הרב הראשי לישראל לעשר השנים הבאות, ייבחר שבוע לאחר חג הסוכות, וזאת בעקבות חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי נוצר תיקו בין הרב מיכה הלוי מועמד הציונות הדתית, לבין הרב קלמן בר מועמד החרדים, שכל אחד מהם צבר 40 קולות. היועמ"שית לא קיבלה את הטענה שהרב הלוי זכה למעשה ב-41 קולות, משום שפתק נוסף שתמך בו שולשל, כנראה בטעות, לקלפי לבחירת הרב הספרדי ולא לקלפי הייעודית לרב האשכנזי.
על אף קביעת היועמ"שית, יכולה עדיין ועדת הבחירות לדחות את חוות דעתה, הואיל והוועדה סוברנית לקבל החלטות מינהליות, ובהסתמך על חוות דעת אחרות שקיבלה הוועדה, הקובעות כי כבר קיים תקדים משפטי שבו הוכשר במצב דומה פתק שהוטל שלא לקלפי הנכונה, וזאת בטענה שהסיכום הכללי של פתקי ההצבעה הוא הקובע. חוות דעת כזו הגישה למשל עו"ד שרית דנה, לשעבר סגנית היועהמ"ש, שקבעה כי הרב הלוי כבר נבחר בזכות 41 הקולות שקיבל מול 40 הקולות שניתנו לרב בר, "ואין עילה חוקית לפסילת הבחירות". בעמדה זו תמכו חווֹת דעת משפטיות והלכתיות נוספות שהוגשו לוועדה. לעומת זאת הגיש חוות דעת שונה עורך הדין פרופ' אביעד הכהן, שקבע שאין למנות את הפתק 'הפסול'.
נראה כי ועדת הבחירות, למרות סוברניותה, תעדיף לאמץ את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, 'כדי למנוע לזות שפתיים'.
התפתחות דראמטית התחוללה מאז נודעה התסבוכת והאפשרות שיתקיימו בחירות חוזרות לתפקיד הבכיר: הרב יעקב אריאל, מזקני רבני הציונות הדתית ויו"ר הוועדה שעליה הוטל לבחור את המועמד מטעם הציונות הדתית, פירסם בקרב רבני הציונות הדתית בגוף הבוחר את עמדתו, הקובעת כי לאור המצב שנוצר יש לבחור ברב הלוי, שבוודאי יוביל את הרבנות למעמד הראוי לה כבימי מייסדה הראי"ה קוק זצ"ל.
תומכי הרב הלוי מציינים, כי בשעה זו משרת בנו של הרב הלוי כמ"פ בגדוד אלכסנדרוני הנלחם בלבנון, וגם חמשת בניו האחרים שירתו ו/או משרתים ביחידות קרביות בצה"ל, חלקם קצינים, וגם שתי בנותיו שירתו שירות לאומי 'מלא אך מוקפד'. עובדה זו, אגב, עשויה לעמוד לו לרועץ, שכן עסקני מפלגת דגל התורה קראו לרבנים חברי הגוף הבוחר, כולל רבני הציונות הדתית, שלא לתמוך ברב הלוי בגלל העובדה שבנותיו שירתו בשירות לאומי, שהוא מבחינת העולם החרדי בגדר ייהרג ואל יעבור. רבנים בציונות הדתית ציינו, שבניו של המועמד הנגדי, הרב בר, לא שירתו בצה"ל, ובוודאי לא בנותיו בשירות הלאומי.