1. יציאתם בראשית שבוע זה, בפרוס חודש ניסן, של למעלה מ-100,000 בחורי הישיבות החרדיות לחופשה הארוכה ביותר בעולם הישיבות – חופשת בין הזמנים – מעלה כמה וכמה תהיות כבדות, חסרות מענה.
הראשונה שבהם היא, כיצד מסתדרת עובדה זו של סגירת הגמרות ויציאה לחופשה של חודש ימים, עם טענתכם וטענת עסקניכם, כי תורתכם היא-היא זו שמגינה על עם ישראל. מסתבר שאתם עצמכם ועסקניכם, אינכם מאמינים בה. שכן אם הייתם מאמינים שרק תורתכם מצילה את עם ישראל, הייתם מוכרחים להישאר ליד הסטנדרים, ולא לנטוש את המערכה בעיצומה; וככלות הכל, איננו חושדים בכם שאתם מבקשים לחבל בכוונת זדון במלחמתה של ישראל נגד הצורר העזתי. לכן נותר רק להניח, שאתם עצמכם לא באמת מאמינים בטענה הזו שהמצאתם להגנתכם. אילו רק הייתם מתחילים להאמין בזה, הייתם דואגים לפחות לארגן תורנויות של לומדי תורה, למען לא יוּשבת קול תורה ממקומותינו לאורך חופשה כל כך ארוכה.
אם באמת כנים דבריכם, בדבר תרומתו המכרעת של הלימוד, לטובת ביטחון ישראל, ראוי להושיב את כולכם בכלא על בגידה, או לפחות להטיל קנסות דרקוניים על מי שהפקיר עמדה בעיצומה של המערכה. הייתכן שחייל שמאייש עמדת מגן חשובה כל כך מול האוייב חורש מזימות ההשמדה, יטוש אותה למשך חודש ימים ללא מחליף?
2. פעם זה היה אחרת. פעם עמד הפסוק "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי", לנגד עיניהם של ראשי אֵם הישיבות, ישיבת ולוז'ין, רבי חיים מוולאז'ין והנצי"ב זכר צדיקים לברכה, אשר התעקשו להפעיל את לומדי התורה גם בימי החופשות ואפילו בלילות. שניהם הושיבו משמרות של לומדי תורה 24/7, בימי חול, בשבתות ובגים, ברוח 'תורה נון סטופ', מחשש שאם חלילה ייפסק הלימוד וייגרם ביטול תורה כלל עולמי, יקרוס העולם.
ואילו היום, שום כלום, רח"ל. הישיבות נסגרות, ה'עמדות' נטושות, והבחורים שבהבל פיהם מתקיים העולם כידוע וכנודע, מטיילים להנאתם ומבלי עולם, ויש אף היוצאים לחו"ל (למרות ההנחיה שניתנה בראש חודש ניסן שלא לצאת עכשיו לחו"ל, מחשש שיילכדו בידי לוכדי העריקים בנתב"ג). ומי ידאג לבטחון העם היהודי, כשה'עמדות' מופקרות?? איך הם מעיזים לנטוש 'עמדות' שלטענתם הן שמקיימות את עם ישראל??
צחוק מהעבודה. וזה עגום. עגום עד מאוד.
3. והתהיה השניה היא, שאם אתם יוצאים בכל זאת לחופשת בין הזמנים, למה לפחות לא לנצל הזמן הפנוי להכשרה צבאית בסיסית, למקרים של פיקוח נפש רח"ל, ואין זה חשש מופרך כלל? מה דעתם על הזכות "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" ככתוב על ספר הישר? אם כבר הפסקתם ללמוד, לא עדיף שתדעו לפחות להפעיל רובה, מינימום אקדח להגנה עצמית? אין זאת אלא שגם אתם, תלמידי הישיבות שמסרבים להתאמן בימי בין הזמנים בהפעלת נשק מגן, ורבותיכם שליט"א שאינם שולחים אתכם להתאמן, הפכתם כולכם – בשיטת הפוך-על-הפוך - ל'ציויינים'. ציונים אמיתיים!
4. 'ציויינים'? אכן כך, לתפיסת הגרי"ז זצ"ל מבריסק, מגדולי מנהיגי הדור הקודם, הרב מבריסק שישב באחרית ימיו בירושלים. מקורבו ר' שלמה לורינץ ז"ל, ח"כ מטעם אגו"י בעשורים הראשונים למדינה, שהיה לא פחת קנאי ממנו (והיה בין היתר מראשי מא"י – צעירי אגודת ישראל), מספר בספרו 'במחיצת גדולי התורה' (ע' 182) על רבי ישראל זאב סולובייצ'יק, הגרי"ז, שהטיח לפני 70 שנה דברים חריפים שעיקרם 'אתה ציוייני' בפני לא אחר מאשר האנטי ציוני החריף ביותר, ר' עמרם בלוי, מנהיג חבורת קנאֵי נטורי קרתא הירושלמית האנטי ציונית.
הגרי"ז התעמת עם ר' עמרם והטיח בו: "אתה עצמך ציוייני אמיתי", ולתדהמת ר' עמרם הסביר: "האם גם ברוסיה הייתם מעזים להפגין כך נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן, כאן בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציויינים?... אין זאת אלא שבסתר ליבכם גם אתם נתפסתם לציונות!". עד כאן מתוך 'במחיצת גדולי התורה'.
