באחת התוכניות השבוע, פתח אמנון אברמוביץ' את דבריו בהסתייגות מהשימוש במונח 'סרבנים'. לטענתו, מדובר ב'אנשי מחאה' המוכנים למסור את נפשם על הגנת מדינת ישראל, "אבל על הגנת מדינת ישראל של מגילת העצמאות ולא מדינת יריב לוין, רוטמן וסמוטריץ'".
הניסיון המגושם למסגר מחדש את תופעת הסרבנות, הזכירה לי את '1984' של ג'ורג' אורוול. המונח שיחדש, צירוף של המילים 'שיח' ו'חדש', הוא אחד המונחים המפורסמים שהספר הנחיל לתרבות האנושית. במדינה הטוטליטרית המתוארת בספר יש שפה רשמית, שיחדש, שכל תכליתה היא להוביל את האזרחים לאופני החשיבה והדיבור של השלטון. במהלך השנים הפך המושג לתיאור מסולף של המציאות שמטרתו היא להסתיר את האמת.
באותה מדינה טוטליטרית, מיניסטריון האמת מפקח על כל נושא החינוך ותרבות, עוסק בהעלמת כל מה שלא מתאים לקו של המפלגה וממציא דברים התואמים את האידיאולוגיה המפלגתית. מכאן מובן שזהו המשרד האחראי על 'האמת' המוכתבת על ידי המפלגה השלטת.
הסתייגותו של אמנון אברמוביץ' היא מקרה קלאסי של שיחדש ישראלי 2023. תופעת הסרבנות מוכרת בישראל מאז הקמתה ובוודאי בדורות האחרונים. אינספור מאמרים פובליציסטיים ומחקרים נכתבו על הסרבנות. היו שהצדיקו אותה כשנעשתה על רקע מצפוני ואידיאולוגי, היו שביקרו אותה. היו שהתנגדו לה והיו שהעריכו אותה. אבל לכולם היה ברור שמדובר בסרבנות, היינו סירוב להישמע לגורמים המוסמכים בכל הנוגע לשירות הצבאי.
כעת מדובר בניסיון מסגור חדשני: הם כביכול כלל לא סרבנים, אלא 'אנשי מחאה'. כאילו שסרבני הדורות הקודמים לא עשו זאת כדי להביע מחאה.
הם כביכול כלל לא סרבנים, אלא 'אנשי מחאה'. כאילו שסרבני הדורות הקודמים לא עשו זאת כדי להביע מחאה. ומדוע אינם סרבנים? כי הם 'מגינים על מדינת מגילת העצמאות ולא על מדינת יריב לוין, רוטמן וסמוטריץ''
ומדוע אינם סרבנים? כאן מגיע המסגור החד ממדי, הנחרץ: הם, רק הם, כן? מגינים על מדינת מגילת העצמאות ולא על מדינת יריב לוין, רוטמן וסמוטריץ'. אברמוביץ, וכנראה רבים מחבריו, - והוא רק הבוטה והמפורש ביניהם - אכן מאמינים שמגילת העצמאות היא שלו, של הסרבנים, סליחה, אנשי המחאה. לשלישיה לוין, רוטמן וסמוטריץ' אין חלק ונחלה במגילת העצמאות או בשיח על הפרשנות שלה.
מיניסטריון האמת של המחאה פועל במלוא המרץ מזה מספר שבועות כדי לקבע עולם מונחים חד, ברור, כזה שלא יאפשר איזו מורכבות. קחו לדוגמה את הדיקטטורה כמונח. חלקם מפמפמים שוב ושוב שאם הרפורמה תעבור ישראל פשוט תהפוך לדיקטטורה. כעת נותרה השאלה, האם המשתמשים הם בורים וחסרי ידע בסיסי לגבי הגדרת דיקטטורה, או שמא הם בהחלט יודעים מהי, אבל עובדים במיניסטריון 'האמת' של המתנגדים.
דיקטטורה, אגב, היא מצב שבו אין בחירות חופשיות וכל הכוח השלטוני, ללא שום הפרדת רשויות, מרוכז אצל הרודן. מה הפלא שהרדיקלים שבמתנגדים מדברים על גורלו של נתניהו במונחים של הרודן הרומני צ'אושסקו ושאר דברים נוראיים? אלן דרשוביץ, משפטן בעל שם ממתנגדי הרפורמה, אומר במפורש וביושר, שגם אם הרפורמה תעבור, ישראל תישאר דמוקרטיה חזקה.
אבל מה, מערכת מונחים שלמה אותה מפמפמים שוב ושוב במיניסטריון 'האמת' של מארגני המחאה, יוצרת את התודעה כאילו הדמוקרטיה הישראלית עומדת ליפול.
הידברות רצינית תהיה רק עם הישרים שבקרב מתנגדי הרפורמה, לא עם הרדיקלים מעצבי השיחדש השקרי.