בעוד ראש עיריית תל אביב נלחם ביום הכיפורים בתפילה בהפרדה בין גברים ונשים, מסתבר שבקיבוץ חולדה, הקיבוץ שעל שמו נקרא רון חולדאי, נערכו התפילות ביום הכיפורים גם השנה, תוך הפרדה בין הנשים לגברים, מבלי להעדיף מגדר אחד על השני, כפי שנערכות התפילות שם בכל שבתות השנה.
חולדאי, ראש עירית תל אביב, נקרא על שם קיבוצו חולדה הנמצא בשפלה, שבו מתגוררים עדיין צאצאיו כחברי קיבוץ.
אחת מוותיקות הקיבוץ, שבעלה מתפלל בקביעות בבית הכנסת של הקיבוץ, מספרת שלא תמיד באות נשים לתפילה בבית הכנסת של הקיבוץ. מאידך כאשר באות נשים לתפילה, בשבתות ובחגים, בראש השנה וביום הכיפורים, מקובל על הכל שקיימת הפרדה מגדרית בין הגברים והנשים, כפי שהדבר מקובל ברוב המוחלט של בתי הכנסת בעולם, ואיש לא רואה בכך הדתה או אפלייה של הגברים לעומת הנשים או להיפך.
רון חולדאי. צילום: ויקיפדיה
היא הוסיפה שבכל שבת באים לתפילה יותר מעשרה חברים גברים ולא כולם שומרי שבת. התפילה מתנהלת בהפרדה 'באופן טבעי' ואיש לא רואה צורך להעלות נושא זה לדיון.
הפרדה עם מחיצה
לאחר יום הכיפורים סיפרה לנו החברה שהתפילות לא נערכו במקום התפילה הרגיל מאחר שהוא היה צר מלהכיל את כל הרבים שהצטרפו לתפילות. התפילות נערכו בהפרדה בין הנשים לגברים והותקנה מראש מחיצה מפרידה "שלא גרמה להרגשת אפלייה לא בין הנשים ואף לא בין הגברים".
לפני כשנה פרסמנו ב'מצב הרוח' ריאיון עם תושבי קיבוץ השומר הצעיר כרם שלום, שקלט קבוצה מגובשת של משפחות דתיות כתגבורת שאיפשרה את המשך קיומו של הקיבוץ, עם הסכם שיאפשר כיבוד הדדי ושיתוף פעולה בין שתי הקבוצות. איש, כמובן, לא העלה על דעתו לתבוע הפרדה בין גברים לנשים, למרות שפעילות בית הכנסת מתקיימת על שטח ציבורי(!) של הקיבוץ. זאת ועוד: כאשר בשבת מסויימת לא נשאר במקום מנין של עשרה שומרי מצוות, מצטרפים כמה מאלה שאינם שומרי מצוות על מנת לסייע להשלמת המנין ו"איש לא עושה בעיות", מתוך התנגדות להפרדה בין נשים וגברים.
יצויין עוד שחלק גדול מעשרות בתי הכנסת שהוקמו בקיבוצים החילוניים הוקמו בעקבות יוזמה של תושבים חדשים, עירוניים לשעבר ברובם, שהצטרפו לשכונות ה'הרחבה'. הרוב המוחלט של תושבים חדשים אלה, דתיים או מסורתיים, התפללו בבתי כנסת שבהם הייתה הפרדה בין גברים ונשים בהסכמת כל אלה ולא בכפייה של צד אחד של השני.
מה היה דיזנגוף אומר על הנעשה בכיכר
התפילה ה"נפרדת" שנאסרה ביוזמתו של ראש העיר חולדאי, נערכה בכיכר דיזנגוף, שנקראה על שמה של צינה דיזנגוף, אשתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. דיזנגוף היה ליברלי יותר, וידוע כמי שבוודאי היה מתנגד לכפייה האנטי דתית (!) ולצעד האנטי דמוקרטי של מפגינים שפעלו מכוחו של חולדאי תוך שימוש מובהק וברור בכוח פיזי (כפי שנראה בצילומים) שמנע מאלפי יהודים להתפלל בהתאם לנוהג המקובל עליהם. אין ספק שדיזנגוף לא היה מסכים לנסות לכפות על אלפי יהודים שומרי מצוות, לנהוג השנה בשונה ממה שהתרגלו כל השנים כפי שניסה לעשות אחד מיורשיו רון חולדאי.
פעיל מרכזי בתנועה הקיבוצית אמר לנו השבוע שאחת מחברות הקיבוץ הגדול שבו הוא חבר, אמרה לו שהסיבה שהיא נמנעת מהגעה לבית הכנסת ולו בכדי לספוג את האווירה, היא משום ש"עזרת הנשים" (הפעיל השתמש בביטוי זה, הכינוי המקובל לאזור שבו מתפללות הנשים) נדמית לה קטנה יותר מעזרת הגברים והיא רואה בכך אפליה לרעה. הפעיל הסכים אתי כשאמרתי לו שאין ספק שייתכן ואם תגענה יותר נשים מגברים לתפילה באותו קיבוץ חילוני, תגדל עזרת הנשים אפילו מעבר לזו של הגברים - ובכל מקרה, חברת הקיבוץ הזו לא העלתה על דעתה לדרוש את ביטול עזרת הנשים הנפרדת ולפגוע באלו שכן מעוניינות להתפלל בה.
גילוי נאות: הכותב הא חבר קיבוץ שעלבים.