התורה בפרשתנו נתנה לנו סימנים שבאמצעותם נזהה את הבהמות והחיות המותרות לנו באכילה. שני סימנים נתפרשו בכתוב: 1. מעלה גרה; 2. מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות.
אך תנאי נוסף נתבאר בפוסקים באכילת המינים הטהורים, והוא 'מסורת' - מסורת בעם ישראל לאכול את הבהמה או החיה, הגם שיש בה סימני כשרות, כלשון הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פ"א: "ועוף טהור נאכל במסורת והוא שיהיה פשוט באותו מקום שזה עוף טהור". וכך כתב בעל ה'חכמת אדם': "כל הסימנים שבעולם לא מועילים להתיר, אלא מה שנמסר לנו מאבותינו".
במשך שנים התפתח דיון סביב כשרותם של כמה בעלי חיים שסימנים יש להם, אך מסורת לאוכלם אין להם. אחד מהם היא הג'ירפה. סימני כשרות יש לה: היא מעלה גרה ומפריסה פרסה, אלא שמצוי בפי העם, שכיוון שיש קושי לשוחטה בגלל צווארה הארוך, אינה מותרת לאכילה. אך טענה זו משוללת מבחינה הלכתית. שכך מובא בגמרא חולין מ"ה ע"א: "תנא ר' חייא בר יוסף, כל הצוואר כולו כשר לשחיטה, מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה תחתונה".
אלא שהג'ירפה אינה במסורת האכילה. ואולם, גם בזה ראוי לעיין. בתורה מובאים עשרה מיני בהמה וחיה טהורים, מן הבהמות שלש: שור, שה ועז; ומהחיות שבע: אייל וצבי ואקו דישון וזמר, הן ומינן. לגבי זיהוי ה'זמר', כתב ר' סעדיה גאון בפירושו על התורה (בתפסיר): "הזמר היא ג'ירפה", וכן כתב הרד"ק בספר השורשים, שורש 'זמר': "היא החיה הידועה בשם זה רק נשתנית לאות ג' (ג'ירפה)".
והרשב"ץ בספרו 'יבין שמועה' כתב בתיאור הג'ירפה: "היא חיה שצווארה ארוך וגופה גדול מאד, עד שכשהיא בתוך החומה, פושטת צווארה חוץ לחומה, ואעפ"י שאין מסורת לאוכלה, הן אצלנו והן בשאר קהילות ישראל הידועות לנו, אין זה אלא מפני ריחוק מציאותה". יש הטוענים שמדין מסורת, די בדברי הרס"ג כדי ליצור מסורת. אך למעשה אנו רואים שאין מצויה היום תופעה זו של אכילת הג'ירפה.
יש שכתבו שהמסורת נקטעה במשך הדורות, כיון שאין בשרה ערב וטעים לחיך, ואולי כיוון שאינו מצוי כיום, בעיקר משום שהוכרזה 'חיה מוגנת' ואסור לצודה. אך עדיין אי אכילתה אינה עושה אותה כיום כחיה שאינה טהורה, שכן גם אייל וצבי אינם מצויים כיום בשוק, אך בעבר היו עולים ונאכלים על שולחן מלכים.
נתון נוסף מעניין על כשרות הג'ירפה: קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן בודקת מזה שנים את נושא כשרות החיות, ובבדיקת כשרות הג'ירפה צירפו אליהם החוקרים את הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א, אב"ד 'יורה דעה', ובדגימות חלב שנלקחו מאחד הג'ירפות בסאפרי ברמת גן, התברר כי חלב הג'ירפה 'מתגבן', כנדרש בהלכות כשרות. על פי הדגימות קבעו חד משמעית, שכיוון שהחלב מתגבן ועומד בתנאי הכשרות, הג'ירפה כשרה לאכילה.
כיצד לנהוג למעשה? אמר הרב מחפוד שאומנם מצינו בה את כל סימני הכשרות, אך אין אני קורא לאכול מכאן ואילך את הג'ירפה. נכון שלאחר בדיקה נמצא שהיא כשרה לאכילה, וכל אחד ישאל את רבותיו כיצד לנהוג למעשה. יאכלו ענווים וישבעו.