו".
החזרה למגזר השלישי
יפעת סלע, יו"ר אמונה
"מִדֵּי בֹּקֶר אָדָם מִתְעוֹרֵר עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל יָם הַמָּחָר וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: לַחֲצוֹת אוֹ לֹא לַחֲצוֹת" (אריה סיוון). "יציאת מצרים הפרטית שלי השנה היא 'החזרה הביתה'. אחרי שנתיים של 'רילוקיישן' בשירות הציבורי - שבתי למקום בו הלב שלי היה במשך 20 שנה. המגזר החברתי שמכונה בפי רבים 'המגזר השלישי' תמיד יהיה עבורי המגזר הראשון. בית מקצועי ודרך חיים. אחד מהגדולים והמשפיעים שבהם היא תנועת האישה הדתית אמונה. אני רואה מדי יום כיצד התנועה הגדולה הזו מצליחה לגעת בציבור עצום ורחב – במעונות היום, בכפרי הילדים, בתיכונים ובאולפנות, בהשכלה הגבוהה, במרכזי משפחות בקהילה ועוד ועוד. בשנה הקרובה נחדש נרחיב ונעמיק, ובאמונה ננצח!"
להתחדש בכל שנה
שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי
"בראש ספרה 'בפסח הבא', העמידה תמר אלאור את המשפט ששמעה מאחת מהמרואיינות עימן שוחחה: 'לא ייתכן שבפסח הבא אדע על החג בדיוק מה שידעתי עליו בשנה שעברה'. זהו הפסח השני בו אני מכהנת כמזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי, וברוח זו אמרתי לעצמי בשנה שעברה: לא ייתכן שבפסח הבא אהיה באותו המקום בו הייתי בשנה שעברה. אומרים שהשנה השנייה לתפקיד היא השנה בה קורים הדברים, השנה בה מסמנים את הכיוון החדש, בה מגבשים ביחד עם השותפים לדרך את תוכניות העבודה המחברות את העבר עם ההתחדשות. יציאת מצרים שלי השנה היא הידיעה שתהליך ההתחדשות של תנועת הקיבוץ הדתי החל. יציאת מצרים שלי היא הידיעה שמצאתי את הקול שלי כדוברת של עתיד התחדשותה של תנועה מפוארת, ושל חידוש שליחותה".
הטמעת מושג השליחות הנני של מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל
אלחנן גלט, מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא
"השנה האחרונה הייתה מטלטלת במיוחד, מצד אחד עסקנו רבות ביום ההולדת 90 לרב חיים דרוקמן, ומצד שני נאלצנו לעסוק בהבאתו למנוחת עולמים ובאבלות על מותו. במהלך האירועים העמדנו את פועלו למען עם ישראל ותורת ישראל. למדתי לאורך השנים כיצד חיבר הרב דרוקמן קו אחד מיציאת מצרים, מעמד הר סיני ועד ליום הקמת המדינה אחרי 2,000 שנות גלות. בשנים שזכיתי לעבוד לצידו, כל יום היה שיעור בהודיה על הנס שיש לנגד עינינו: עם ישראל בארץ ישראל חי על פי תורת ישראל. את ליל הסדר במלון פארק בחברון ערך הרב וגם שם ידע לחבר בין החירות של אז לחירות בת זמננו. הרב הנחיל בנו את החשיבות לומר הנני ולהתייצב. מאז פטירתו הפך 'הננו' לכוח מתפרץ ברוח הרב דרוקמן שחינך את דור הגאולה והותיר מורשת לכולנו".
לפתוח את השערים
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית
"רשת אמית קיבלה החלטה לפני כעשור, לפתוח את שעריה, לכלל ישראל. כיום יש ברשת מנהלים, מורים ותלמידים מכל חלקי העם. כלל ישראל כפשוטו ולכתחילה, מתוך רצון לפעול לאיכות חינוכית ערכית ולחיבורים בחברה הישראלית.
"יציאת מצרים בשנת תשפ"ג היא יציאה של כל אחד מהמיצר שלו אל המרחב, אל היכולת לראות את האחר ובעיקר להיות קשוב לו ולכאביו.
"בכנסים של אמית, מנהלים ומורים דתיים, מסורתיים, חילוניים וחרדים, יושבים, מדברים ומקשיבים. רק כך נוכל לחבר את השבטים בחברה הישראלית ולשמור על הבית".
לחצות את הים – גם היום
עו"ד צילית יעקבסון, יו"ר 'בת מלך', המפעילה מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה מהציבור הדתי והחרדי
"בחרתי להתייחס כאן ליציאת מצרים של נשים רבות היקרות לליבי, שהן כמו אחיות לי. חג החירות והאביב הוא סמל הגאולה וההתחדשות. האומנם?! בינינו פזורות להן חלקי משפחות, וליתר דיוק - שברי משפחות, שלא חירות להן ולא אביב, לא גאולה ולא התחדשות. והמסע שלהן ארוך, מפרך ומייגע.
"בלילה הזה אנו משוחחים על יציאת מצרים הכללית שלנו כעם, ועל הדרך הארוכה שלנו גם כפרטים. ההגדה מתייחסת אל המסע המפרך שלנו כעם, החל מהשעבוד האכזרי עד לגאולה והפיכתנו לבני חורין. עיקר המצווה בליל הסדר היא 'והגדת לבנך'. לספר את סיפור העם שלנו למען ידעו ילדינו. ובלילה הזה תשבנה אימהות רבות, עם דמעות בגרונן, תסתכלנה אל ילדיהן, ותשאלנה: מה אני מספרת להם? מה אני מספרת לעצמי? איפה החירות והגאולה ואיך אני מספרת על השיעבוד? והיא תזקוף את קומתה השחוחה, ותחניק את קול הבכי. היא תיישר מבט אל הילדים ותספר בדרך הנכונה לה את הכאב ואת הגלות. כי ההגדה הזאת היא גם שלה. ההגדה שמספרת את הכאב והמסע, את השעבוד ואת עוגמת הנפש, את האכזבה ואת התפילות ואת האנשים הטובים שעזרו לה לחצות את הים. ההגדה הזאת הקוראת לה: 'ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי'. גם אם המסע מתארך והסוף טרם נראה לעין - בזקיפות קומה היא תספר לילדיה את סיפורינו כעם, עם של חורבן ותקומה, עם של שיעבוד וגאולה. את סיפורה שלה. את הסיפור שלנו".
לצאת מהכבלים
שלמה קרעי, שר התקשורת
"ליל הסדר, נחגוג את החג שבו השתחררנו מכבלי העבדות ויצאנו לחרות. השנה תהיה לנו סיבה נוספת לחגיגה, עם תהליך היציאה לחרות מכבלי הבג"צ והיועצים המשפטיים, ותוך יציקת תוכן אמיתי בחלום הציוני שהתגשם - 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. יחד עם זאת, היד מושטת להידברות. אסור לפורר את המרקם העדין שמחבר בינינו כאן בארץ נחלת אבותינו. ובשום אופן לא לשכוח, גם אחרי 40 שנה במדבר, סרבנות היתה מחוץ לתחום, כמו שאמר משה לראובן, גד וחצי המנשה: 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה'? אחים אנחנו".
Base First!
נדב שטראוכלר, יועץ אסטרטגי
"בסיום קמפיין הבחירות של שנת 2019 בו הייתה לי הזכות ללוות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יצאתי עם מספר תובנות שקשורות מחד לפוליטיקה הישראלית, אבל גם ואולי בעיקר לחיים עצמם. אחת מהן היא תובנה פוליטית אסטרטגית, אשר מי שלא נשמע לה בשנים האחרונות יצא בנזקים גדולים ומי שחי על פיה שרד גם אירועים פוליטיים מורכבים, והיא: Base First - לפני שאתה קורץ למקומות אחרים, זכור את הקהל הבסיסי והגרעיני שלך, לפני כל קהל אחר.
"האמת היא, וזאת גם יציאת מצרים הפרטית שלי - שהעיקר, והקהל המרכזי, הגרעיני והחשוב ביותר, הוא המשפחה. המשפחה שלי. המשפחה של כל אחת ואחד מכם. יותר מקריירה ויותר מכל רשת חברתית או משבר בינלאומי. יציאת מצרים האמיתית היא להבין שברגע שאתה מכבד, פועל, מקדם ומחבק היטב את קהל הבייס - המשפחה שלך, אז השגת את ההישג החשוב ביותר".
