היו שפיקפקו בערב ראש השנה תשפ״ה, האם תרועת השופר תעורר השנה. האזעקות, הזעקות, כיתת הירי בהלוויות, כל אלה - כך נדמה - העירו ועוררו אותנו השנה, יותר מכל תקיעה או תרועה, ומה כבר יכולה לעשות לליבנו השבור והמרוסק תקיעה בקרן האייל?
גם אני חששתי כך. ובכל זאת דווקא השנה, קול התקיעות (הצנוע יחסית לקול האזעקה או אפילו לצילצולי אפליקציית 'צופר') הצליחו לחרוש בנפשי תלמים עמוקים של רטט ורגשות.
ואולי זה דווקא הסאונד המסורתי יהודי הזה, שבא בסופה של שנה שכזו והצליח להיכנס אל תוך הלב המדמם שלנו שרגיל כבר כמעט שנה בזעקות כאב, שכול ואובדן.
*
ואז במהלך ראש השנה זכיתי לראות דבר נפלא בשם הראי״ה קוק זצ״ל שסידר לי לגמרי את הראש.
את הדברים הביא שלמה קוק, העורך של עיתון בקהילה. שלמה הוא נין אחיו של הרב קוק - רבה של עפולה הרב דב קוק (שהוא גם סבא רבא של הרמטכ״ל הרצי הלוי).
וכך כתב:
'דרשת שלושת השופרות' היא דרשה מכוננת אותה נשא הגראי"ה קוק זצוק"ל בתפילת ראש השנה תרצ"ד בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים.
הרב ציטט את נבואת ישעיהו "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ובמקביל את תפילתנו הידועה: ״תקע בשופר גדול לחרותנו״ - ואמר הרב ״מדרגות שונות יש בשופר של גאולה שנמשל לשופר של ראש השנה: יש שופר גדול (שופר של איל – כשר לכתחילה), יש שופר בינוני (כשר בדיעבד), ויש שופר קטן (בהמה טמאה או בהמת עבודה זרה. פסול, אך אם שופר כשר, יכול לתקוע, אך לא לברך).
שופר קטן, פסול, תוקעים בו בהכרח רק אם אין שופר כשר בנמצא. אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובעת ממנה (משופר גדול), ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו (להלן שופר בינוני), אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה - באים אוייבי ישראל ותוקעים הם באוזנינו לגאולה.
הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר. הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח. עמלק, פטליורה, היטלר וכו', מעוררים לגאולה".
*
וכאן הגיע הראי״ה לדברים הנוקבים:
"ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו, הוא זה אשר ישמע לקול השופר הטמא, הפסול.
"בעל כרחו ישמע. ואף הוא יוצא ידי חובה, גם לאומיות זו של השוט, של 'צרת היהודים', גם בה יש מן הגאולה. אולם על שופר זה אין לברך, שהרי 'כל שהוא מין קללה, אין מברכין עליו' (ברכות ו, ד).
"אז אנו תפילה: תקע בשופר גדול לחרותנו - תקע בשופר הנכון, הכשר, ואז תהא הגאולה שלמה".
*
91 שנה אחרי דרשת הרב קוק – השופר הקטן, הפסול, שופרו של ציר הרשע ימ"ש חמאס-חיזבאללה-איראן-חות'ים, תוקע באוזנינו: בואו יהודים. בואו אחים, נתעורר יחד בארץ ובתפוצות כי שופר הריע. וגם אם הוא שופר עצוב, מלא יגון ואובדן, עדיין הוא מעורר, עדיין הוא שופרו של משיח.