רעידת אדמה במערכת החינוך החרדית, שהסתגרה עד כה בפני לימודי ליב"ה: מעל עשרים מוסדות לימוד חרדים המופעלים בידי חצרות חסידויות שונות, החליטו לפרוץ את חומות הגטו החינוכי החרדי, נטול מקצועות ליב"ה, דוגמת מתימטיקה ואנגלית, ולהצטרף לחינוך הממלכתי בישראל, דרך זרם הממ"ח (ממלכתי חרדי) במשרד החינוך.
מדובר באלפים רבים של תלמידים ותלמידות במגזר החרדי, שלא נחשפו עד כה ללימודי חול כמו אנגלית, מתימטיקה, מדעי הטבע, אזרחות וכדומה, שיחלו ללמוד בשנה הבאה על פי תכנית לימודים של משרד החינוך, עם פגיעה מינימלית בהיקף הלימודים התורניים המקובלים. העברת המוסדות הללו למערכת הממ"ח, תזכה אותם בתקציבים רציניים שימנעו את קריסתם שהיתה צפויה בחודשים האחרונים.
עד כה ניסו רבנים במגזרים השונים – הליטאים, החסידים ואנשי ש"ס – באמצעות העסקנים למיניהם ושמשי חצרותיהם, לסכל מעברם של מוסדות אלה לממ"ח, כך שהדיבורים על המעבר התנהלו בעיקר מתחת לפני השטח. אלא שמצבם הכלכלי הקשה של המוסדות הללו, , בתוספת לחצים מצידם של ההורים (מול התנגדותם הקשה של הורים אחרים), עודדה הצטרפות לזרם הממ"ח. מרבית המצטרפים הם מן האגף החסידי, ובהם חצרות קרלין, צאנז, בעלז וּויז'ניץ, וכן מוסדות שקשורחם בש"ס, בעוד המוסדות הליטאיים עודם מתבצרים בהתנגדותם לפגיעה ב'פך השמן הטהור' של החינוך התורני, נטול לימודי הליב"ה.
ההתנגדות במגזר הליטאי ללימודי ליב"ה עלולה לפורר את החזית המאוחדת של שתי המפלגות החרדיות האשכנזיות אגודת ישראל (החסידית) ו'דגל התורה' (הליטאית) ואת המפלגה המאוחדת שהקימו שתיהן – יהדות התורה. על מערכת היחסים בין ראשי אגו"י ודגה"ת מעיבים כבר שנים חילוקי דעות אחרים, בנושאים מגוונים, כולל היחס למודרנה ולמדינה, אך כל אלה הוסתרו מתחת לשטיח ונראה שהסכמת החסידים להיכנס תחת מטריית הממ"ח, עלולה להוביל את המשבר לידי קרע והיפרדות סופית.
"סוף סוף נזכה לכך", אמר אחד העסקנים התומכים במעבר לזרם הממ"ח, "שיוגברו לימודי הליב"ה ורמתם, ויושם דגש רציני על הנושא הפרופסיונלי, כך שנצליח להוציא לחיים האמיתיים יותר בוגרים יראים ושלימים, אבל עם כלים מתאימים לפרנס עצמם ולא להיות מעמסה על הציבור. ואם אגב כך נרוויח את זניחת הטריקים והשטיקים העסקניים הכיתתיים, ונצליח להכשיר את דור העתיד להתמודד עם העולם שמסביב תוך הליכה בדרך התורה והיראה – והיה זה שכרנו".
גורם חרדי אחר אמר: "הנכונות להיכנס תחת מטריית הליב"ה, מעידה שהתחזיות הפסימיות לגבי הדמוגרפיה החרדית, המתעצמת בבורותה המפחידה, נטולת ידע חיוני מינימלי, מתנפצות אל קרקע המציאות. דווקא זה מוכיח שגם במגזר החרדי צפויים שינויים מבורכים שיביאו אותו מעמקי המאה ה-18 למאה ה-21, ויאפשרו לו להשתלב בעולם הפרנסה בכבוד, בעולם ההשכלה ואפילו בצבא, וזה מהפך חסר תקדים, לא פחות מרעידת אדמה".
המעבר לזרם הממ"ח מעיד גם, לדברי גורמים במשרד החינוך, כי "גם החרדים, לפחות חלקם, פתוחים לתרבות הישראלית והעולמית, אבל בניגוד לאחרים לא טומנים ראשם בחול אלא נערכים להתמודד מולה בכלים של אותן תרבויות, שאם אינך יכול להכותן, עליך להשתלב בהן, תוך שמירת צביונך המקורי".
לעומת זאת אמר גורם אחר כי "השמחה מוקדמת מדי". לדבריו המעבר לזרם הממ"ח נעשה מחמת קשיים כלכליים בלבד ובמאמץ לבלום התרסקותם הכלכלית של מוסדות אלה – "אשר ימשיכו לפעול על פי תכנית הלימודים הישנה, עם עבודה בעיניים ומעט מאוד לימודי ליב"ה רק כדי לצאת ידי חובה. חתני פרס נובל לא יצמחו מתוכם".