ללמוד לשחרר ולהגיד לא
בני טיטלבוים, מגיש תוכנית הבוקר בכאן מורשת
"עם ישראל השתחרר מעבדות לחרות ביציאת מצרים, ואני החלטתי, שלושת אלפים ושלוש מאות שנה אחרי, ללמוד מהם לשחרר. ממליץ בחום. כמשחררים זה פשוט, ובכן, משחרר.
"אפשר, מותר ורצוי, כשמגיעים הביתה, לשים לזמן מה את המכשיר הסלולרי על מצב טיסה. מבדיקה מדעית-אסטרונומית, כדור הארץ ממשיך להסתובב גם כשאני לא זמין. מותר, מפעם לפעם להגיד לא. למי? למי לא. למטלות מיותרות בעבודה, להשקות שלא יוצא מהן כלום, לאירועים הממוקמים בין נווה חמציצים למשעולי הערמונים. לא תודה, תרמתי במשרד. עוד באותו אזור חיוג. לא לדעת מה תגובת חברי הכנסת לסערה התורנית ולא להיות הראשון שמעודכן ברכילות המגזרית האחרונה. הטרפת שאנו חיים בה מחייבת ריכוך, הרגעה, מיתון ומפעם לפעם גם ניתוק. מה נשתנה? הבינה וההבנה שגם הנפש זקוקה להטענה".
הזכות להציל חיים
ד"ר ברכה זיסר, מייסדת ומנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם, ומנהלת בית אורנית של עמותת 'עזר מציון'
כל חולה המקבל אבחנה של סרטן, חווה סוג של שיעבוד מצרים. אנו פוגשים אנשים העוברים סבל, כאב, ובעיקר חרדים נוכח העתיד ומודאגים מהסיכוי שלהם להמשיך ולחיות. כאשר מדובר בחולים שיש להם סיכוי להחלמה הודות לתרומת מח עצם, בתוך הפחד והחושך שעוטף אותם, מנצנץ לו אור של תקווה. רגע מציאת תורם הוא לגמרי רגע של יציאת מצרים. את היאוש והפחד, מחליפים תקווה ושמחה. הים נבקע לשתיים ואור גדול של בריאות והחלמה פורץ. כל השתלת מח עצם היא נס שמרכז אליו תורם ונתרם, אנשי המאגר, התורמים והשותפים שלנו למפעל מציל חיים זה. בכל חודש נערכות למעלה מארבעים השתלות מצילות כאלו, וכשאנו רואים את החולה מתאושש, אנחנו מודים על הזכות להציל חיים, ולבקוע את הים עבור כל חולה הזקוק לכך".
יחד. ממשיכים להקים מדינה
רוני פלמר, מייסד-שותף ומנכ"ל תנועת אור
"יציאת מצרים שלי השנה היא יותר מתמיד, היא היציאה מאזורי הנוחות שלנו. יציאה מהידיעות והדעות שלנו, מהמציאות שכובלת אותנו ביום-יום ומכתיבה את המחשבות, הדיבור והמעשים שלנו, יציאה מהמקומות הרגילים, למקומות הבלתי רגילים.
"השנה חייב כל אדם להביט על העם והמדינה ולשמוע מתוך השעבוד, את כלל הקולות ולהיות מסוגל למצוא את הדרך להתאחד, עם כל הקושי, סביב משימה לאומית-אזרחית-ענקית שהכי קרובה להקמת המדינה. השנה יוצאים מהארמונות והמבצרים שלנו, נפשית ופיסית. עד כדי לעבור דירה, להתחיל מחדש, לצאת ממצרים ולעבור למרכזים החדשים של ישראל בנגב ובגליל. להמשיך להקים את המדינה".
יציאה לעצמאות כלכלית
רו"ח אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים וגזבר עיריית בית שמש
"סיפור היציאה ממצרים הוא סיפור של מאמץ וסיפור של תהליך, וזה סיפורי שלי. זכיתי לשבת כבר למעלה משני עשורים בכיסא גזבר עיריית בית שמש. עיר בצמיחה מתמדת. בארבע שנים אחרונות זכיתי להוביל את עולם הפיתוח הכלכלי ולכוון יעד מנזקקות לאיתנות. ממצב בו עיריית בית שמש נמסכת על שולחן הממשלה, לעבר איתנות כלכלית. זה לעיתים קשה כקריעת ים סוף. לאתר יזם, ליצר בו עניין להשקיע בעיר. לקיים עמו מספר פגישות יחד עם ראש העיר ד"ר עליזה בלוך, להביא אותו לסיורים ולבסוף לעמוד ולשיר שירה כאשר נחתם הסכם בו היזם מבקש להעתיק את פעילותו לעיר".
הקורונה "הכריחה" אותנו לצאת מהמצרים
ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית אלומה
"בעת הזו, לפני שנה, היינו בשלהי תקופת ההגבלות שנגזרו ממחלת הקורונה. תקופה זו גרמה לכולנו – אנשים וארגונים – לעצור ולשאול על חיי היום יום שלנו, לבחון את הפעולות השכיחות והרגילות, ולמצוא דרכים לשכלל ואולי להחליט שאין טעם או רצון להמשיך לפעול בצורה זו או אחרת. תהליכים אלו הניעו שינויים רבים וגרמו לרבים מאיתנו במגוון מישורים – לשחרר ולהשתכלל. יציאת מצרים! לדוגמה, במישור המקצועי – תהליכים אלו גרמו לעובדים רבים לבקש שינוי, ובעמותת אלומה נדרשנו להתמודד עם רצונות, צרכים חדשים של עובדים ועם בחירה של עובדים לעזוב את הארגון ולפנות לדרכים חדשות. המציאות הזו עזרה לאירגון 'לצאת ממצרים', כמו הקמת בית ספר לפיתוח מקצועי לעובדים, קידום תהליכים של מוביליות מקצועית בתוך הארגון ועוד.
"במישור האישי – החלטתי השנה להסיר מגבלה אישית וללמוד לרכב על אופניים. גדלתי בבני ברק ולא ידעתי לרכב על אופניים. שנים רבות שאני רוצה ללמוד לרכב. תקופת הקורונה (או נכון יותר החשש שתהיה תקופה נוספת כזו) הביאו אותי להתמודד עם הפחד ולרכב".
מוציאים מחרמות לחירות
חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים ומחזיקת תיק החינוך
"כאמא, וכאישה האחראית על מערכת החינוך של למעלה מ-280,000 מתלמידי ירושלים, יציאת מצרים שלי השנה היא הוצאתם מעבדות לחירות של אותם ילדים הסובלים מחרמות קשות ומנידוי בבתי הספר. ילדים טובים, חכמים, עם הורים תומכים וציונים נהדרים, שסובלים מהצקות ונידוי קשה מצד חבריהם ללימודים, לעיתים מבלי שאף אחד בסביבה התומכת, יודע מה עובר עליהם כאשר הם יוצאים עם הילקוט מהבית. השנה הזאת הגיע הזמן להוציא את הילדים מעבדות לחירות, מהסביבה הלא נעימה והמנוכרת, אל סביבת למידה בטוחה ונעימה, בה כל תלמיד אהוב ומוערך.
"כמו תהליך יציאת מצרים, גם תהליך ניקוי סביבת הלמידה מחרמות, הוא תהליך ארוך וקשה עם המון מעידות שעלולות לצוץ במהלך הדרך. אך בתהליך הארוך ישנה גם תקווה כי נגיע בסופו של דבר אל הארץ המובטחת שתתן לכל ילד את הסביבה החברתית התומכת, כזאת שגורמת לתלמידים להרים אחד את השני מהלך הדרך. אז 'מה נשתנה הסדר הזה מכל הסדרים'? שהשנה אנו מעלים את הנושא החשוב לראש סדר העדיפויות ומטפלים מכל הלב במכת מצרים הגדולה של ימינו – מכת החרמות".
לפעול למען הציבור
ח"כ משה סעדה
"אני מאמין שסיפור יציאת מצרים האישי שלי, כמו הסיפור המקראי, הוא חלק ממהלך אלוקי מופלא לטובה, אבל היה כרוך בדרך בקשיים. האמונה והיכולת שלי להבין את זה גם כאשר חוויתי את הקשיים, הם אלו שנתנו לי את הכוחות להמשיך בדרך.
