"כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח..."

השבוע לפני 50 שנה, ערב יום העצמאות תשל"ה, 1975, הציג חיל האוויר לראשונה את מטוס הקרב הראשון שייצרה מדינת ישראל – ה'כפיר'.

זו היתה חגיגה אמיתית למדינת ישראל. אזרחי המדינה חשו גאווה על הצטרפות מדינתם הצעירה, בת 27 בסך הכל, למועדון יצרניות מטוסי הקרב. מצב הרוח הלאומי באותו חודש היה יותר משפוף. הטראומה של מלחמת יום הכיפורים, רק שנה וחצי לפני כן, עוד העיבה על חדוות העצמאות. שבועיים לפני כן החל המימשל האמריקני ב'הערכה מחדש' של יחסי שתי המדינות, בעקבות כשלון המשא ומתן של קיסינג'ר עליו כתבנו בגיליון שעבר, ותחושת הבדידות המדינית שהחלה עם מלחמת יום כיפור גאתה. ממשלת רבין הראשונה הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו לרומם את המורל הלאומי השפוף. הצגת מטוס קרב ראשון מתוצרת ישראל בהחלט ענתה על המשימה הזו.

טוב, זה לא היה בדיוק מטוס הקרב הראשון שהתעשיה האווירית לישראל ייצרה. קדם לכפיר מטוס ה'נשר', שהיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל, והתבסס על תוכניות המיראז' 5, שפותח בצרפת בשיתוף ישראל אך לא סופק לה בשל האמברגו הצרפתי אחרי מלחמת ששת הימים, ובסוף נמכר ללוב, שמסרה אותו למצרים, שהפעילה אותו נגדנו במלחמת יום הכיפורים.

טיסת הבכורה של ה'נשר' נערכה ב-1969. המטוס שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים.

המטוס הזה נשמר בסוד. במקביל לפרוייקט הנשר, נעשו ניסיונות בישראל לשתול מנוע סילון אמריקאי מדגם J-79 מתוצרת ג'נרל אלקטריק (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף מטוס המיראז' 3 דו-מושבי. ניסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - הכפיר.

עוד לפני חשיפת ה'כפיר', התפרסמו אין ספור ידיעות בתקשורת העולמית שישראל מייצרת מטוס קרב, בשם 'ברק'. הסופר ארנולד שרמן אפילו פירסם ספר על התעשיה האווירית בשם 'ברק ברקיע', עם תמונה של מיראז', כשהשם מתבסס על הידיעות בתקשורת העולמית. עד שהפירסום הרשמי חשף: לא 'ברק', אלא 'כפיר'.

הגאווה על הצטרפותנו ליצרניות מטוסי הקרב היתה מוצדקת. לימים שירתו מטוסי כפיר בחילות האוויר של אקוודור, סרי לנקה וקולומביה. המטוס הוחכר אף לצי ולמארינס האמריקאי, שם הוא שימש לביום מטוסי אוייב. מספר מטוסים שירתו בחברת ATAC האזרחית האמריקאית, המספקת שירותי ביום אוייב וניסויים לצי האמריקאי. לאזרחי ישראל היתה סיבה טובה לחוש גאווה על החברות במועדון המדינות מייצרות מטוסי קרב, אחרי שייצרה מטוסי מנהלים מסוג 'ערבה' ו'וסטווינד', והרכיבה מטוסי אימון מסוג 'פוגה מגיסטר' ברישיון צרפתי.

עשר שנים אח"כ, ביום העצמאות תשמ"ה, 1985, השבוע לפני 40 שנה, צבאו אלפי ישראלים על דלתות התעשיה האווירית לישראל, לראות באב הטיפוס של מטוס ה'לביא', מטוס הקרב הישראלי שעבר את כל שלבי התכנון והגיע לשלושה אבות טיפוס, מהם שניים שטסו בשמי הארץ. זו היתה הפעם הראשונה שה'לביא' הוצג לציבור הרחב. אבל שנתיים אחר-כך, באוגוסט 1987, החליטה ממשלת ישראל בלחץ אמריקני בלתי מתון על הפסקת המיזם. האינטרס האמריקני היה ברור: עדיף שישראל תקנה מטוסים שלהם במקום שתייצר אותם בעצמה. במקום להיות עמוד השידרה הקרבי של חיל-האוויר, ה'לביא' נחת במוזיאון חיל-האוויר. בכך נגוז חלומה של מדינת ישראל להיות חברה במועדון היוקרתי של יצרנית מטוסי קרב. היום, אחרי ארבעה עשורים, ישראל כבר לא מסוגלת לפתח מטוס קרב מהשורה הראשונה כמו שהיה ה'לביא'. בתעשייה האווירית אמנם מפתחים ומשפרים כל הזמן מוצרים אוויריים, מוכרים את התוצרים הללו לעולם והמדינה מרוויחה מכך כסף רב ומעמד, אבל מטוס קרב היא כבר לא מסוגלת לייצר.

