בלעם משבח את אוהלי יעקב, ואומר: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל". רש"י על אתר מפרש, כי בלעם אמר זאת כשראה את בתי ישראל, ועמד בנבואתו על הטוב הצפון בבתי ישראל. ומהו טוב הבית? - טוב הבית פנימה, נמדד בראש ובראשונה בשלום הבית, המעניק לזוגיות ולמשפחתיות בעם ישראל את חוסנן.
בתחילה בונים אהבה בין בני הזוג, אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה שמעל לאינטרס של קבלה או נתינה, אלא אהבה שהיא ערך עליון, של חיבור עולמות, ומתוך כך - "על כל הפשעים תכסה אהבה".
ערך עליון נוסף בבית, הוא הכרת הטוב. חז"ל קבעו שכל הכופר בטובתו של חברו כאילו כופר בטובתו של הקב"ה. הכרת הטוב בראש ובראשונה מוציאה את האדם מחשיבה ודאגה רק לעצמו, ומלמדת אותו לראות ולהוקיר את הסובבים אותו ולהעריכם. חז"ל הנחו אותנו כשאמרו כי "האוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו... עליו הכתוב אומר 'וידעת כי שלום אוהליך'". רש"י במקום מבאר, שכבודה של האישה קודם לכבוד האיש, והיא קודמת לבעלה במלבושי כבוד וכדומה.
אחד מהמשברים הגורמים להשתלשלות מריבות בלתי נשלטות בבית, הן הפגיעות והעקיצות ההדדיות, הגורמות לפגיעה קשה זה בזה. ואכן, חז"ל מייחסים חומרה רבה להונאת דברים, כלומר לצער הזולת ע"י פגיעה בו ובחולשותיו, וכך אמרו: "גדולה הונאת דברים מהונאת ממון, שזו ניתנת להשבה, והונאת דברים לא ניתנת להשבה".
בעיקר יש להיזהר בהונאת ובצער אשתו, שדמעתה מצויה. גם אם נגרמה פגיעה, יש לדעת שקשה יותר לפייס את האישה מאשר את האיש (מסכתנידה). אדם נשוי נדרש לזהירות מיוחדת, לבל יאמר מילים פוגעניות לאשתו, או כשמדבר עליה בנוכחותה, מפני שאישה ליבה רך ודמעתה מצויה.
אמרו חכמים: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם, אלא בשביל אשתו. יש הנמנעים מלקרוא לנשותיהם בשמן הפרטי, וכן נוהגת האשה כשקוראת לבעלה באופן מיוחד - יש הנזהרים בכך בנוכחות הילדים.
הגמרא בפסחים מדריכה: "לעולם יצא אדם מביתו בכי טוב ויכנס בכי טוב". כוונתה ליציאה מהעיר וכניסה לעיר, אך יש בזה גם מסר ליוצא מביתו ולנכנס לביתו. היוצא מביתו יצא מתוך ברכה לאנשי הבית ואמירת שלום, וכן הנכנס לביתו יכנס מתוך ברכה ומאור פנים לבני ביתו.
אחד הדברים המחברים מאד את בני הבית ויוצרים אהבה ואחווה, הוא הלימוד המשותף בין בני הבית - הורים וילדיהם, וחברותא בין איש לאשתו. ראשית, יש חובה שיישמעו בביתו של אדם דברי תורה, ובעיקר בלילה, וכן כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה: "...וכל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה, אש אוכלתו".
ראוי שאבי המשפחה יקבע מדי יום לימוד הלכה למעשה עם ילדיו, ישמע אותם ויתבל את לימודו במעשיות המושכות את הלב. כמו כן ראוי להנהיג חברותא בין בעל לאשתו, בהלכות הנוגעות לתפקוד ההלכתי של הבית, כגון כשרות, שבת, טהרת המשפחה וכו', אשר יוצרים רוממות ורוחניות שמחברת עולמות בין בני הזוג, ואף גורמת לשיח תמידי ביניהם, המסוגל להתיר קשרים רבים, וחוט של חסד יהיה משוך על בני הבית.