"גם אני, כמו יוסף, הייתי בעל חלומות. חלמתי מאז ומעולם להיות עורך דין, להשפיע ולהרבות טוב בתחום הצדק ולכן פניתי ללימודי משפטים. לאחר מכן, פתק קטן שנתלש ממודעה באוניברסיטה הביא אותי להתמחות במח"ש בסוף התואר, ושם נשארתי לאחר בחינות הלשכה, כפרקליט מן המניין. עבדתי קשה ומשפחתי שילמה את המחיר אבל ליוותה ותמכה בי לאורך כל הדרך. לאחר מכן בתפנית של 'מלך חדש אשר לא ידע את יוסף', נאלצתי להתמודד במשך כשנתיים עם מציאות מורכבת בה מצאתי את עצמי נלחם נגד מערכת, שכל חיי הייתי חלק ממנה, ופתאום מצאתי אותה מעוותת את הדין וסוטה ממסלולה. אחרי שסירבתי להחריש, ניסו לקנות אותי ולהציע לי תפקידים, רק כדי להשתיק אותי. כשסירבתי, פעלו היועמ״ש מנדלבליט, פרקליט המדינה ניצן והמפכ״ל אלשיך, למדר אותי ולהשפיל אותי בפני העובדים שלי, שעבדו מולי מעל לשני עשורים. סמכויותי ניטלו ממני בזו אחר זו, ומצאתי את עצמי מנודה ומבודד, ולבסוף גם הודיעו לי על פיטוריי. מה שהחזיק אותי היה צו מצפוני והידיעה כי הצדק ייצא בסוף לאור. המשכתי להתריע על כשלים ככל יכולתי, ולא זכיתי למענה. וכך הגעתי ליציאת מצרים הפרטית שלי - כשהבנתי שהעירעור שהגשתי על פיטוריי לא יוכל לעזור לי, משכתי אותו וקיבלתי את מכתב הפיטורין. מייד אחר כך יצאתי לתקשורת והתחלתי להשמיע את דבריי לציבור. המערבולת שקרתה בעקבות כך הפתיעה גם אותי והיוותה עבורי סוג של קריעת ים סוף. וכך, פחות מחצי שנה מאז הייתי פרקליט, אני מוצא את עצמי כחבר כנסת. מאיש ביצוע לאיש חקיקה ומחלק מהמערכת לזה שמתקן אותה מבחוץ.
"זכות גדולה היא לי להמשיך ולפעול למען הצדק ולמען עם ישראל, ואני מודה לקדוש ברוך הוא כל יום על הזכות הזו ועל יציאת מצרים הפרטית שלי".
לסייע לניצולי השואה
אתי פרחי, מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה
בכל שנה, אני מקפידה ברמה האישית, לדאוג לכך שתהיה לנו כארגון חברתי, לפחות 'יציאת מצרים' אחת. השנה יציאת המצרים שלנו הייתה בצורת סיוע בתשלום חשבון החשמל של ניצולי השואה. כשגילינו שניצולי השואה מסרבים לקבל רדיאטורים כי לא יכולים לממן את החשמל, הבנו שיש לעשות מעשה. מדובר למעשה ביציאת מצרים כפולה. מצד אחד, ניצולי השואה בפרוייקט, יודעים כעת שהם יכולים להשתמש במכשירי חשמל, ללא חשש מהחשבון שיגיע, כשלפני כן חששו שלא יוכלו לממנו. מצד שני, כארגון שדואג לניצולי השואה מכל היבט אפשרי, הצלחנו לפצח אתגר לוגיסטי מורכב ובעזרת התגייסות יוצאת דופן של חברת החשמל ובעלי תפקידים בכירים בה מצאנו את הפתרון המיטבי".
שלטון הימין זה תהליך
מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר
"יציאת מצרים שלי, היא הכרעת העם בקלפי. לפני ארבעה וחצי חודשים הלכנו לבחירות. בסיומן, אחרי ארבע מערכות בחירות, הושגה הכרעה ברורה וחד משמעית. הוקמה ממשלת ימין ובכך הגיע הקץ על חוסר היציבות הפוליטי. כמו יציאת מצרים, גם כאן, העם קם ועשה מעשה. יצא להצביע, נתן את קולו והשמיע את עמדתו לגבי המצב הפוליטי בישראל.
"בשבועות האחרונים אנחנו עוברים טלטלה. רצוננו והבטחתנו לאיזון מערכת המשפט, מעוררים את החושבים אחרת ואת אלה שנהנו מהקרבה לצלחת. גם מה שאנחנו רואים בעניין הזה, הוא יציאת מצרים. אין רגע מסויים לגאולה. היא דורשת בירור, דיון, שיח ומעשים. היא מבקשת שנעבור דרך, שנעבור גם קשיים, ניסיונות ומצבים לא ברורים ולא נהירים. כל עוד נשמור על היותנו בני אותו עם, יציאת מצרים שלנו תהיה טובה ומבורכת אף היא. זהו תהליך אשר בסופו נהיה מחוזקים ומחוברים יותר".
החזרת טובה תחת טובה
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד
"יציאת מצרים האישית שלי הייתה במהלך השנה החולפת – עם בחירתו של אחי בכורי אליהו רביבו הי"ו, לחבר בכנסת ה-25, ולהיות נציג של תושבי לוד בפרט, ותושבי מדינת ישראל ככלל. ואם תשאלו מדוע, אז הנה ההסבר: לפני כעשור, כאשר נבחרתי לראשות העיר לוד על-ידי עשרות אלפים מקרב התושבים, שהצביעו פה אחד ושלחו אותי לתפקיד המסור, בכדי לשרת אותם נאמנה, אחי הבכור אליהו שהיה עובד עירייה, פרש מתפקידו ואיבד את פרנסתו בגללי, בשל הנראות הציבורית, וזאת למרות שאין חובה לעשות זאת בחוק. שנים הנקודה הזאת ישבה עליי, העיקה והכאיבה. אך ב"ה השנה, לאחר שתמכתי בבחירתו למשבצת נציג השפלה במפלגת הליכוד, וברוב קולות הוא נבחר לכהן פאר במשכן הכנסת, אני שמח ומאושר לראותו עושה חיל בשליחותו הציבורית – כשהוא מסייע לממשלה בקידום המשילות בארצנו וחקיקת הרפורמה המשפטית במדינתנו. חג שמח!"
לעבוד יחד בשביל להצליח
חלי טביבי ברקת, מנהלת מרכז המנהיגות למובילי/ות דעת קהל
"בליל הסדר, חשוב לאדם לראות קודם כל את עצמו. ההזמנה בליל הסדר היא לחזור לרגע יציאת מצרים, ולדמיין את עצמך כאילו אתה שם - 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. יהודי כורדיסטן האיראנית (דוברי הארמית), בשעה שמגיעים לקטע הזה בהגדה, נוהגים להעביר מראה בין המסובים כדי שיוכלו לקיים הלכה למעשה, ולראות את עצמם. כל מי שהמראה בידו, מביט על עצמו, וראוי לו לשאול מיד – מה אני עושה כדי שיהיה טוב יותר, לעצמי ולסביבתי?
"השנה, כשאקרא השנה בהגדה על יציאת מצרים, אתפלל שנקבל על עצמנו לעבוד ביחד, למעננו".
העברת הלפיד
יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל
בכל שנה בליל הסדר, יש לנו אחריות כהורים לספר באזני בנינו את סיפור יציאת מצרים ואת התלאות שעברנו במדבר עד כניסתנו לארץ ישראל. ההורים שלנו, הסבים והסבתות, הם דור העליות לארץ, דור החלוצים והמייסדים של מדינת ישראל. ובליל הסדר, יש עניין שכל משפחה תספר גם את סיפור העלייה שלה לארץ ישראל והחלום לעלות לירושלים מכל קצוות תבל, כחלק מהחוליה המחברת בין הדורות. החובה שלנו כהורים הוא להעביר נכון את הלפיד מדור לדור ולהדגיש באזני בנינו את תחושת האחריות המשותפת לעתידנו כעם, ולעתיד המדינה. להדגיש כי כוחו של עם ישראל וקיומה של מדינת ישראל, תלויים מאז ומעולם ביחד שלנו".
