לא יאמן כי יסופר: בתיזמון מושלם, ממש בשבוע החולף שבו נפתח 'זמן אלול' בכל הישיבות ברחבי העולם היהודי, נתגלה תיעוד בלתי נודע, המדווח על הישיבה החשובה שנפתחה בדיוק בשבוע זה לפני כמאה שנה, בעיר האלמין שבחבל טרנסילבניה, על גבול הונגריה, רומניה ואוקראינה, מיסודו של הסבא רבא של ראש הממשלה יאיר לפיד, הגאון רבי אליהו קליין זצ"ל.
ההיסטוריון משה נחמני, המתמקד בהיסטוריה של עם ישראל בדורות האחרונים בארץ ובעולם, גילה ידיעה עיתונאית נשכחת בעיתון נידח שהודפס לפני כמאה שנה לטובת עולם הישיבות דאז, ובו דיווח על פתיחת הישיבות בראש חודש אלול בערים שונות ברחבי האימפריה האוסטרו הונגרית לשעבר. בדיווח מתייחס גם לישיבה שהקים רבי אליהו קליין בעיר הלמאו (האלמין באידיש), נמסר: "נהרו לישיבה תלמידים מכל אפסי המדינה ומחוץ למדינה, לשמוע לקחו ולהנות מזיו תורתו. מזמן לזמן התרבו ספסלי דבית מדרשא, עדי שגם היום, למרות הירידה המבהילה בהמרות (כנראה הכוונה להמרות דת מצד היהודים) וברוחניות שמתגלות בזמן האחרון בשורות הישיבות בכלל והטרנסילבניות בפרט, בכל זאת מכילה הישיבה דפה עודנה כמאה בחורים, כולם מצויינים בשקידתם הרבה על ספרי 'התלמוד' (המרכאות במקור), וביראתם הקודמת לחכמתם".
"אדמו"ר (הכוונה לראש הישיבה, הרב קליין) הוא המרציא השיעורים בעיון הדק היטב צולל במים אדירים ומעלה מרגניתא דלית ליה טימא במתק שפתיו ובמדברו הגאות הינו מטה אוזן כל תלמיד ותלמיד לדבריו בסוקרים בסקירה אחת. גודל אהבתו לתלמידיו, לא יאומן כי יסופר; עינו פקוחה על כל תהליכותים, שבתם וקומם, אורחם ורבעם, להורות בדרכי חיים".
הדיווח מוסיף שגם בנו של ראש הישיבה, רבי שמואל שמעלקי קליין, משתתף בהוראה והוא מופקד על הוראת ספרי יורה דעה ואורח חיים.
איך הוחזקה הישיבה מבחינה כלכלית? מדווח העיתון: "הבחורים מתכלכלים מקצתם בבית מזון אשר להישיבה, ומקצתם מקבלים ארוחתם אצל הבעלי בתים.... (וכאן באה רשימה של מספר משפחות המפרנסות את תלמידי הישיבה שאינם סמוכים על שולחן מסעדת הבחורים שבתוך הישיבה).
הישיבה בעיר האלמין נוסדה כאמור ע"י הסבא רבא של לפיד (מצד אימו הסופרת שולמית לפיד לבית גלעדי-קליין), רבי אליהו קליין, בעיר האלמין, בה כיהן כרב. אחרי פטירתו, בשנת תרפ"ח, החליף אותו בנו רבי יעקב שלום קליין, הסבא של לפיד, ברבנות העיר ובראשות הישיבה.
העיר האלמין עברה ידיים מאז אוזכר שמה לראשונה בכתובים, בשנת 1217. רוב תקופת קיומו השתייך היישוב להונגריה. במאה ה-18 הגיעו לכפר מהגרים יהודים מגליציה. במחצית השנייה של המאה ה-19 השתייך הכפר לאימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית נכלל הכפר בתחומי רומניה, אך לאחר תכתיב וינה חזר לידי הונגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה הועבר הכפר שוב לרומניה, בהתאם לחוזה פריז.
בין שתי מלחמות העולם היו בהלמאן כ-1,300 יהודים. רובם השתייכו לקהילה האורתודוקסית ודיברו אידיש. בקיץ 1941 גרשו הרומנים לאוקראינה משפחות יהודיות, ואותן שהגיעו לקמניץ-פודולסק נרצחו באוגוסט אותה שנה. עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944 היו בכפר כ-1,100 יהודים, ועד יוני נשלחו כולם לאושוויץ.