אחרי גניזת מיזם ה'לביא', התמקדה התעשיה האווירית לישראל בייצור מטוסים ללא טייס מכל הגדלים. בתוך שנים רבות הפכה מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, וב-2013 הייתה ליצואנית הכטמ״מים (כלי טיס מאוייש מרחוק) הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים שקדמו לה. מלחמת שמחת תורה הרב זירתית הוכיחה שגם בנושא הזה איבדנו את הבכורה, ועוד לגורמים לא מדינתיים כמו חיזבאללה והחות'ים.

עצמאות בייצור נשק – כמו בתנ"ך

כל הסקירה הזו באה להבהיר, שעצמאות של מדינה, העצמאות שמחר נחגוג לה 77 שנים, מחייבת עצמאות בכל התחומים – לא רק שלטונית אלא גם מדינית, כלכלית, ובוודאי צבאית – כולל עצמאות בתחום ייצור הנשק. כבר בן-גוריון, כשניסח את תפיסת הביטחון של ישראל, ראה בייצור עצמי של נשק והשתחררות מתלות בגורמים זרים, ידידותיים ככל שיהיו, את אחד הביטויים הבולטים של עצמאות, ואף מצא לכך מקבילות מהתנ"ך: בימי שאול, לא נמצא חָרָשׁ לבני ישראל בלחצם של הפלשתים. הפלשתים אסרו על הימצאותם של חָרָשִׁים בארץ "כִּי אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית... וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָןֹ" (שמואל א', יג' י"ט-כ"ב).

לעומת זאת המלך עוזיהו שִׁכְלֵל כלי נשק חדישים, ולדעת בן גוריון הקים את הארטילריה העברית הראשונה בדברי ימי ישראל, ככתוב בספר דברי הימים ב': "וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים. וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב, לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת – וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק" (דברי הימים ב', כ"ו י"ג-ט"ו).

מתוך אותה תפיסה הורה בן גוריון עוד לפני קום המדינה על הקמת תעשיה צבאית ישראלית, מה שהיה לימים תע"ש, שייצר הן אמצעי לחימה כמו רובים ומרגמות, והן חימושים לכלי הנשק. האגדה מספרת שחלק מהתחמושת, כגון כדורים ורימונים, סומן באותיות USA שנועדו להטעות את הבריטים, אך משמעותם האמיתית הייתה "אוּנְזֶער שְטִיקְל אָרְבֶּט" (ביידיש: חתיכת עבודה שלנו(

מדינת ישראל ייצרה כלי נשק מכל הסוגים שצברו תהילה בעולם: תתי-מקלע מסוג עוזי, גליל, ותבור. טנקי 'מרכבה' מסימן אחד עד סימן ארבע, נגמ"שי נמ"ר ו'אכזרית', טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וים-ים (זוכרים את השיר העליז משנות השבעים של להקת חיל הים על 'המלאך גבריאל'), וטילים נגד טילים מכיפת הברזל ועד החץ על שלושת ספרותיו, וחימושים מסוגים שונים. חלק מהטילים יוצרו בידי מלאך אחר – רפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה).

אלא שמלחמת שמחת תורה, חשפה את התלות המוגזמת של ישראל בחימוש שאינה מתוצרתה. היא חשפה עד כמה חסרה לנו עצמאות בתחום ייצור הנשק ואמצעי הלחימה לסוגיהם השונים. ארצות הברית, ספקית הנשק העיקרית אם כי לא הבלעדית, סופרת לנו כל פצצה וכל טיל שהיא מוכרת לנו: מתי ירינו ולהיכן ירינו וכמה ירינו. למצב הזה יש גם מחיר מדיני כבד, כמו הכנסת הסיוע ההומניטרי לאוייבינו תוך כדי לחימה.