העלייה לארץ כנגד כל הסיכויים
ח"כ אריאל קלנר
"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו", אמר הרב קוק. בליל הסדר, אני מנתק את עצמי מהיום יום ורואה את הכל בפרספקטיבה היסטורית ומשתדל להעביר את הדברים הלאה. במקרה שלי ושל משפחתי, אני שם דגש מיוחד על סבי וסבתי, שהיו מסורבי עליה בבית העבדים הסובייטי, ונאבקו על עליה לארץ ישראל במשך 10 שנים. כשאנחנו יושבים מסובין בליל הסדר, בשעה שפסח, מצה ומרור מונחים לפנינו, בארץ זבת חלב ודבש, יחד עם הגדות מסוגים שונים, אני מזכיר לעצמי ומעביר לילדיי את סיפור מצרים של סבי וסבתי. את הסיפורים ששמעתי על החיים בבית העבדים הנורא של בריה"מ. המקום והתקופה שבהם השגת מצות הייתה כרוכה במסירות נפש של ממש, הגדות של פסח היו מחוץ לחוק וליל סדר נחגג במחתרת. אני מספר לילדיי את הסיפור שסיפרה לי סבתא ז"ל, על ליל סדר אחד שבו פרצו סוכני הקג"ב אל הבית והם במהירות העלימו את ההגדות ושאר סמלי החג, כדי שלא להיתפס על מה שבעינינו היום הוא מובן מאליו. גם בית העבדים ההוא קרס ועם ישראל יצא לחירות.
"ביום ההולדת של העם היהודי, אני לוגם 4 כוסות לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה".
פתח להידברות
הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה, אוניברסיטת בר-אילן
"יציאת מצרים שלי השנה קשורה, כמובן, לסערה המתרחשת בימים אלו ברחובותינו ובינינו.
"רגע הרגיעה, למרות שהמרחק מפתרון והסדרה עדיין רב, מכניס מעט תקווה ושקט. אל השקט הזה נכנסים ימי הפסח ויגיעו ימי התשועה. פה אני מקווה שמתחילה יציאת מצרים של כולנו. יציאה מחודשת לחירות.
"השנה, כשנספר את סיפור יציאת מצרים, וסביב השולחן ישבו כל אחינו בית ישראל, ניזכר כולנו שאנחנו חלק מסיפור אחד שלם. סיפור שלא התחיל היום. סיפור מכונן המספר שהדי.אן.אי. של כולנו הוא חירות ואחריות. כל הצדדים מניפים אותו דגל כחול לבן, וכל אחד בטוח שהוא לוחם החירות האמיתי. לכולם איכפת מעתיד האומה בארצה. אם רק נשכיל לראות גם את השבר הזה כאפשרות ופתח להידברות, גם כשלא מסכימים, אם נזכר שאחים אנחנו ושהתחלנו כמשפחה אחת קטנה שירדה למצרים, ושהבאנו לעולם בשורה, ודאי יהיה בכך עוד התרחקות ממצרים , מבית העבדים, והתקדמות אל הארץ המובטחת".
מאוקראינה לישראל
שלמה נאמן, יו״ר מועצת יש״ע וראש המועצה האזורית גוש עציון
"זכיתי לסייע ביציאה לחירות של אלפי פליטים יהודים שברחו מהמלחמה באוקראינה או יצאו מרוסיה ולפתוח בפניהם את הדלת ליישובים ביהודה ושומרון. לפני שנה, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, אלפי יהודים נעקרו מבתיהם. כמו בני ישראל שיצאו ממצרים, הם יצאו מביתם במהירות, כשבידם שקית אחת של חפצים. מהיום הראשון למלחמה, פתחנו בדסק מזרח אירופה במועצת יש"ע, חמ"ל סיוע, במטרה להושיט עזרה לאחינו שנקלעו לצרה. בסיוע החמ"ל שהורכב מעשרות מתנדבים, משלחות ששלחנו לגבול, סמינרים ופעילויות בארץ ובחו"ל, זכינו לפתוח בפני אלפי יהודים את הדלת לישראל, ואף עזרנו להם למצוא בית וקהילה ביישובים ביהודה ושומרון. הקהילות ביישובים התגייסו באופן מלא ונתנו את החיבוק החם שלו המשפחות היו זקוקות. באחד מהסמינרים שקיימנו באירופה לפליטים, ניגשה אלי אחת המשתתפות ואמרה לי: 'לראשונה מאז פרוץ המלחמה שאני מחייכת' - וזה אומר הכול".
לזכור את הסיפור המקורי שלנו
הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה
"ביקשו ממני לכתוב 'מהי יציאת מצרים שלך השנה?', שהרי ככה זה אצלנו – מנסים 'להחיות' את ליל הסדר ולהפוך אותו לאקטואלי ורלבנטי יותר עבור המסובים.
"אך אחרי בקשת המחילה, נראה לי שכשחז"ל קבעו את החובה על כל אדם 'לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', הם התכוונו להיפך הגמור - לא שכל אחד ימצא לו מצרים מטאפורית, פרטית ואישית, אקטואלית ונוכחת, אלא שכולנו נבין את הזיקה המשותפת שלנו למצרים האמיתית והממשית - זאת שאבותינו היו בה עבדים. יציאת מצרים היא הרגע שבו נוצר עם ישראל. בליל הסדר אנחנו חוגגים את היווצרות הקבוצה הגדולה והכוללת ולא את גאולת אוסף הפרטים המרכיבים אותה. הרב הוטנר, ה'פחד יצחק', מסביר ש'לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' זה פשוט להבין שאני חלק מהקבוצה הזו. המוקד של ליל הסדר הוא הסיפור העתיק והמשותף. מי שמעדיף במקום זה סיפורים אישיים מהזמן האחרון, מוציא את עצמו מן הכלל, שזוהי מידתו של הבן הרשע ש'אילו היה שם לא היה נגאל'. כי יציאת מצרים היא גאולה של עם, ומי שעסוק בעצמו ולא רואה את עצמו כחלק מהעם - לא יכול להיגאל.
הפיכת ליל הסדר לאירוע שבמרכזו סיפור של אדם מסויים בדור שלנו, היא החמצה חמורה של הרעיון שלו. והחמצה, כידוע, זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות בפסח".
להקשיב לקולות שונים משלי
ח"כ משה קינלי טור פז
"יציאת מצרים שלי השנה היא היכולת שאני מבקש לצאת מן המצרים הלוכדים כל אחד מאיתנו בתיבת תהודה שמשמיעה לנו רק את מה שאנו רוצים לשמוע. היציאה הזו הייתה פעם מובנת מאליה, כשאנשים גרו בערים מעורבות ושמעו קולות שונים ומגוונים. כך לפחות לתחושתי.
אני גרתי בילדותי בחיפה האדומה, וכבן הציונות הדתית, לא היה מוזר בעיני לשמוע ערבי מוואדי ניסנאס לצד חילוני שלמד בריאלי וחרדי מחסידות ויז’ניץ. עם הזמן, שבטי ישראל הולכים ומתרחקים, וכלי התקשורת המגזריים לצד הרשתות החברתיות, מנתקים אותנו מכל מי שחושב אחרת מאיתנו. אני מאחל לעצמי לצאת השנה מחומות ההקשבה המרוכזת בעצמי, ולהיות כל העת קשוב לקולות שונים משלי. לקרוא הארץ ומקור ראשון, להתראיין בערוץ 12 ובערוץ 14, להאזין לעמית סגל ולבן כספית, להזמין לשמחות אישיות גם חסידי גור וגם בדואים מהנגב, ולהשתדל, לצד האמונה המלאה שלי בדרך בה בחרתי ולאורה אני חי ושאותה אני גם מייצג בכנסת, להאמין בכך שגם ברי הפלוגתא שלי חיים לאור אמונה ודרך ראויות ולגיטימית. זו יציאת המצרים שלי השנה, פסח תשפ״ג".
לא לוותר על אף אחד
יגאל קליין, מזכ"ל בני עקיבא
בשאלה מה היא יציאת מצרים שלי השנה, אני מרגיש שאני צריך לצאת מהרבה אזורי נוחות שהייתי רגיל אליהם. אני מרגיש שאני צריך למצוא דרכים לממש את הקשר והחיבור לאומה הזו, דווקא כשהמצרים הם חזקים, והמחלוקות הן באמת תהומיות... יציאת מצרים שלי השנה היא היכולת להמשיך בתקווה ובחלומות הגדולים, גם שנראה לי שיד מושטת לא פוגשת יד אחות. יציאת מצרים שלי תהיה הקריאה משירה של נעמי שמר על בוא האביב בו היא קוראת לנו לפקוח את העיניים ולהסתכל סביב ולראות כמה בעצם כולנו 'אנשים טובים באמצע הדרך!'".