5. על משקל זה ניתן להעריך שכל מאה אלף תלמידי הישיבות הינם 'ציויינים' בסתר ליבם, הסומכים על המשטרה והצבא הציוניים שידאגו ללחום את מלחמתם ולהגן עליהם מפני רשעים איסלמיסטים חורשי מזימות. אילו באמת לא היו ציונים ולא סומכים על המשטרה הציונית והצבא הציוני, הם היו לפחות מנצלים את ימי חופשת בין הזמנים לאימוני נשק, לפחות לשם הגנה עצמית. הסתמכותם על צה"ל והמשטרה לעת מצוקה חלילה, מעידה כי הם – על פי תפיסת הגרי"ז - ציונים-בסתר-ליבם.
אבל אין צורך להיכנס לפילפולים ולהערכות, כדי להבין שהציבור החרדי, ברובו הגדול – ולמעט קיצונים דוגמת נטורי קרתא והפלג הירושלמי ודומיהם – אכן נוטה לציונות. ואין לך ראיה מוחצת מאשר השתתפותם של חרדים רבים בהסתדרות הציונית, שהיא הגרעין הקשוח של הרעיון הציוני, באמצעות הרשימה החרדית 'ארץ הקוידש', המקורבת מאוד ל'דגל התורה' הליטאית (אף שבפומבי מתנערת 'דגל' ממנה). סיעה זו חברה מלאה בהנהלה הציונית, וזכתה למינויים לאנשיה בהנהלה הציונית: נציגה ישראל שוובל (המכהן ללא שכר) ונציגה שמואל ליטוב, לשעבר מנכ"ל עיריית בני ברק, המכהן (גם הוא ללא שכר) בתפקיד הציוני הבכיר - סגן יו"ר הקק"ל, והוא מעסיק בלשכתו את יועץ בכיר שהוא – לא תאמינו!!! – בנו של ח"כ גפני, אליהו גפני, שנהנה משכר של עשרות אלפי שקלים לחודש מהקופה הציונית.
וגפני אינו היחיד. בתפקיד ראש המחלקה לגיוס משאבים וחיזוק הקשר עם הקהילות בהסתדרות הציונית העולמית, מכהן לא אחר מאשר ינקי דרעי – גם הוא בנו של (אצל הבכירים מסתבר שהכל נשאר במשפחה) – שנהנה משכר זהה לחלוטין לשכרו של שר בממשלת ישראל, כ-50,000 שקל, בתוספת נדיבה של לשכה, רכב, נסיעות לחו"ל, תקציב הוצאות ועוד – והכל מכספי התנועה הציונית.
6. כל זה בהחלט מעיד על סחף בציבור החרדי, לעבר התנועה הציונית. והסחף הזה רק הולך וגובר משנה לשנה. במליאת ההנהלה הציונית יש לארה"ק 25 צירים מכלל 525 הצירים, אבל בקדנציה הבאה היא אמורה להכפיל ולהשליש את מספרם. זאת מפני שהסיעה החרדית, שנכנסה להסתדרות הציונית רק מכוח פעילותה בארה"ב, הרחיבה ת מניפת פעילותה מארה"ב לשאר העולם, ועוסקת עכשיו במסע גיוס תומכים אינטנסיבי בקהילות החרדיות באירופה, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובקנדה ובשאר העולם. יהודים באנגליה, בואנוס איירס, ברזיל, קנדה ודרום אפריקה, בהן קיימות קהילות חרדיות גדולות וחשובות, דיווחו על סחף עצום של התפקדות חרדית להסתדרות הציונית (הרישום פשוט ונעשה באינטרנט תמורת עשרה דולר) כדי להעניק קולם ל'ארץ הקוידש' החרדית שתייצגם בהסתדרות הציונית.
הרבנים הליטאים בארץ אמנם מנסים לעצור את הסחף החרדי לעבר ההסתדרות הציונית, וחותמים על מנשרים בהם נטען כי "מטרת הציונות להעמיד את עם ישראל על בסיס חילוני מובהק של כפירה ומרידה במלכות שמים. השתתפות בבחירות היא כפירה ושמד וחילול שם שמים ר"ל". אבל מי שומע? הסחף עובד שעות נוספות.
7. ואם כל זה לא שיכנע, נעבור לטרנד פרו ציוני חרדי נוסף, שכבר אינו נפסל על הסף בקהלה החרדית. בחתונה חרדית בבני ברק, התחילה התזמורת להשמיע את המנון סרבני הגיוס 'ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים', אבל עד מהרה עצר אותה בעל השמחה, מאיר ב' שמו, והורה לתזמורת לנגן – לא יאומן ואלמלא הונצח הדבר בקליפ וידיאו היינו גם אנו מתקשים להאמין - את ההימנון הלאומי הציוני 'התקווה' ואת 'אחינו כל בית ישראל'. האורחים החרדים, חלקם בעלי שטריימלים וחלקם בעלי מגבעות ליטאיות, הגיבו בחיוב והצטרפו לתזמורת ומכל מקום אף אחד לא ביזה את נעימות 'התקווה'.
צירים חרדיים בהסתדרות הציונית, בחורי ישיבות שמסרבים "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" מתוך הסתמכות על כוחות הביטחון הציוניים, הימנון 'התקווה' בחתונה חסידית, מעידים כי יש תקווה...