כשייסדו ראשי הציבור החרדי ליטאי לפני 38 שנה את העיתון 'יתד נאמן' על מנת שיעניק לציבור החרדי ליטאי את ה'השקופע' הליטאית הנאמנה, הם לא העלו על דעתם, שהגדרת העיתון כ'יומון הציבור הליטאי' תשפיע כעבור 38 שנה על שלטונות האקדמיה במדינת ליטא, להזיז מבחן חשוב ברפואה באוניברסיטת קובנה בירת ליטא, למועד אחר, כדי למנוע חילול יום הכיפורים על ידי מאות הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה באוניברסיטה הליטאית המקומית.
בבירת קובנה פועלת אוניברסיטה ידועה, שבפקולטה לרפואה שבה לומדים מאות ישראליים, למעלה מ-300, המהווים יותר מ-50% מכלל הסטודנטים לרפואה. הסטודנטים הללו הופתעו לגלות, שמבחן חשוב שתוצאותיו ישפיעו על עתידם האקדמי, נועד להתקיים דווקא ביום ב' החולף, כלומר בעיצומו של יום הכיפורים.
הסבריהם של הסטודנטים היהודים כי יום הכיפורים הוא היום המקודש ביותר בשנה לעם היהודי לדורותיו, ודרישתם להעתיק את המבחן ליום אחר, לא נשאו פרי. גם התערבותו של הרב משה שיינפלד, מנהל עמותת המרכז היהודי בקובנה, המספקת שירותים יהודיים לסטודנטים ישראלים המגיעים לבירה הליטאית, לרבות שיעורי תורה ויסודות היהדות, לא הועילה.
בשלב זה עלה הרב שיינפלד על רעיון מבריק: למה שלא יגייס את 'יומון הציבור הליטאי' בישראל להפעלת לחצים על הנהלת האוניברסיטה הליטאית? ואכן, עורך היומון הליטאי ישראל פרידמן, פנה בכתב לשלטונות האוניברסיטה בהציגו את ה'יתד' כ"העיתון הליטאי היחיד בישראל המייצג את מורשת יהודי ליטא", וביקש להתחשב במסורת היהודית שהיתה מקובלת גם על כל יהודי ליטא לדורותיהם, לכבד את קדושת הכיפורים ולהימנע מחילולו.
למרבה ההפתעה נענתה הנהלת האוניברסיטה לפניית 'העיתון הליטאי בישראל', והשיבה במכתבה לעורך, כי המבחנים לסטודנטים היהודים יידחו מיום הכיפורים למועד אחר: "אנא היו בטוחים", נכתב למערכת העיתון בבני ברק, "שלא יתקיימו שיעורים ולא יתקיימו מבחנים לתלמידים מישראל ביום זה. המבחנים מתוכננים לימים אחרים תוך התחשבות בחלופות הטובות ביותר".
ואכן, הסטודנטים היהודים שנפטרו מחובת הבחינה ביום הכיפורים, המירו את המבחן שבוטל בהשתתפות ערה בתפילות יום הכיפורים כדת וכדין, שאירגן למענם מנהל המרכז היהודי בקובנה. מאות סטודנטים גדשו את האולם שהוקצה לתפילות יום הכיפורים, בו התנהלו התפילות, כמסורת יהודי ליטא, בנוסח אשכנז.