האם לכולנו יש את החרות לדבר? האם כולנו בני חורין להקשיב?
הרב יאיר בינשטוק, מזכ"ל תנועת עזרא
"לפני כחודשיים מצאתי את עצמי בסיטואציה כמעט מדומיינת. המדינה גועשת מגלי הרפורמות הקרבות, המחאה מתחילה לצאת מגבולות השיח לתחומי ההתגוששות, הקיטוב מחריף ומתחיל להיות צורב, ואי שם בין קזבלנקה, פאס ומראקש אשר במרוקו, גומע לו אוטובוס מרחקים עצומים בין הנופים הקסומים, ובו יושבים מזכ"לי תנועות הנוער של מדינת ישראל. הרכב נושא המשלחת מובילי תנועות הנוער היה לאי בודד במהפכת הימים הללו, ובתוכו מתחולל שיח שלא יתוקשר ולא יצולם, וייגע בנימי הנפש והחזון האידיאולוגי. שם יפגשו החזון של תנועת השומר הצעיר מול אלו של תנועת העזרא, תנועת הצופים אל מול בני עקיבא, הנוער העובד והלומד אל מול תנועת אריאל, תנועת הנוער הדרוזית, הבדואית ועוד ועוד. שם למדתי חירות אמיתית. החירות לומר את אשר בלבבי, על המצב, על התקווה ועל האמת שמובילה אותי, ושם נבחנה חירותי ביכולת ההקשבה לקולות שמעבר לתהומות שפעורים בינינו.
"שם הפה-סח, שם קיימנו מצוות והגדת - לאחיך, והקשבת לרעך. האמת שלי לא הפכה בעיני לפחות נכונה, האמת כשלעצמה הפכה למורכבת יותר ועשירה. אולי בדומה לתיאורו של הרמב"ם שאחד מהניסים אותו עם ישראל חווה בקריעת ים סוף, הוא ההליכה בתוך הים כשלכל שבט ושבט יש שביל משלו וקירות המים שביניהם שקופים. כך יכלו בני ישראל ללכת לכיוון החירות המיוחלת, תוך כדי שהם רואים את הליכתו של האח מעברו השני של עמוד המים. שנזכה לצאת מן המיצר".
להתחבר לאחר
דביר עמיאור, מזכ"ל תנועת הנוער אריאל
לפני כחודשיים יצאנו מזכ"לי תנועות הנוער, למסע במרוקו. מעבר לחוויה העמוקה שלי בהכרות עם המורשת של הקהילות היהודית, בתפילות על קברי גדולי מרוקו והביקור באזור ממנו עלתה משפחתי.
אחד המקומות הכי משמעותי עבורי היה דווקא האוטובוס בו נסענו. חבורה של 25 אנשים שמיצגים כמעט את כלל המגזרים במדינת ישראל. שאוחזים בדעות מנוגדות ומובילים תנועות בעלות אידיאולוגיה ברורה, תנועות שיש ביניהן גם תחרות על דרך, מעמד ומשאבים - נוסעים יחד ופשוט מתחברים. כמעט לא היו נושאים שלא עלו בעשרות דיונים בינינו. לא פעם הטונים עלו וירדו, אבל תמיד מתוך הקשבה, כבוד ואהבה אמיתית, אחד כלפי השני. עבורי זה היה סוג של פלא. איך כל כך מהר המחיצות נופלות, הדעות והתיוגים שיש לנו אחד כלפי השני מוסרים, ומצליחים להיפגש לעומק עם אנשים, אמונות ודעות שבצורה השטחית נראים כאנטי תזה אלי ולתפיסותיי.
"עבורי זו היתה חוויה של יציאה מהמסגרת המצומצמת שלי. ביום יום אני מסתובב המון בארץ, נחשף לעשרות קהילות ולמאות אנשים בשדה החינוכי חברתי מכל חלקי החברה. אך נדירים הפעמים שהצלחתי להגיע לעומק של קשר וחיבור כמו באוטובוס ההוא".
ביטול ההתנתקות בצפון השומרון
דניאלה וייס, יו"ר תנועת נחלה
יציאת מצרים האישית שלי השנה היא ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. החוק הנורא הזה גרם לנזק לאומי וביטחוני אדיר, לפגיעות בנפש, להתהוות חמאסטאן במרחב שבין שבי שומרון ועמק יזרעאל. רצח יהודה דימנטמן הי״ד, תלמיד ישיבת חומש, זיעזע את המערכת כולה. היה רגע היסטורי של להיות או לחדול. יהודה במותו ציווה לנו את החיים בצפון השומרון. בזכות ממשלת הימין ועל רקע רעשי ההפגנות, עבר חוק ההתנתקות ופתח פתח ליצירת מרחב יהודי מתחדש בצפון השומרון. יצאנו משעבוד לטרור הערבי לעצמאות יהודית מתחדשת.
"השנה, נצעד עם כל עם ישראל מכל גווני החברה הישראלית בצעדת ענק לאביתר. השנה בחול המועד פסח יצעדו שרים וחברי כנסת בראש צעדת אביתר, ביחד עם המוני בית ישראל ויאמרו בגאון: הגיע זמן אביתר!"
לתקן עולם שבור
אבי וורצמן, מנכ"ל 'עדי נגב-נחלת ערן'
"כשסיימתי את הפרק הקודם בתפקידי כסגן שר, חשבתי לפנות למגוון תחומים. לא ידעתי במה אתמקד. היו לי כיוונים רבים ומגוונים אבל לא חלמתי להגיע לתפקידי הנוכחי. הייתה פגישה אחת ששינתה את חיי - הפגישה עם האלוף דורון אלמוג.
"דורון אלמוג ביקש שאנהל את הכפר השיקומי 'עדי נגב – נחלת ערן'. בהתחלה, נבהלתי מהקושי אך לא מהאתגר. הבנתי שזו השליחות שלי להשמיע את אלו שקולם לא נשמע. להיות שותף בעשייה ובבריאה שהקב"ה הביא לעולמנו. אנו יכולים להיות מוכשרים במגוון תחומים, אך את הכיוון והמשמעות בחיים נותנת לנו תחושת השליחות, דבר שאנו מרגישים בעצמותנו שאנו נקראים לעשות.
"בשבילי, יציאת מצרים בשנה הנוכחית היא המשך הפרחת הנגב האהוב שלנו. בעזרת המרכז הרפואי החדש שפתחנו כאן בדרום והרחבת הכפר השיקומי המופלא שלנו, הצוותים שלנו מרפאים עולם שבור. שיקום הוא יציאת מצרים של האדם בפני עצמו ובפני משפחתו וחבריו. להגיע ממקום של שיברון וכאב עצום למקום של ריפוי וגאולה, למקום של יציאת מצרים שמלווה בתהליך ארוך ומייגע ולא פשוט, אך בסופו מגיעים לשיפור ולבריאות טובה יותר, אל הארץ המובטחת".
המאבק על הדמוקרטיה
ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה
"בשבועות האחרונים אני משתתף כמובן בהפגנות המחאה כנגד חוקי ההפיכה המשטרית, אליהן יוצאים פעם אחר פעם מאות אלפי ישראלים בכל רחבי הארץ. יש מי שנטו לזלזל בציבור, לחשוב שהוא עסוק בענייניו הפרטיים, שיעדיף לצאת במוצ"ש למסעדה טובה, הליכה בטיילת, או סתם להיזרק על הספה בסלון מול הטלוויזיה ולראות ריאליטי – מאשר לאחוז שלט, להרים דגל, לצעוד ברחובות ולהפגין על פסקת ההתגברות או הוועדה למינוי שופטים. אבל, מאות האלפים שיצאו לרחובות לא עשו את זה בגלל תת סעיף בחוק כזה או אחר, אלא בשל ערך גדול: דמוקרטיה. חופש. חרות. כן, זוהי יציאת מצרים המודרנית שלי ושל ישראלים רבים בשנה הזו: המאבק על החרות שלנו במדינתנו. להיות עם חופשי בארצנו.
