'עובדה' מתעלמת מהעובדות

אני מקווה שצופי שני הפרקים של הראיון הבלעדי עם אבישי רביב, לא התפתו לקנות את דבריו כאילו הם האמת הצרופה ואין בלתה, למרות המאמצים הבלתי נלאים של אילנה דיין ועמרי אסנהיים לשכנע שהפעם זהו 'אבישי רביב חדש' שכל מילה מפיו חקוקה בסלע. מי שבית המשפט פסק לגביו כי "הנאשם שיקר את סובביו, את הוריו ואשתו, את התקשורת, ואפילו את השב"כ", וכי "קשה לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך דבריו של הנאשם, שכן הגבולות בין אמת לשקר אצלו היו מטושטשים", מתעקש כנראה להצדיק את האמירות הללו בראיון הסנסציוני לתוכנית 'עובדה', למרות המניפולציות הרגשיות ודמעות התנין של רביב, כמיטב שיטותיה של אילנה דיין.

אם הייתי צריך לסכם את כל הכזבים של אבישי רביב בתוכנית 'עובדה', הייתי צריך להקדיש לכך גיליון שלם של 'מצב הרוח'. אז מחוסר מקום נסתפק בדוגמאות בודדות.

ה'הישג' שלא היה

תוכנית 'עובדה' חושפת לכאורה הישג מבצעי גדול של אבישי רביב: סיכול פיגוע בהר הבית. וכך סיפר: "חודשים לפני רצח רבין ניגש אלי אחד הפעילים, ואמר לי שהוא מתכנן פיגוע בהר הבית. 'אני מספר רק לך, כי אני מאמין לך. מחר ב-10 בבוקר אני יוצא מבת ים באוטובוס לעיר העתיקה'. אני מודיע למי שצריך להודיע שאותו בחור רוצה לבצע פיגוע בהר הבית. השב"כ עצרו אותו באוטובוס".

וכאן בא משפט מוזר של הקריין: "אין ראיות להמשך מעצר, והפעיל משתחרר".

רביב ממשיך לספר שאותו בחור סיפר זאת לנועם פדרמן, 'המתמחה בחשיפת שתולים של השב"כ ביו"ש', וכך הוא, אבישי רביב, נחשף כסוכן שב"כ, וכדי להסיר מעצמו את עננת היותו סוכן שב"כ הוא נאלץ, האומלל, לפעול ביתר קיצוניות ואלימות בניגוד לרצונו.

התקשרתי לנועם פדרמן, לשמוע ממנו את גירסתו. פדרמן צחק. "הבחור הזה לא הלך לעשות פיגוע בהר הבית", אמר לי פדרמן. "הוא היה סטודנט לכימיה, ואבישי רביב הוא ששיכנע אותו שיביא חומרים שניתן לעשות מהם חומרי נפץ. הבחור נסע באוטובוס עם החומרים, ואז השב"כ עצר אותו. ביקשתי מעו"ד נפתלי ורצברגר שיטפל בו. ורצברגר הצליח לשחרר אותו, אחרי שאיים שיחשוף ברבים שאבישי רביב סוכן שב"כ. לא הייתי צריך את הסיפור הזה כדי לדעת שאבישי רביב סוכן שב"כ. ידעתי זאת, וגם אמרתי זאת, הרבה לפני כן".

היחיד שדיבר על הצורך לרצוח

אבישי רביב טוען שבקרב מתנגדי הסכם אוסלו, "להגיד בוקר טוב זה להגיד 'להרוג את רבין'. אם הייתי צריך לדווח על כל מי שאמר שצריך להרוג את רבין, לא היה מקום בבתי הכלא מרוב האנשים שהיו נעצרים. כי לא היה אחד שלא אמר את זה ולא היה אחד שלא דיבר על זה'".

