זה קרה בשבת בצהריים בבית הכנסת. התפללתי שחרית ומוסף. זו הייתה תפילה טובה, מרוממת ומחזקת. היינו אני ועוד שתי נשים, שהתעכבו מעט מול ארון הקודש. יש נשים השגורות בשפתותיהן; הברכות שגורות ומתקיימות כל פעם מחדש.
עזרת נשים נמצאת בקומה השנייה. בבית הכנסת יש שתי כניסות, ומרוב התרגשות של הברכה לא שמענו את הגבאי. ירדנו למטה וגילינו שננעלנו בבית הכנסת. לא מתאים! באותו הרגע נשטפתי בפחד ובפאניקה. אני נעולה? קלסטרופוביה היא חלק ממני, ומה שסגור גורם לי להיסגר ולהילחץ יתר על המידה.
ביום הכיפורים, שעת הנעילה היא הרגע שבו הקדוש ברוך הוא מקבל, פותח, מתבונן ומכניס את כולנו בשערי רצון ורחמים.
המפתח שלנו הוא האמונה, השינוי, ההתקרבות וההתחדשות. אנחנו מרבים לפחד מהמקומות הסגורים, החסומים. חוששים מהקושי להיכנס דרך הדלת, לקבל את הסגר, ולהיות במצב הקיים. לא הכל פתוח ובטח שלא בטוח. ההצלחות, ההגשמות, החלומות, השפע הם ברז שנפתח ונסגר ואיננו יודעים באיזה שלב. האם תמיד זה יזרום? מה קורה במידה והברז לא עובד? מה משפיע עלינו? מה נשפך עלינו? הייאוש או התקווה? השמחה או העצב? האם אנו מתעקשים או מרפים? נלחמים?
אנו משתדלים! ההשתדלות הוא הפתח הנכון אל ההגשמה והישועה. אבל חשוב לזכור שכתר מלוכה יתנו לו. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, ולבקש עוד קצת זמן לתקן את המעשים שלי, את הדיבור שלי, הבחירות שעשיתי, המחשבות שלי, הייתי מזדרזת, מחשבת מסלול מחדש ומתקנת. אני רוצה לשנות ולתקן, אבל לא תמיד זה קל. אנחנו חוזרים בתשובה ובטעות טעינו שוב.
אני רוצה לשנות ולתקן, אבל לא תמיד זה קל. אנחנו חוזרים בתשובה ובטעות טעינו שוב
"אדם קונה את עולמו בשעה אחת". שעת הנעילה זו ההזדמנות לנקות את הכל מהכל, למחול ולסלוח לעצמנו, לחברים שלנו, לטעויות שלי ושל רבים, שאולי פגעו ואולי אני פגעתי. ההכרה בכך מרגיעה. הקדוש ברוך הוא יודע נסתרות, בוחן לבבות, ובשעת הנעילה ממציא לנו מחילה, מחילה כנה ואמיתית.
אנחנו מחפשים בעצמנו את הפגמים ואת החלקים הפחות חזקים, ואולי אפשר למצוא גם את החלקים המשלימים, המתגלים, הנחשפים דרך אותם חולשות. לעיתים טעויות יכולות להוות בשבילנו מדרגות ותובנות. דרך הטעות יש לי אפשרות לגלות את עצמי ואת דרכי.
הקב"ה יודע שאנחנו טועים, שוגים ומתחרטים! אבא שמכיר את בנו הכי טוב, הוא יודע איפה הוא חזק ואיפה הוא חלש "כרחם אב על בנים". בני/בתי, אתם מצטערים? זה רוב הדרך. הידיעה שהוא פותח בכל רגע ורגע, משפיע ודואג לכל אחד ואחת, מוחל וסולח בלב אוהב ובאמונה תמידית בנו ובמעשנו. מיד לאחר התפילה נפתח שער חדש, פתוח, מלא בשמחות וטובות. "פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום".
יום כיפור הוא יום של שמחה גדולה. ה' הוא טוב ומטיב לכל ורק הוא מכיר ויודע למה ומה עשינו, ועל כך נאמר תודה ונשמח במשפט שבע"ה ייעשה על פי מידת הרחמים והאהבה. כולנו נועלים את העבר ונפתחים אל העתיד.
גמר חתימה טובה לכולנו.