"יכול להיות שחלק מהקוראים לא מסכימים עם המפגינים. זה כמובן לגיטימי. אבל חשוב שתדעו שהתקומה הזו מוכיחה עד כמה אותם ישראלים אוהבים את המדינה ואכפת להם ממנה".
"יציאת המצרים"
אפרים חבר, מנכ"ל ארגון 'שדה חמד' - מערך דיור דתי בקהילה לבוגרים, בוגרות וזוגות נשואים עם מוגבלויות ברמות תפקוד שונות
"במהלך השנה האחרונה, קיבלנו פניות רבות של משפחות לבוגרים או בוגרות עם צרכים מיוחדים בבקשה להצטרך למערך הדיור בקהילה שלנו. לכן, הרחבנו את המערך וקלטנו לדירות חדשות עשרות דיירים חדשים, ופתחנו מגוון דירות ייחודיות במיקומים רבים בארץ.
"במסגרת השתלבות הדיירים בקהילה, אנו שמים דגש לרצונות ולבחירות האישיות והמשפחתיות של הדיירים בכל תחום על מנת לאפשר להם את 'יציאת המצרים' הפרטית שלהם, תוך מימוש היכולות והכישרונות הרבים הטמונים בהם. השנה הרגשנו יציאת מצרים מיוחדת לנו, כארגון שעובד בשיתוף ובפיקוח של משרד הרווחה והביטחון החברתי, באמצעות 'חוק שירותי הרווחה', שלאחר שנים סוף סוף נחקק. מטרתו של החוק ליישם את אמנת האו"ם (CRPD) עבור רווחתם של אנשים עם מוגבלות בישראל. עד שחזונו של החוק ימומש באופן מלא, אנו ממשיכים לפעול לצמצום הפערים בחברה, ומתן שיוויון הזדמנויות מלא, מתוך שמירה על טובתם וביטחונם של דיירנו".
שליחות שלא נגמרת
מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר גבעתיים
"יציאת המצרים הפרטית שלי השנה, היא השליחות שלקחתי על עצמי כנציג ציבור, במיוחד כעת, להזכיר לא רק לבני ולבתי אלא לכל תושבי עירי, חבריי ומכריי, כי עבדים היינו במצרים, ועתה בני ובנות חורין - אלא לפעול יום יום לקירוב לבבות כדי שהחופש הזה - היותנו בני חורין במדינתנו העצמאית, לא יילקח כמובן מאליו ולא ירוסק בשל שנאת חינם.
"עבורי מדובר ממש בשליחות, בעיר שיום יום ממחישה את חשיבות החיים בהרמוניה של כל המגזרים וכל הדעות, וכמה טוב יכול להיות בעיר ובקהילה אשר משכילה למצוא את המאחד ולא את המפריד".
לזכות לספר
הרב דורון פרץ, יו"ר המזרחי העולמי
"יציאת המצרים האישית שלי השנה, נוגעת לזכות שזכיתי לה, לסיים לכתוב ספר לפני פסח כדי שיצא לדפוס לכבוד יום העצמאות. כל אחד שהוציא לאור ספר יודע, שזה דומה לתהליך של ׳קריעת ים סוף'. לכתוב ספר כשיש תעסוקה אחרת, עם דד ליין, טיוטות על גבי טיוטות, תיקונים ותיקונים על התיקונים, הידוק הנוסח שיהיה ברור יותר, הגיוני יותר וכל זה בתקווה שהמוצר הסופי יספר את הסיפור שמקווים לספר.
"יש לי את הזכות לשמש בתור יו"ר תנועת המזרחי העולמית שמעסיקה אותי 24/6 (ולפעמים 7). ההחלטה בראש השנה לנסות לכתוב ולסיים את הספר בפחות מחצי שנה – המיועד לקונגרס (לצד עוד 3 ספרים מיוחדים שיוצאים במיוחד לקונגרס), הייתה מאתגרת ביותר. כולי הודיה לקב"ה שבזמן כתיבת שורות אלו ממש, אנו מאשרים את הטיוטה האחרונה לפני היציאה לדפוס . הספר יצא לאור באנגלית ועוסק בחזון לאחדות לישראל לאור כתבי הרב קוק זצ"ל".
לצאת מהגדרות
אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע
"יציאת מצרים שלי מסתכמת השנה ביציאה מהגדרות של היישוב, אחרי שנים ארוכות של ציפייה לבנייה חדשה במועצה, ואחרי כל כך הרבה סחבת, ביורוקרטיה, חסמים מדיניים, הקפאות בנייה ואיומים מצד הממשל האמריקאי האירופי ומי לא, הצלחנו בעזרת השם השנה ובעזרת האנשים הטובים במועצה ובממשלה הנוכחית, לפרוץ את הגדר תרתי משמע, ולנגוס בעוד חבל מולדת שהיה גלותי וששייך עכשיו לעם ישראל שחזר לארצו אחרי 2,000 שנה.
"אנחנו בקרית ארבע חברון, רואים יום יום את יציאת מצרים. אנחנו זוכרים איך במשך מאות שנים, יהודים לא זכו ולא יכלו להתפלל במערת המכפלה, ששם קבורים האבות והאימהות של כולנו. השנה ברוך השם גם זכינו לביקור של למעלה ממיליון איש במערת המכפלה, אחרי שנים של קורונה ומגיפה. זו יציאת מצרים שלי וכניסת עם ישראל לארצו".
לצאת מהמצרים שלי
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר ורב העיר שוהם
"אני מרגיש כי השנה יותר מתמיד, אני מבקש לצאת מהמיצר אליו הכנסתי את עצמי בלי שמישהו מבחוץ סייע לו. המצרים של זה המבט החד צדדי על המציאות. אני רואה ובוחן את המציאות רק מהמבט שלי. לא פעם אני מוצא עצמי נפגש עם דעות הפוכות משלי במבט הלכתי עיוני על איזושהי סוגיה, או בניתוח מציאותי של נושא פוליטי הנמצא על סדר היום הלאומי של החברה הישראלית ועוד ועוד. כמעט תמיד תחושתי האינסטינקטיבית היא, שעמדתי נכונה ועמדת הצד השני שגויה, ולא ברור בכלל כיצד יש הווה אמינא לחשוב אחרת ממני.
"מסתבר שיש גם יש צדדים שונים לכל סוגיה השנויה במחלוקת. לולא נקודת האמת שבכל צד לא הייתה מחלוקת זו מתקיימת. ואף על פי כן צריך להכריע. אני מתפלל שאזכה תמיד לחוש ולהבין את צדדי המחלוקות כולן במידה זהה, במקביל לכך שיכולת ההקשבה וההכלה לא תשתק אותי מלהיות יכול לקבל הכרעה".
קיבוץ גלויות
עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת
"השנה, למועצה שלנו באפרת, הצטרפו כ-30 משפחות עולים. המשפחה האחרונה עלתה מגרמניה. בעשור האחרון קלטנו מאות משפחות עולים. כמי שנשוי למי שעשתה עלייה, אני רואה בבחירה שלהם מעשה שני רק לאברהם אבינו, בהחלטה 'לך לך לארצך ומלדתך'. הם, העולים, יצאו ממצרים, ועלינו מוטלת האחריות לוודא שהיציאה הזו, מעשה העלייה, יתקבל בחיבוק, בליווי, הכוונה וסבלנות. העלייה מתבצעת גם על רקע מדד האושר בו ישראל ממוקמת במקום הרביעי, למרות האתגרים והקשיים. נדמה לי שהאושר שלנו הישראלים, העלייה וקיבוץ הגלויות שיצרנו באפרת, זו יציאת מצרים של"י.
בירור אמיתי
ח"כ אוהד טל, 'הציונות הדתית'
"ההחלטה שהתקבלה להשהיית חקיקת הרפורמה המשפטית, הייתה נקודה של קושי גדול עבורי. אנו מאמינים בכל ליבנו בצורך לתיקון המערכות. ובמיוחד היום, כאשר רואים במובהק עד כמה התיקון הזה נדרש. וכך, ישנם רגעים בהם מתגנבת אל הלב תחושת ייאוש. אך ברגעים אלו, אני נזכר בבני ישראל, ובמסע הנפשי והרוחני שהם עברו. גם הם יצאו למסע שמטרתו גאולה. במציאות החיים האנושית, הגם שהיא אפופה בניסים, אדם רואה קודם כל את הקושי הקרוב שאיתו הוא מתמודד באותו הרגע – ופעמים רבות הקושי הזה הופך להיות מרכז התמונה.
