בבני ברק קיימות שיטות מקוריות להברחת פולשים בלתי רצויים. לאחר שאברכי הפלג הירושלמי, האנארכיסטי, שהגיעו ביום ה' לבני ברק כדי להפגין בכביש גהה נגד גיוסו של בחור ישיבה, הקימו לעצמם בית כנסת זמני ליד סמינר ותיק של 'בית יעקב', ברחוב אהרונוביץ', התלבטו המורות החרדיות, שהופתעו מן הפלישה בהגיען לעבודתן למחרת בבוקר, כיצד לסלק את אברכי הפלג מן המבנה הארעי שהקימו ממש תחת חלונות כיתות הסמינר.
בצר להן הציעו המורות שיארגנו את התלמידות לשירה בציבור, בקול גדול, על מנת ששירת הבנות תבריח את האברכים. אלא שלפני שנקטו בצעד זה התלבטה הנהלת הסמינר, אם בכלל מותר לבנות להרים קולן בשיר ו'להכשיל' את האברכים, בבחינת 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'.
המורות פנו בבקשה פסיקה דחופה בסוגיה זו לרב הפוסק הבני ברקי הרב עמרם פריד. הפוסק קבע כי מותר למרות לארגן את הבנות לשירה בציבור שתבריח את האברכים הירושלמים, וזאת משום שמדובר בבית כנסת זמני שהוקם במפתיע וללא רשות מהדיירים בסביבה ומהנהלת הסמינר.
ואכן, הבנות התכנסו בכיתותיהן ובקום ללמוד פצחו בשירה אדירה של שירי שבת, הבאה וקרבה, ועד מהרה נמלטו האברכים מן השטח, לאחר שהזדרזו לפרק את בית הכנסת הארעי שהקימו. סיכמו הבנות: "ערב פורים נתקיימה בנו הברכה: וליהודיות היתה אורה ושמחה..."