לא חרב ולא ארנק ולא אמון

אחת הטענות של השופטים ומתנגדי הרפורמה נגד יריביהם, גורסת שמול אלפי חוקים שהכנסת חוקקה במהלך שנותיה, רק 22 חוקים נפסלו בידי בג"ץ. זה הכל. 22 מתוך אלפים. אז איך אתם מעיזים לפקפק באמינותו של בג"ץ?

לפיכך, יצאנו לבדוק אילו 22 חוקים נפסלו. לא רק מהות החוקים, אלא מי העותר, שממנו ברור שמדובר בעתירה פוליטית.

לא התאכזבנו. 15 מתוך 22 חוקים שנפסלו, הם חוקים, שלא רק שלכנסת היתה סמכות מלאה לחוקק אותם, אלא גם לבג"ץ אסור היה להתערב בהם. כל החוקים הם כאלו שלא גרמו לשום אדם עוול באופן פרטי, ופסילתם היתה רק כי לפי הפרשנות הפוליטית של שופטי בג"ץ, הם סותרים חוק יסוד כלשהו, ולכן אינם ראויים להיות בספר החוקים. 15 מתוך 22 חוקים. אלו חוקים שמצויים בוויכוח ציבורי, והמקום היחיד להכריע בוויכוח הוא אצל נבחרי הציבור – חברי הכנסת.

להלן הרשימה, מתוך אתר 'המכון הישראלי לדמוקרטיה':

1. שידורי רדיו ללא רישיון, שהביא לסגירת ערוץ 7 (לא מצאנו, למשל, פסילה דומה בשעתו לתחנת הרדיו של אייבי נתן. שתי התחנות שידרו מהים).
2. פטור מתביעות נזיקין נגד כוחות הביטחון, לפי תביעת אירגון עדאללה של ערביי ישראל, שדרשלבטל את תיקון מס' 7 המעניק למדינה חסינות מפני תביעות פיצויים של פלשתינים שנפגעו מכוחות הביטחון. בג"ץ נעתר לעתירה והכריז על הוראת החוק כבטלה.
3. מעצר ביטחוני ללא הבאה לפני שופט. בג"ץ ביטל הוראת השעה המאפשרת דיון בהארכת מעצר של חשוד בעברות ביטחוניות שלא בנוכחותו. הוא דחה את עמדת המדינה, שטענה שמטרת החוק לשפר את יכולת גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית בתחום עברות הביטחון וסיכול פעולות טרור.
4. פסילת חוק ששולל קצבאות מהורים, שילדיהם מרצים עונש מאסר על עבירות ביטחון.
5. בעתירה שהוגשה על ידי ארנן יקותיאלי ז"ל, ממייסדי עם חופשי, פסק בג"ץ כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנסה לאברכים, פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון, שכן התקציב מתקצב אך ורק ישיבות.
6. מלגת לימודים לאברכים בלבד (2014). התאחדות הסטודנטים הגישה בג"ץ נגד ממשלת ישראל בעניין סעיף בחוק התקציב, המעניק לאברכים מלגת לימודים לתקופה של חמש שנים.
7. שוויון בנטל - חוק הגיוס (2012). ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה שופטים, קבע בג"ץ כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, ('חוק טל') אינו עומד במבחן המידתיות.
8. שיוויון בנטל – חוק הגיוס (2017). פסיקה נוספת של בג"ץ לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד הכנסת, קבעה כי הסדר הגיוס של תלמידי הישיבות ש'תורתם אומנותם, פוגע קשות בשיוויון ובאופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית בכבוד האדם.
9. חוק החרם (2015). הרכב מורחב של בג"ץ קבע כי סעיף בחוק החרם הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק, למי שקורא לחרם על ישראל, אינו מידתי.
10. חוק המסתננים. בג"ץ ביטל את ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות, המאפשר החזקה במשמורת של מסתננים חסרי מעמד בישראל לתקופה של שלוש שנים
11. כליאת מבקשי המקלט(2014) . בג"ץ ביטל תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות שאיפשר להחזיק מסתננים חדשים שנכנסו לישראל במשמורת לתקופה של שנה, ואשר מכוחו הוקם מרכז השהייה למסתננים 'חולות'.
12. כליאת מבקשי המקלט (2015). בג"ץ קבע כי תקופה של 20 חודשים ב'מרכז השהייה למסתננים, היא בלתי מידתית, והיקצה לכנסת שישה חודשים כדי לחוקק תקופה מרבית שתהיה מידתית. עוד קבע בג"ץ כי יש לשחרר לאלתר את כל מי ששוהה במתקן 'חולות' שנה או יותר, שהם הרוב המכריע של אוכלוסיית השוהים במתקן כיום.
13. פיקדון מבקשי המקלט (2020) . בג"ץ קבע כי החוק המחייב לנכות 20% משכרם של המסתננים, לשם יצירת פקדון על ידי המדינה, כדי לעודד את יציאתם מהארץ, אינו חוקתי.
14. הסדרת הקרקעות (2020). בית המשפט קבע כי החוק שנועד להכשיר בדיעבד בניה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, שנעשתה על קרקע פרטית פלשתינית בתום לב, אינו חוקתי.
15. חוק הפונדקאות .(2021) בית המשפט פסל חוק שהתיר פונדקאות לנשים יחידניות אך לא לגברים יחידנים, ולזוגות חד מיניים.

15 חוקים מתוך 22 חוקים שבג"ץ פסל נפסלו מסיבות של השקפת עולם גרידא. ברוב המקרים זה קרה בגלל ביטול 'זכות העמידה' שאהרון ברק ביטל בהפיכה השיפוטית האמיתית שהוא ביצע בשנת 1993. השיטה מוכרת: כל אירגון בעל כיסים עמוקים ומימון בלתי מוגבל, שביקש לבטל החלטת כנסת, ולא היתה לו אפשרות דמוקרטית לעשות זאת בהצבעה בכנסת, הגיש עתירת סרק לבג"ץ, ובג"ץ עשה לו את העבודה.

ועוד לא דיברנו על אין ספור חוקים שבכלל לא עלו להצבעה, כי היועמ"ש התורן איים ש'לא יוכל להגן על החוק בבג"ץ'.

הסעיף ברפורמה המשפטית, המגביל את יכולת בג"ץ לפסול חוקים (פסילה תתקיים רק ברוב של תריסר שופטים מתוך הרכב מלא של 15 שופטים) נועד בדיוק כדי להקשות על ביטול חוקים כאלו. אם הכנסת תחוקק, חלילה, חוק הזוי כמו חוק הג'ינג'ים (לאסור על ג'ינג'ים להצביע לכנסת – זו הבדיחה הרווחת כעת בקרב מתנגדי הרפורמה) – האם יש ספק למישהו שלא יימצאו 12 שופטים שיפסלו את החוק הזה? אבל מול חוק הגיוס או חוק המסתננים, יצטרכו שופטי בג"ץ להתאמץ כדי להשיג את הרוב הדרוש. כמו שצריך.

בית המשפט הישראלי, המתהדר שאין לו לא חרב ולא ארנק אלא רק את אמון הציבור, כמאמרו של המדינאי האמריקני אלכסנדר המילטון, במדינת ישראל גם את אמון הציבור אין לו. לא חרב ולא ארנק ולא אמון. רק לפני חודשיים, ב-15 בינואר, סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם השבוע, הראה שאמון הציבור גם בבית המשפט העליון עדיין נמוך: רק 44% מכלל הציבור הביעו אמון בבית המשפט העליון. כמספר הזה אינם נותנים אמון בבית המשפט. בית המשפט לא זוכה לאמון של רוב הציבור במדינה.

מול רמת כזו של חוסר אמון, רפורמה במערכת המשפט הכרחית ומחוייבת המציאות, כדי שתהיה לנו באמת מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה – אבל כזו ששומרת על מעמדה כרשות שופטת, ולא מנסה להחליף את הרשות המחוקקת. הרפורמה חייבת להיעשות בזהירות, בשום שכל, בשיקול דעת, וברתימת כל הכוחות הפוליטיים והציבוריים הסבורים שיש לקיים שינויים כאלו, תוך נכונות לבחון הצעות פשרות, ולו רק כדי שהקואליציה הבאה לא תמחק את הרפורמה הזו. מתווים כמו אלו של פרידמן-אלבשן, או של נשיא המדינה, יכולים להחזיר את המדינה לפסים של שפיות שלטונית, לבצע רפורמה הכרחית, תוך שמירה על מעמדו ועצמאותו של בית המשפט הישראלי.

העקירה חמורה מהרפורמה

איזה מהלך ממשלתי חמור יותר, עקירת גוש קטיף או הרפורמה המשפטית של הממשלה הנוכחית? בוויכוח שהתקיים על סרבנות הטייסים ואנשי המילואים, שמענו רבות את הטענה שעקירת גוש קטיף היתה בסך הכל אירוע נקודתי שהתייחס לקבוצה קטנה, בעוד שכאן מדובר בהפיכה משטרית, ולכן זה הרבה הרבה יותר חמור. ולכן כאן נחסום כבישים ונסרב פקודה ונשבש את חיי המדינה ונעשה כל מה שהשמצנו כשהוא נעשה בעקירת גוש קטיף. כי כאן זו 'הפיכה שלטונית', ובגוש קטיף זה היה בסך הכל חורבן קליל של 25 יישובים באופן מוחלט ונסיגה מלאה מחבל ארץ תוך הפקרתו לאוייב טרוריסטי.

הפוך, רבותי, הפוך. עקירת גוש קטיף היתה חמורה לאין ערוך מהרפורמה המשפטית, כי היא היתה מהלך בלתי הפיך. הרפורמה הזו, חמורה ככל שתהיה, יכולה להתבטל בהינף אצבעות של כל קואליציה אחרת שתזכה לרוב חברי הכנסת. אבל אפילו ביטול 'חוק ההתנתקות' שעבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, לא יביא לבניה מחדש של גוש קטיף. את הרקטות המשוגרות מעת לעת מעזה לעבר גוש דן ונתב"ג או באר-שבע, אף הצבעה בכנסת כבר לא יכולה לעצור. הנסיגה מחבל עזה, נכון לעכשיו, היא בלתי הפיכה לחלוטין. מעשה בלתי הפיך בעליל, הוא הרבה הרבה יותר מסוכן מהרפורמה המתוכננת שניתן לשנותה בהינף אצבעות.