"ברגעים אלו אנו נדרשים ללמוד מאבותינו - להרים את המבט מהבוץ והאבק של המסע, אל הפרספקטיבה הרחבה יותר של התהליך בו אנחנו נמצאים.
"וכאשר מסתכלים במבט שכזה, מתברר לנו שתהליך הגאולה רק הולך ומתקדם. הארץ הולכת ונבנית. עצם הדרישה שלנו להביא לידי ביטוי את הזהות היהודית של המדינה האהובה שלנו, הוא סימן מובהק לתיקון שמתרחש".
המגורים בישראל הם לא דבר ברור מאליו
הרב צבי אלון, מזכ"ל בני עקיבא העולמית
"בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל (לע"נ האחים הקדושים הלל מנחם ויגל יעקב הי"ד).
"בארבע לשונות של גאולה נגאלו ישראל ממצרים. אך הלשון החמישית חביבה היא מכולם – 'והבאתי אתכם אל הארץ'. השנה זכינו אשתי אני וילדיי להיות שותפים בתהליך שיבת ציון בצורה יוצאת דופן. 12 משפחות מדרום אמריקה עלו כקבוצה שארגנו בניהולו של גולן ואך, לגור איתנו באור עקיבא. אך לא על יציאתם של משפחות אלו ממצרים הלטינית רציתי לכתוב, אלא על יציאתנו שלנו, של כל הקהילה המופלאה של אור עקיבא שקלטה את המשפחות הללו. השנה, כשנספר לילדינו על יציאת מצרים ועל החלום הגדול להגיע לארץ ישראל ולנשק את רגבי אדמתה, ירוצו בעינינו הרגעים של המשפחות שהגיעו אלינו מדרום אמריקה ונשקו את רצפת טרמינל 3, בדמעות של התרגשות ומבלי לשאול אף אחד מאיתנו, יבבו בשמחה 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ואנחנו, ובנינו ובני בנינו – ענינו בבכי 'אמן'".
התנתקות מהמסכים
יריב פאר, מומחה בינלאומי להגנה ברשת 'אינטרנט רימון'
"היציאה מהשעבוד לחירות של הדור הזה, היא ההתנתקות הקשה ביותר - מהמסכים. בשנים האחרונות יותר ויותר מאיתנו משתעבדים למסך, פשוטו כמשמעו. אנחנו נמצאים יותר ויותר שעות מול המסך ובמודע מעבירים שעות מיותרות מול הרשתות החברתיות על חשבון זמן יקר שיכולנו לבלות עם הילדים או עם בני הזוג.
"ישנה תחושה בקרב רבים שזהו קרב אבוד, שהטכנולוגיה והבינה המלאכותית היא גזירה של הדור הזה ופשוט צריכים להתרגל אליה. כאן מתחילה יציאת המצרים שלי, כאבא וכאיש מקצוע, אני אומר לכל הקורא שורות אלו – הבינה המלאכותית היא רק כלי עזר עבורנו, ולעולם לא תחליף אותנו, וכך גם הזמן מול המסכים. המסך הוא לנו לעזר, והחירות ממנו ממש מעבר לפינה. אני זוכה לדבר ולשוחח עם לקוחות רימון שיוצאים מהשיעבוד לחירות, בעזרת כלי סינון וניהול זמן פשוטים שיודעים לעזור ברגע הנתון, כאשר אדם שוב נופל לשיעבוד של זמן ותוכן מול הטיקטוק ושאר ממתקי הרשת".
לנפץ את הבדלי המעמדות
ח"כ סא"ל (מיל') משה סולומון
״'בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כאשר מדברים על יציאת מצרים, איני יכול שלא לחשוב על הזכות האישית שלי 'לצאת ממצרים'. גם בדור הזה זכיתי באופן אישי לצאת ממצרים יחד עם משפחתי במסע של מאות קילומטרים מאתיופיה לארץ ישראל.
"השנה, היציאה המשמעותית ממצרים היא העובדה שהגעתי לכנסת ישראל בפעם הראשונה כחבר כנסת, בכדי לצאת לשליחות לאומית, ערכית וציונית, שמביאה את קולם של אנשי הפריפריה ושל קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה.
ליציאה הזאת יש משמעות גדולה עבורי, כמי שנמנה עם שמונת חברי הכנסת והשרים במפלגה, שכל כולה אידיאולוגיה ציונית דתית אמיתית. אני מקווה כי לאחר הפסח נצא מהמיצרים ומהקושי הקיים ברחוב הישראלי לרווחה גדולה שתטיב עם הדמוקרטיה הישראלית. 'בניסן נגאלו ישראל ובע״ה בניסן עתידים להיגאל'״.
להמשיך בתהליך ולא להירתע
הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת
תקופת השעבוד צויירה, בידי רבים מהעם, כתקופה בה ישבנו על סיר הבשר ואכלנו לחם לשובע. המשבר אותו אנו חווים היום, הקולות השונים לפלגותיהם, הנשמעים מהעם, קשים וקורעים. אך זכור נזכור כי עד לפני 80 שנה, נתונים היינו למרמס ולהשמדה. בנינו מדינה, שרבים ראו בה 'ככל העמים בית ישראל'. אך לא כן עצת ה'. וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן (יחזקאל כ' ל"ב). על כרחנו, הגיע שלב בירור נוסף במהותנו ותרבותנו כעם. נתפלל ונתאמץ לעברו באהבה, ביראה, בכבוד, באחדות ובאמונה".
לצאת אל המרחבים
אביחי סוויסה, מנכ"ל ארגון השומר יו"ש
"יציאת מצרים שלי היא הבחירה לשנות מציאות, והיציאה אל המרחב. היא 'הכל בראש' - וגם במציאות. העבד מקבל את המצב - הגזירות, ההתעללויות... הוא כבר לא מאמין ביכולתו ליצור שינוי ב'גורלו'. עבדים רבים בהיסטוריה הוחזקו לאורך זמן לא בכוח הזרוע אלא בכוח מוסכמות חברתיות. במקום לקבל כגזירת הגורל את השתלטות אויבינו על אדמות ארצנו האהובה, את התירוצים המשפטיים והפוליטיים שבשלהם איננו בונים במלוא העוז, אנו יוצרים במרחבי יו"ש מציאות חדשה. נוכחות בשטח, שבדרך פלא מונעת נוכחות זרה. נוכחות היוצרת, בהדרגה, מוסכמה חברתית, שהולכת וגדלה. החוות הולכות ורבות, הופכות למציאות הישראלית החדשה.
"עם ישראל עובר מהפך של יציאה למרחב. מרצועת החוף הצרה של קום המדינה - להתיישבות לכל רוחבה של הארץ. מהיישובים הבנויים לתפארה אך קטנים בשטחם – אל החוות ביהודה ושומרון, אל מרחבי המרעה, שגודלם פי ששה ויותר מכל הישובים ביו"ש יחד".
לא לפחד מה יגידו
תירא-אל כהן, מנהלת ומייסדת 'קדמה - התיישבות צעירים'
"יציאת מצרים שלי היא להפסיק לחשוב מה יחשבו עלינו בעולם. באירופה ובארה"ב יושבות עיניים זרות שמנסות לערער את האמונה שלנו בארצנו. במשך שנים הן הרגילו אותנו לא להרשות לעצמנו לזוז מילימטר מבלי לחשוב מה הן יגידו ואיך יגיבו. וככה בנייה במקומות לגיטימיים נעשית תחת זכוכית מגדלת בינלאומית מחד, וזהירות יתר מהצד הישראל מאידך. ככה בלחימה בטרור, שבמשך שנים נעשית תוך התחשבות בדין הבינלאומי, בלחצים המדיניים ובדיונים שיגיעו באו"ם או באיחוד האירופי. אותן עיניים זרות מבקשות להחדיר ולבצר בלבבותיהם של הישראלים את הספק, שאין זו המדינה שלהם. הסנטימנט הזה, שמבקש לערער את זכותנו על ארצנו הוא מכוון. ישראלים רבים מבקשים להתחשב בו יותר מדי, משכנעים את עצמם שאנחנו הבעיה. שכחנו את צדקת הדרך.
"הרפורמה המשפטית תהפוך את מדינת ישראל ליהודית יותר, מסורתית יותר ולאומית יותר. יש בכך ממד של גאולה. אנחנו מפסיקים להתבייש להיות אנחנו - יהודים שחזרו אחרי אלפיים שנה לארצם".
יציאה ממצרי החיפזון
הרב משה ויצמן, ראש ישיבת צביה אשקלון
"ישנם שני היבטים בפסח - פסח מצרים ופסח דורות. פסח מצרים מבטא את החיפזון והמהירות, ופסח דורות את המתינות והתהליכיות.
"ישנן החלטות שחייבים להחליט מיד – כאן ועכשיו. החלטות של התמסרות וכיוון חיים. בזה אסור להתמהמה ולהחמיץ את ההזדמנות. זוהי המצה שאנו מקפידים שלא תחמיץ - לתפוס את הרגע המבורך. המעשה בפועל והביטוי להחלטות הללו, מצריך סבלנות ומתינות. בניין גדול לא נבנה ביום אחד. כל יום מניחים אבנים ומחזקים במלט, ולבסוף נבנה בניין גדול וחזק.
"ההחלטה מקפלת בתוכה את כל התהליכיות שתבוא לאחריה, כמו בניין שבונים לפי תכנית. בתוכנית קיים כבר הכל על הדף; מעתה רק נשארת המסירות וההתמדה להניח כל אבן במקומה ולחזק את הבניין למען יעמוד ימים רבים. השנה אני יוצא ממיצרי החיפזון ומאמין יותר בתהליך ובמתינות. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
צֵא מעצמך
הרב שמואל שנהב, ראש בית הספר לתואר שני במכללה ירושלים
"יציאת מצרים שלי בשנת תשפ"ג הינה הפנית האצבע אשר תמיד מופנית לאחרים בסוג של אשמה, לכדי מהפך של מאה שמונים מעלות ובכך האצבע מופנית שוב אלי! כאן אני אשאל את עצמי מה אוכל לתקן בי, בכדי שאחרים גם כן יזכו לטוב. רק לאחר שלב חשוב זה, אפשר לצעוד לשלב הבא שהוא חוויית היציאה ממצב של מיצר חברתי אשר בו כל אחד מאשים את האחר, לכדי חברה שבה כל אחד יודע להביט בעצמו ורק לאחר מכן לצאת לטובת הכלל.
"מובן שהדברים מופנים לאירועי השעה, אך אני מבקש להדגים את הדברים בזירת החינוך. מחנך המבקש להנחיל ערך או רעיון באמצעות חוויה, עליו לבחון תחילה בצורה אמיתית איך הוא עצמו מתייחס, מיישם ומגיב לאותו הערך, ורק אז להמשיך בדרכו החינוכית".
להפוך את הפריפריה למבוקשת לא פחות ממדינת תל אביב
עו"ד שיר טורם-הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן
"באיזור הצפון, בו מתגוררים הקוראים והגולשים, אני מייצגת שורה ארוכה של ערים ויישובים המציעים לקהל הרוכשים שלל הזדמנויות, כולל דיור איכותי במחירים ברי השגה, אפשרויות תעסוקה מגוונות ביותר, חיי קהילה איכותיים, מערכות חינוך לעילא ולעילא, איכות סביבה שלא תמצאו שכמותה בערים הגדולות במרכז הארץ, ונגישות מיידית לטבע ירוק. המשימה שלי כממתגת ערים, הינה לגשר על פני הפער התודעתי הקיים בציבור הרחב בין המרכז לבין הפריפריה, ולכך אקדיש את השנה הקרובה ואלה שאחריה, הן מול ראשי הערים ומנהלי האגפים הרלוונטיים, הן מול חברות הנדל"ן הבונות באותן ערים למגורים ותעסוקה, והן מול קהלים פוטנציאליים ממרכז הארץ השוקלים לעבור לפריפריה. זוהי, אכן, יציאת מצרים שלי, ואאחל מקרב הלב חג חירות שמח לכלל עם ישראל!".
הוצאת ענף הנדל"ן מעבדות לחירות
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת 'מזרחי ובניו'
"הענף שלנו סובל מקשיים, במיוחד בשנה האחרונה, בה היו 8 העלאות ריבית רצופות, עובדה שהקשתה מאוד גם על נוטלי המשכנתאות וגם על הקבלנים שנטלו מימון.
"על כן תקוותי, שהנגיד יעצור את ההעלאות הריבית, מה שיקל על כולנו. כמו כן הגיע הזמן להאריך את תוקף תמ"א 38 שאמורה להסתיים באוקטובר השנה, ולהפוך אותה לכלי מרכזי, הן לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, והן להגדלת היצע הדיור. בד בבד הגיע הזמן גם לטפל סוף סוף בשיטת מכרזי רשות מקרקעי ישראל, המתדלקים שלא לצורך את מחירי הדיור. כמו כן יש לסייע לעיריות ולרשוית המקומיות בקידום פרויקטים חדשים, תקצוב תשתיות משלימות ועוד. כולנו חייבים לזכור כי המחסור בהיצע ובד בבד הגידול המשמעותי באוכלוסיית המדינה, הופכים את הפתרונות הנדרשים בשוק הדיור, לאתגר לאומי ראשון במעלה!".
בחירה חופשית
הרב צבי קורן, ראש תחום חינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה
"לא נאמר בתורה אפילו פעם אחת 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי'!".
"מה אתה אומר?! זה נאמר מלא פעמים בפרקים של יציאת מצרים!'.
נכון. אבל זה אף פעם לא רק 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי', זה תמיד 'שַׁלַּח אֶת-עַמִּי וְ-...' - 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי', או דומה לזה.
"יש בעולם חרות מ-... חרות מלהיות משועבד לאדם אחר, חרות מהתמכרויות, ועוד. החרות הזו היא מאד חשובה. "חובתנו לדאוג לכך שלכל אדם תהיה החרות הזו! שמתם לב? 'חובתנו לדאוג ל-...'. גם החרות מ-... היא חובה, היא אחריות. ולב החרות היא חרות ל-...
"השנה יצאתי לחרות מהציפייה ליום שבו לא יהיו לי שום חובות, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. זה לא הערך של החרות אליו התורה מכוונת, כי זו לא המציאות של האדם בעולם. בכל שלב בחיים יש לאדם חרות לבחור ולתת לכיוון ברור לאחריות שלו. יש לנו בחירה חופשית להיות חלק מעם ישראל במדינת ישראל, ומחוייבות להיות שותף מועיל במפעל הזה. ותמיד יש לנו את הבחירה לעשות את החובות בהם בחרנו בחיים שלנו בשמחה ובשאיפה למקסימום - כי זו הבחירה החופשית שלנו. יצאתי לחרות מהציפייה לחרות ללא אחריות".
אתגר החזרת המשקיעים הביתה
אמיר רוזנבלום, יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי חברת עידן ש.נ.י
"המשקיעים היו מאז, ומתמיד, עד לשנה האחרונה, הקטר המוביל של שוק הדיור וכלכלת מדינת ישראל, כולל בתקופת הקורונה. לצערי בגלל מיסוי מיותר נטשו רוב המשקיעים את השוק, הן משקיעים ישראלים ובמיוחד משקיעי חו"ל שנדדו אל מעבר לים.
"כעת בדיוק הזמן, ובמיוחד בתקופה בה כלל עם ישראל נזקק לאחדות ולתנופה כלכלית מחודשת, להחזיר את המשקיעים הביתה. לטעמי קיימת לכך חשיבות משנה לא רק לשוק הדיור, אלא גם ובעיקר על מנת מנף מחדש את כלכלת מדינת ישראל ולחדש את הצמיחה".
קרדיטים לתמונות: משה פרידליין, אבישג שאר ישוב, שיבולת שחר,עודד קרני מועצת ישע, לפ"מ, אלומה, דוברות הכנסת, טרלן בן אבי, מרק ניימן, סיוון פרג, אלמוג גבאי, מנחם עוז,יוהנס פלוטקין, עדי נגב, השומר יוש, יוסי זליגר, נירי גתמון, אריק סולטן, אביעד הרוש, נעם פיינר, אמונה בינשטוק, אלעד מלכא, יוסי זליגר, נעם פיינר, שרון גבאי,רוני איתן