דאגה בירושלים מפני מהלכים מדיניים שיבצע מימשל ביידן, אחרי הבחירות לנשיאות עוד בטרם הנשיא/ה הנבחר ייכנס לתפקידו (שורות אלו נכתבות לפני שפורסמו תוצאות הבחירות בארה"ב) – ובעיקר החלטה של מועצת הביטחון שתכפה על ישראל עצירה מיידית של המלחמה, באיום של סנקציות עולמיות ואמברגו נשק כלפי ישראל.
על פי אחת ההערכות, מימשל ביידן יאפשר העברת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שתכפה הפסקת המלחמה ברצועה ובלבנון, על פי פרק 7 של מגילת האו"ם. פרק זה קובע כי מועצת הביטחון של האו"ם מוסמכת במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות - ובכלל זאת אמברגו - על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי".
שימוש באכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה-80, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה. שימוש נוסף בסעיף זה נעשה בעבר בהחלטה 665 מאוגוסט 1990, שאישרה שימוש בכוח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. גם החלטת מועצת הביטחון 1973 מ-17 במרץ 2011, התירה למדינות החברות באו"ם לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי.
בשיחה עם 'מצב הרוח' הביע גורם מדיני בכיר בירושלים חשש שארה"ב תנצל אירוע של פגיעה בחפים מפשע, או צמצום ישראלי בסיוע ההומניטרי לרצועה, כדי לקדם מאחורי הקלעים הצעה כזו במועצת הביטחון להפסקת אש, ותימנע מהטלת וטו עליה גם אם לא תתמוך בה. מרגע שתתקבל החלטה כזו, יתאפשרו סנקציות על ישראל כולל אמברגו מוחלט על אספקת נשק לישראל – מהלך שמדינות עויינות דוגמת בריטניה וצרפת ואולי גם ארה"ב עצמה מוכנות לו. במקרה כזה לא תהיה לישראל ברירה אלא להפסיק את המלחמה.
כדי להקדים תרופה למכה, חובר השבוע קו חשמל מישראל לטובת הפעלת מתקן ההתפלה בעזה. את החיבור אישר שר הביטחון יואב גלנט כבר לפני ארבעה חודשים ב-16 ביוני, 5 ימים אחרי ביקורו בארץ של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. בנוסף ממשיכה ישראל את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועה.
החשש בירושלים נובע מתקדים של שלהי מימשל אובמה, אחרי הבחירות בהן נבחר טראמפ לנשיאות אבל טרם נכנס לתפקידו, כאשר אובמה נמנע מלהטיל וטו על החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שאושרה ב-23 בדצמבר 2016, וקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים ששוחררו בתשכ"ז ביו"ש ובמזרח ירושלים, שהוגדרו על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלשתינים הכבושים", אינן חוקיות. בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות ארצות הברית, אשר נמנעה מלממש את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון.