זה כבר עשרה חודשים שאנו מתרגשים ונהנים בחסדי ה׳ מנכד ראשון.
בשבילי אישית - לביא לפידות, הוא תיקון גדול על שנות הינקות של בניי, שנים בהן הייתי עסוק מעל ראשי בהקמת להקת נעוריי ('אופשימחעס') ופחות זמן נותר לבלות עם הזאטוטים שבכל יום מגלים לעצמם ולהוריהם עולמות חדשים.
אמר פעם מישהו שאצל כל בעלי החיים, גור שנולד, יכול תוך יום יומיים לעמוד על רגליו ולהסתדר פחות או יותר לבד. רק אצל 'גורי האדם' אין סיכוי לשרידות עצמית בשנים הראשונות, ללא טיפול מסור של ההורים. בדיוק משום כך יצר בורא העולם את התינוקות בכזו חמידות ומתיקות. אחרת לא ממש היה מי שייטפל בהם יומם ולילה.
ואם כבר מדברים על בעלי חיים, תינוקות וסבים או סבתות, האם שמתם לב שאצל כל בעלי החיים אין מושג של 'סבא וסבתא'. לא ראיתם מימכם 'סבא כלב' או 'סבתא ג׳ירפה'... הקשר הזה בין שלושת הדורות נמצא רק אצל בני אנוש. אולי לכן הנכד הראשון בעולם נקרא בתנ״ך: 'אנוש'. נכדים זה (גם) מה שמבדיל אותנו מבעלי החיים והופך אותנו לאנושיים.
בכל מקרה, בשבת האחרונה היינו שוב ביחד, והבטתי שעות ארוכות בנכד המתוק שלי. הגעתי אז לתובנה סבאית: אחד מהדברים שמרתקים אותנו ביותר כשאנו מתפעלים מתינוק קטן, זו האנרגיה הבלתי נדלית שטמונה בו.
אנו רואים משום מה כדבר נורמאלי את ההתפתחות הגופנית אצל תינוקות וילדים.
אנו רואים בעיניים את הרגליים הקטנות המתחזקות, את הידיים המתארכות, את השיער שצומח. אבל משום מה, נעלם מעינינו המנגנון הזה של האנרגיה שבוקע מכל ילד שגדל, הדבר הזה שמפעיל את היצור הקטן, שגורם לו לא לשבת שניה בשקט, לשמוח או לבכות בכל כוחו ונפשו, להפעיל את עצמו עד כלות הכוחות (שלו ושל הוריו). ומאין הוא מגיע?
הסתכלות והתבוננות בתינוקות גורמים לך להבחין בייתר שאת ב'כור הקטן' של אנרגיה, שנמצא בכל אדם מאז ברייתו. יש שיאבדו או ימסמסו אותו בגיל יחסית צעיר, ויש שיישמרו אותו עד יום מותם.
הרבי מחב״ד הסביר פעם מה ההבדל בין צעיר לזקן (שהרי מכירים אנו צעירים שהם זקנים עד מאד, וקשישים שהם צעירים ברוחם). ״אדם שיש לו תוכניות למחר״, אמר הרבי, ״הרי הוא צעיר. מי שאין לו, הוא זקן ולא משנה מה גילו״.
ללמדך שבכולנו נטמן מילדות כוח עצום של אנרגיה המפעילה אותנו כל חיינו. לא ניתן לראות אותה בחוש, כפי שרואים לב או כליות, עור או שיער. אבל הכוח הזה נמצא ונוכח בנו ומפעיל את כל היותנו.
החוכמה הגדולה היא לשמר ולגונן על אותו כח נפלא ונצרך, וכמו שיש לשמור על בריאות הלב, או לכסות מעין השמש את העור, כך חובה עלינו לעשות כל אותם דברים שיישמרו על האנרגיה שטמן בתוכנו בורא העולם.