התלות הזאת, בנוסף למציאות הקשה שנוצרה כאן מאז שמחת תורה תשפ"ד, גם היא אחת הסיבות לעמעום השמחה בציבור הישראלי. המכה שספגנו שינתה את התפיסה גם בנושא הזה. קווי ייצור של אמל"ח שנסגרו בעשורים האחרונים נפתחו מחדש והתחילו לעבוד במרץ.

כמו שישראל יצאה לעצמאות כלכלית ללא הסיוע הכספי בארה"ב, זה הזמן לחזור ולהיות עצמאיים ככל האפשר בכל תחום – גם בתחום אמצעי הלחימה.

איך יתקיים העולם ללא מדינת ישראל

התחלנו בגנאי – ונסיים בשבח: ישנה אמירה של רבי נחמן מברסלב, שהיום בו נולדת הוא היום בו החליט הקדוש ברוך הוא שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך. יום ההולדת של מדינת ישראל הוא היום שהקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלי מדינת היהודים. והעולם באמת לא יכול בלי מדינת ישראל. מדינת ישראל תרמה לעולם את הטפטפות, את דודי שמש (קשה להאמין, אבל כבר בשנות החמישים, הממציא הישראלי ד"ר צבי תבור המציא את דוד השמש, שבעזרת קולטים עשה שימוש באנרגיה סולארית לטובת מים חמים בבתים. המוצר חדר לכל בית אב בישראל ולעוד בתים רבים ברחבי העולם), את הדפוס הדיגיטאלי (בתחילת שנות התשעים, עוד בטרם עידן המחשבים האישיים, המציא בני לנדא, מקים חברת אינדיגו הישראלית, את המדפסת המדפיסה ישירות מהמחשב על גבי דפים, וכיום היא מהווה כמובן אבן בסיס בעולם הדפוס הממוחשב), את הדלקן המאפשר רכישת דלק יעילה לציי רכבים, את עגבניות השרי הקטנות והטעימות, את מכשיר אפיליידי הראשון מסוגו בתחום הסרות שיער, וגם מקלדת לייזר המקרינה את המקלדת על גבי השולחן. וכמובן את הדיסק און קי שפיתחה החברה הישראלית אם-סיסטמס בהנהלת דב מורן, ואת אפליקציית הניווט המצליחה בעולם  WAZE, שעשרות מיליוני נהגים בכל העולם עושים בה שימוש, שלאחר כניסתה לשוק בשנות האלפיים קשה להבין איך חיינו בלעדיה. וזו רשימה חלקית מתוך רשימה מפוארת של המצאות ישראליות ששינו את פני העולם. גם בנושא הזה – אנחנו על המפה!

ביום העצמאות הע"ז של מדינת ישראל, יש לנו סיבה גם לגאווה וגם לאופטימיות. נתפלל שנלך לאורו של הרב קוק זצ"ל, שהסביר בספרו 'אורות הקודש' עד כמה חשוב שנהיה עצמאיים ולא תלויים באחרים. האדם, הסביר הרב קוק זצ"ל, מחפש כוחות בכל מקום. תולה את ההתרוממות שלנו בכל מיני גורמים חיצוניים שאמורים לסייע לו לקום. וכשאדם לא מסוגל לכך הוא מאשים את כל העולם שסגר אותו ועצר אותו מלפרוח.

אבל הכוחות נמצאים בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. בכל אחד ואחת מאיתנו יש את כנפי הרוח שיכולים להעלות אותו גבוה גבוה. אם ננסה להתעלם מהם ולתלות הכל באחרים, נאבד אותם ונישאר למטה. אבל ברגע שנבין ונחליט לעשות בהם שימוש - נוכל להתרומם, בעצמנו, בכוחות עזים ופנימיים אל המקומות הכי גבוהים.

או במילותיו שלו, הכל כך מוכרות מאז הולחנו והפכו ללהיט: "בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם פן יכחשו לך. דרוש אותם – וימצא לך מיד". עז – כמניין שנות מדינת ישראל.

חג עצמאות שמח לכל קוראי 'חמוש במקלדת', לכל קוראי 'מצב הרוח' ולכל עם ישראל.