מערכת הביטחון מתנגדת להפוך את שדה התעופה הוותיק חצור, המופעל בידי חיל האוויר, לשדה תעופה אזרחי כתחליף לשדה התעופה בהרצליה. זאת למרות שמזה כחודשיים לא פועלים בשדה מטוסי קרב – לראשונה מזה 73 שנה.
שרת הפנים איילת שקד, האחראית מעצם תפקידה על מינהל התיכנון שאחראי גם על תיכנון שדות התעופה, תמכה ברעיון, אבל לא הצליחה לשכנע את משרד הביטחון.
שדה התעופה בהרצליה היה אמור להיסגר לפני כחודש, אולם בג"ץ נתן למדינה ארכה עד 1 בדצמבר, לעדכן מה החלופה לשדה שהמדינה מציעה. נכון לעכשיו, סוכם שעד שנת 2025 השדה ימשיך לפעול, ואז יועבר לאתר אחר. בית המשפט הודיע כי אם לא יקבל עד 1 בדצמבר מהמדינה הצעה לחלופה ריאלית לשדה הרצליה, הוא יחליט לגבי עתיד השדה.
בגלל מבנה הניהול הישראלי, נושא שדות התעופה מתחלק בין שלושה משרדים: משרד התחבורה התומך בהמשך הפעלת השדה בהרצליה, משרד הפנים שבו מינהל התיכנון האחראי על תיכנון שדות תעופה. ומשרד השיכון שרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) עברה אליו. רשות מקרקעי ישראל, באופן מסורתי ולא משנה מי עומד בראשה, מתעניינת רק ביכולת למקסם את הרווחים מהקרקעות. שום נושא אחר לא מעניין אותה.
אחד האתרים המוצעים, כאמור, הוא שדה התעופה חצור – בעבר אחד הבסיסים המרכזיים של חיל האוויר, שהפעיל את טייסות מטוסי הקרב של 'הקו הראשון', כל מטוס בתקופתו. לפני כחודשיים, ב-17 באוגוסט, עזבה את חצר טייסת הקרב 105 ועברה לרמת דוד. קודם לכן ביצעה אותו מהלך טייסת 101. בכך חיל האוויר סגר מעגל היסטורי, ואיחד את מערך מטוסי ה'ברק' (F-16) באותו בסיס, רמת דוד.
כיום פועלת בחצור היום רק טייסת 100 גם "טייסת הגמל המעופף", שפעלה בשדה דב עד סגירתו לפני כשנתיים. הטייסת מפעילה כיום מטוסי "צופית" ו"חופית" (בוננזה), ועוסקת במשימות איסוף מודיעין, סיוע לכוחות קרקע ואוויר, והדרכה. בחיל האוויר מייעדים את השדה להפעלת הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים) השונים של החיל, ולכן הם מסרבים להעברת השדה לתעופה האזרחית. אולם גורמים המעורבים בנושא אומרים, שהוויכוח האמיתי הוא על שווי ערך הקרקע, ואם יוצע למשרד הביטחון סכום הולם, חיל האוויר יוותר על השדה. סכומים מתאימים הם רק במקרה שהשטח ישמש לבניה, כמו שנעשה במחנה צריפין, בשדה דב ובמקומות נוספים. הפיכת השדה משדה צבאי לשדה אזרחי לא משתלמת כלכלית למערכת הביטחון, וזו הסיבה היחידה להתנגדות.
הצעה נוספת היא להעביר את כל המטוסים מהרצליה לחיפה, אולם לכך מתנגדת עיריית חיפה, שכן מהלך כזה יטרפד את התוכניות להפוך בעתיד את שדה חיפה לשדה שממנו יוצאות טיסות בינלאומיות רבות (שדה חיפה הוא כבר היום שדה בינלאומי, אבל לתעופה קלה בלבד). להצעה לבנות שדה חדש ממזרח לחדרה, מתנגדים תושבי האיזור.
שדה התעופה הרצליה הוא שדה אזרחי לתעופה קלה בצפון העיר שהוקם בשנת 1948. היום הוא נמצא בין שתי שכונות גדולות בהרצליה ומשמש לפעילות של מטוסי ריסוס, מטוסי כיבוי, טיסות פרטיות, ספורט ובעיקר פעילותו של בית ספר לטיסה אזרחית.
במשך שנים הוצעו אלטרנטיבות לפינוי שדה התעופה מהרצליה. בשנת 2000 הגישו עיריות רעננה, הרצליה וכפר שמריהו עתירות לבג"ץ הדורשות לסגור את שדה התעופה בגלל מפגעי בטיחות ורעש בשל קרבת השדה לשכונות מגורים. בג"ץ דחה את העתירות, אך הורה על צמצום הפעילות של בית הספר לטיסה עד מציאת מקום חלופי במרכז הארץ לפעילות בית ספר לטיסה.
במהלך השנים נבחנו מספר חלופות, כמו עין שמר או הרחבת שדה התעופה בחיפה כך שישמש גם כחניון למטוסים פרטיים. ביולי 2018 אושרה חלופת הקמת השדה בצפון מזרח חדרה, בשטחי מועצה אזורית מנשה סמוך לעין שמר. התושבים התנגדו, ובאוגוסט 2018 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדחות את סגירת השדה עד לשנת 2021. כאמור, עד כה אין החלטה סופית על החלופה של שדה הרצליה, או על המשך הפעלתו.