מתן הדגש על המשותף ולא על המפריד, וחיזוק הקהילה המקומית בלי מבחן מקדים של גודל הכיפה או צבעה, אינו דבר מובן מאליו, בעידן הקיטוב הנוכחי. וכאשר הדבר מלווה באמצעי שיווק מתקדמים, בסרטון נשיונל גיאוגרפיק של חבורת אנדרדוס (מתי כבר יסתפר הבחור עם הרעמה?), ואפילו בארוחה טובה למי שהתמזל מזלו ליפול על משפחה שמבינה את ערכה הקולינרי של השבת, הרי זה משובח וראוי לכל שבח.
לקראת השבת הבאה כדאי לחשוב גם על שבת ישראלית דו כיווונית, שבה יארחו משפחות של חסרי כיפה את חובשי הכיפה. עם מעט הידברות יוסרו כל הבעיות ההלכתיות, ועם קצת סובלנות יוסרו גם המחיצות.
צהר לתקווה
השבוע המוצלח של אירגוני הרבנים הסרוגים המשיך עם העברת 'חוק צהר', המאפשר את פתיחת אזורי הרישום לנישואים, כך שכל זוג יוכל להירשם לנישואים בכל מועצה דתית ברחבי הארץ, ובלא תלות באזור המגורים של בני הזוג.
חוק שעלה לאוויר העולם כמענה לניסיונות התנכלות של המימסד הרבני-חרדי, שניסה למנוע מרבני צהר להשיא זוגות חילוניים, ומתקן את העיוות הקיים ולפיו מספר רבני ערים שמונו ללא אפשרות להחלפה, עשו דין לעצמם, פגעו בציבור וביחסי דת וחובשי כיפה שקופה, וציפצפו על הרבנות הראשית ומשרד הדתות.
חוק צהר חשוב לא רק בהיבט הטכני של פתיחת אזורי הרישום, אלא בעיקר באמירה של פתיחות, הכלה והבנה, כלפי הציבור החילוני, וביריית פתיחה לשינוי הכרחי בהתנהלות המימסד הרבני בארץ.
על הרב דוד לאו וסגן השר הרב אלי בן דהאן, שהשתתפו השבת במיזם של ארגון 'בית הלל', מוטלת עכשיו האחריות, לקחת את הרוח הגבית מהציבור הישראלי, ולהוביל את הרפורמה בשירותי הדת קדימה. אם רוח התחרות והדחיפה למצויינות, טובה לעסקים, היא טובה גם לשירותי הדת. ודאי וודאי כאשר היא מגובה באמירה ערכית מכילה, של הציבור הדתי כלפי זה החילוני.
בקצב הזה עוד יפסקו הסטיגמות והקרעים בין חלקי החברה הישראלית, ואז מי ידאג לפרנסתם של אריה דרעי ויאיר לפיד?
מסקנות מהשמיים
הקשר בין אנשי רוח שמצליחים לייצר חיבור לעולם המעשה, הזכיר לי את הסיפור על פרופסור מכובד, זוכה פרס נובל, יהודי, שחגג את הפרס במספר ימי קמפינג בטבע.
בנה מיודענו אוהל נחמד ועלה על יצועו. כעבור מספר שעות התעורר ונשאל ע"י רעייתו: "יקירי, הסתכל למעלה, מה אתה רואה?". "מיליוני כוכבים", ענה הגאון. "ומה המשמעות?", תהתה הגברת. "מבחינה אסטרונומית אנחנו חיים ביקום, ובו מיליוני גלקסיות וביליוני כוכבי לכת; מבחינה כרונולוגית ניתן להעריך כי השעה היא קרוב לארבע לפנות בוקר; מבחינה תיאולוגית ניתן להסיק כי הקב"ה הוא כל יכול ואנחנו קטנים וחסרי חשיבות; ומבחינה מטאורולוגית אני צופה שמחר יהיה יום שמשי ונעים".
"ומה את רעייתי יונתי מבינה?" - תהה הגאון. "לי יש רק מסקנה אחת", ענתה רעייתו בניחותא, "שגנבו לנו את האוהל!!!"