יודגש מיד שצה"ל פירסם נתונים רק לגבי 3 החודשים הראשונים ללחימה עד סוף דצמבר 2023, 85 הימים הראשונים שהיו ימי שיא הגיוס למילואים. ברור שהמציאות של 2024 השתנתה לחלוטין. צה"ל מפרט במסמך גולמי כמה ימי מילואים שירתו תושבי כל ישוב וישוב בישראל, מה שמאפשר מחקר השוואתי.
הניתוח הוא חלק ממחקר שלנו שכותרתו 'צבא העם' (במשותף עם ד"ר שני אומיאל-פלדמן). על בסיס הנתונים הגולמיים, המחקר מתייחס ל-1,131 ישובים ולכ-3,050,00 אנשים בטווח הגילים 45-19, שהוא הטווח הקרוב ביותר לגיל המילואים שהלמ"ס מספקת.
ישובים ערביים בהם שירות המילואים זניח או לא קיים הוצאו מהרשימה כדי לא לגרום להטיות ולעיוות. ישובים יהודיים שגם בהם שירות המילואים היה זניח, דוגמת החרדיים, נלקחו בחישוב.
3,050,000 בקירוב שירתו כ-28,360,000 ימי מילואים בתקופה של 85 ימים. חלוקת סך כל ימי המילואים במספר כל האנשים בגיל הגיוס מביא למדד ארצי כללי של 9.3. אם נניח שכל 3 המיליונים היו מתייצבים לשירות, כל אחד מהם היה משרת בממוצע כ-9 ימים (ולא 85 ימים ששירתו מאות אלפים).
בהתייחס לכלל האנשים בגיל הגיוס, יותר מ-3 מיליון, בערך רק אחד מתשעה שירת במילואים. אם אתם מתגוררים ביישוב או מתפללים בבית כנסת שבהם בקבוצת גיל הגיוס היו יותר מאחד לתשעה במילואים, מדד הגיוס של קהילתכם גבוה מהממוצע. סביר להניח שזה מתייחס לכולכם...
אולם במדינת ישראל אין שוויון בין סוגי הישובים: ככל שהישובים קטנים יותר, מדדי הגיוס שלהם גבוהים יותר; ולהיפך, ככל שהישובים גדולים יותר, מדדי הגיוס שלהם נמוכים יותר. הערת אזהרה: תמיד יש פרטים החורגים מהמגמה הכללית המוצגת כאן במבט על.
נתחיל ב-35 הערים הגדולות שבכל אחת חיים לפחות 20,000 אנשים בגיל המתאים לגיוס מילואים (לא כלל האוכלוסייה). ירושלים מובילה את הרשימה עם 234 אלף איש (לאחר ניכוי הערבים), לאחריה תל אביב, ויבנה סוגרת עם כ-21,000. בישובים אלה גרים 64% מכלל אוכלוסיית גיל המילואים בארץ, אבל הם שירתו רק כ-51% מסך כל ימי המילואים. הסבר: תושבי הערים, בהכללה, משרתים פחות ממשקלם היחסי. לעומת מדד הגיוס הכללי בארץ - 9.3 - מדד הגיוס של הערים הגדולות הוא 7.4%.
נעבור במעבר חד לקצה השני של הרצף, לכ-950 ישובים קטנים שבהם יש פחות מ-1,000 אנשים בגיל הגיוס למילואים. בישובים אלה חיים כ-270 אלף איש בגיל הגיוס, המהווים כ-9% מכלל קבוצת גיל הגיוס בארץ. אולם הם תרמו 20% מסך כל ימי המילואים, יותר מפי 2 ממשקלם באוכלוסייה. בעוד מדד הגיוס הארצי הוא 9.3, מדד הגיוס של הישובים הללו הוא 21. רוב מכריע של ישובים אלה הוא מעל למדד הארצי ורק מיעוט של 64 ישובים מתוך כ-950 הישובים הקטנים היו מתחת למדד הארצי.
לצד מאות רבות של ישובים חילוניים מכל הסוגים ברשימה, בולטים מאוד הרבה מעבר למשקלם היחסי כל סוגי הישובים הדתיים – ישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים – בכל אזורי הארץ. כאשר עוברים לקבוצת הישובים המעט גדולים יותר, אך עדיין ישובים קטנים שבהם חיים בין 1,000 לבין 5,000 אנשים בגיל הגיוס, בולט במיוחד מקומן של ההתנחלויות המובילות את הרשימה עם מדדי גיוס גבוהים מאוד.
המדדים הגבוהים בישובים קטנים – חילוניים ודתיים כאחד – מעוררים מחשבה על הקהילתיות והחינוך כגורמים בעידוד התרומה לקולקטיב.