גם כאן דבריו צמודים לאמת כמרחק שבין אנטארקטיקה לגרינלנד. גם בקרב מתנגדי אוסלו הנוקשים ביותר, האמירה 'צריך להרוג את רבין' היתה מוקצה מחמת מיאוס ומוסר ומצפון. רק בודדים, אם בכלל, דיברו על הצורך לפגוע ברבין. היה רק אדם אחד שלא הפסיק לדבר על כך, בפומבי ולאוזני כל: אבישי רביב. היו לא מעט בנות, שהשתתפו בפעולות במאחזים לאורך שנת 1995, בזמן המו"מ על הסכם אוסלו ב', ששמעו את אבישי רביב אומר לא פעם ולא ארבע פעמים ליגאל עמיר: "נו, יגאל. נראה אותך גבר רוצח את רבין". עדויות כאלו שמעתי בעצמי מבנות אלו, שחששו באותה עת לחשוף את עצמן, כי הן זכרו היטב מה היה גורלה של מרגלית הר שפי. שרה אליאש, מנהלת אולפנת להבה בקדומים, ששמעה על כך מתלמידותיה, העידה על כך בפני ועדת שמגר. הוועדה התעלמה מעדותה.

בתקופת רצח רבין, עבדתי כעורך לילה ב'הצופה'. איתנו עבדה בחורה צעירה (אז), רווקה, שהשתתפה בפעולות המחאה נגד הסכם אוסלו. בליל הרצח, במערכת 'הצופה', כשראינו בטלוויזיה איך מדביקים את הרוצח אל הקיר ועוד לא נודע מה מצבו של רבין, היא קפצה ממקומה בצעקה: "זה יגאל עמיר!"

כעבור זמן מה סיפרה לי, שברגע ששמעה שירו ברבין, המחשבה הראשונה שלה לא היתה על יגאל עמיר, אלא על אבישי רביב. "למה?" שאלתי אותה, והיא השיבה: "כי אבישי רביב לא הפסיק לדבר על הצורך לרצוח את רבין. יגאל עמיר מעולם לא דיבר על כך".

כך גם המשפט השקרי שאומר רביב בתוכנית, "היו הרבה רבנים שהיו בעד 'דין רודף' ובעד רצח רבין". כמעט 30 שנה אחרי רצח רבין, ועדיין אף אחד לא מצליח לחשוף את שמות הכל-כך הרבה רבנים שפסקו שעל רבין חל 'דין רודף', וזאת מסיבה פשוטה: כי לא היו רבנים כאלו. (למעט רב אחד, הזוי, חב"דניק מברוקלין, שלא היתה לו שום השפעה על מישהו בארץ). זה היה אחד השקרים שיגאל עמיר הפיץ במשפטו, והשמאל הידהד.

עמיר מגן על רביב

הנקודה המרכזית בתוכנית נוגעת, כמובן, ליחסים בין אבישי רביב לרוצח יגאל עמיר, ולשאלה עד כמה שיתף עמיר את רביב בכוונתו לרצוח את רבין. גם סניגורו של אבישי רביב איתן פלג מודה, שרביב הודה פעמיים בחקירתו בשב"כ ששמע את יגאל עמיר אומר שהוא מתכנן לרצוח את רבין.

תוכנית 'עובדה' חוגגת, בין היתר, על זיכויו של אבישי רביב מ'אי מניעת פשע' לפני 20 שנה, ב-31 במרץ 2003, בידי בית המשפט השלום בירושלים. פסק דין הזוי, שבו אחרי שבפני השופטים הוצגו כל ההוכחות שיגאל עמיר שיתף את אבישי רביב בתוכניות הרצח שלו, בית המשפט עשה 'שמיניות באוויר' כדי להוכיח שלמרות שאבישי רביב אמר שהוא ידע הוא לא באמת ידע, ומה שהוא אמר שהוא שמע הוא לא באמת שמע, וברור שאבישי רביב לא ידע על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את יצחק רבין.

בפני בית המשפט הונח התמליל המלא של חקירתו של אבישי רביב בידי חוקר השב"כ ששמו 'יוני', ב-7 בנובמבר, 3 ימים אחרי רצח רבין. אבישי רביב העיד יותר מפעם אחת, ששמע מפורשות מיגאל עמיר כי הוא תיכנן לרצוח את רבין. רביב, על פי עדותו שלו, גם שמע מפורשות מחגי עמיר, אחיו של יגאל, שברשותו כדורי הולופוינט - הכדורים שבסופו של דבר שימשו לרצח רבין. אבל במשפטו טען רביב: נכון, אמרתי – אבל שיקרתי. והשופטים אימצו את טענת ההבל הזו בלי שום היסוס, וקבעו ש"לאבישי רביב לא היה רמז ואפילו קצה של רמז לכוונותיו של יגאל עמיר מהתבטאויותיו. לא הוכח בפנינו שהנאשם ידע על כוונותיו של עמיר לרצוח את ראש הממשלה... בהכרעת הדין עמדנו על כך שהנאשם  מסר ל'יוני' דברים, אשר כיום אין חולק על כך שהם שקר. ואם כך - מדוע לא לקבל את הטענה כי הוא שיקר גם בעניינים אחרים? בהכרעת הדין אנו מביאים את הערכתו של החוקר 'יוני' כי בעניין מסויים הנאשם שיקר...".

ההיגיון מחייב שאבישי רביב אמר אמת לחוקרי השב"כ, כי אין אדם משים עצמו רשע ואין שום היגיון שאדם יפליל את עצמו בהתנדבות מרצונו החופשי, על פשע שלא ביצע. הוא שיקר לשופטיו במשפט, כדי להיחלץ ממאסר ממושך. ואם אבישי רביב ידע על הכוונות של עמיר, האם הוא שיתף את מפעיליו בשב"כ, או לא? זו אחת השאלות שכל עוד לא תקבל תשובה, כל תיאוריות הקונספירציה לא יימחקו.

באופן המגוחך ביותר, ה'תנא דמסייע' לאבישי רביב היה הרוצח יגאל עמיר, שזומן להעיד שאבישי רביב לא ידע על הכוונות שלו. האם יש מישהו שמשוכנע, שאסיר העולם יגאל עמיר העיד מרצונו עדות אמת? האם יש מי שבטוח ללא ספק שיגאל עמיר לא היה נתון בכלאו לשום לחץ של השב"כ או כל גורם אינטרסנטי אחר? אני מוכן לשחק כאן בהשערה פרועה, לא מבוססת אבל לא בלתי הגיונית, שלפני שיגאל עמיר הובא להעיד טרח מי שטרח לאיים עליו: "אם לא תגיד מה שנקבע לך להגיד, כלומר שלא אמרת מעולם לאבישי רביב שאתה מתכנן לרצוח את רבין, נמצא כבר סיבה להכניס אותך לצינוק לחצי שנה. שתשב שם צפוף ולא תזכה לראות את אור השמש".

ה'חשיפה' על אירגון איל

אחת ה'חשיפות' של תוכנית עובדה, היא העובדה שאין מי שלא הכיר אותה, שהגוף שנקרא אירגון 'איל' לא היה אלא פיקציה לצרכי הודעות לתקשורת. חמישה צעירים ששיחקו מול המצלמות של כתב הטלוויזיה איתן אורן, כאילו מדובר באיזו מחתרת ימנית קיצונית רצינית. מיכאל קרפין הכין בזמנו סרט אנטישמי נגד הימין, שחלקו התבסס על אותו אירגון פיקטיבי 'איל'.

אני משוכנע שלא יארכו הימים, ויתברר שבדיוק באותה רמת אמינות של איתן אורן ושל מיכאל קרפין בכתבותיהם על אירגון איל, נמצאת גם תוכנית 'עובדה' של עמרי אסנהיים על אבישי רביב.