אביעד משה עלה היום לראשונה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ומסר את גרסתו לניסיון הרצח של גרושתו, שירה איסקוב, בערב ראש השנה האחרון.
עו"ד אלון דוידוב המייצג את משה מטעם מהסנגוריה הציבורית פתח את העדות הראשית: "הודית באירוע. אך יש כמה מחלוקות ונרצה לשמוע מה יש לך לומר על הדברים הללו. הדברים העיקריים שטענו הם שמעולם לא גמלה בליבך ההחלטה להמית את שירה. ולא אמרת לה 'תמותי כבר'. בית המשפט צריך לדעת את הנסיבות שקשורות באירוע והעדות שלך מתרכזת בדברים האלה".
לאחר פתיחה זו ביקש עו"ד דוידוב ממשה לתאר את האירועים שקדמו לניסיון הרצח. אז החל משה לתאר את הידרדרות מערכת היחסים בינו ובין איסקוב.
משה תיאר את התנהגותה הפוגענית, בראייתו, של איסקוב כלפיו. טען שאף ירקה עליו ותקפה אותו מספר פעמים.
באחד המקרים אותו תיאר, אמר משה: "שוב פרץ ויכוח, איחלה לאחיות שלי למות. אמרה שאשים את הפרחים בקבר שלהן. מכאן זה הידרדר למצב שאמרתי לעצמי שאני חייב להקליט אותה כדי להגן על עצמי".
השופטת יעל רז לוי שאלה: "מפניה?".
משה השיב: "כן. נכנסנו הביתה ועדיין כל המתח היה בבית. ישבתי בסלון והיא זרקה עליי דברים. היא כחכחה בגרון ונתנה לי יריקה וכל הפנים שלי היו רוק וליחה. מהשלב הזה פשוט החלטתי שאני מקליט אותה".
בערב ראש השנה, טען משה ש"איבד את זה" מכיוון שגרושתו התכוונה לקחת אל הילד אל בית הוריה שבכרמיאל.
"שירה החליטה במחשבה פתאומית שהיא רוצה לנסוע לכרמיאל. אחזתי בה ואמרתי לה 'תירגעי כבר, את חייבת להפסיק עם זה. תפסיקי כל הזמן להתנהג ככה ולקלל, תכף נכנס החג, אי אפשר ככה'. התחלתי לשכנע אותה שלא תיסע, היא התחילה לעשות את זה במהירות תוך כדי שהיא אורזת צעצועים ואומרת דברים נוראים כמו 'לא תהיה אבא של הילד, יהיה לו אבא אחר'".
"רציתי לנסות להרגיע אותה, הסברתי לה שאנחנו תחת סגר והנסיעה ממצפה רמון לכרמיאל לוקחת שלוש שעות וחצי. הסברתי לה שהיא לא במצב נפשי לנסוע. זה לא עזר, היא לא הייתה איתי והתחילה להתקדם לכיוון הדלת. חסמתי אותה ואמרתי לה שאם היא רוצה, שתיסע בלי הילד. וזהו, שמה איבדתי את זה", אמר משה.
יחד עם זאת טען משה כי לא היתה לו כוונה לרצוח את איסקוב: "חס ושלום, לא גמלה בי החלטה להמית את שירה, לא הייתי מעז לפגוע בה. מעולם, עד המקרה, לא הרמתי עליה יד".
"הלוואי שהילד לא היה באירוע"
התובעת עו"ד מורן גז תקפה את משה בחקירה הנגדית וקראה לו: "קום ותודה כמו גבר, אל תאשים את אשתך שהיו לה 20 אחוז לחיות ושכל התוכן של הבטן והראש שלה היו מפוזרים על הרצפה. אל תגיד 'היא זרקה לי את הפרחים' כמו ילד קטן".
משה השיב: "חבל שאת מציירת את התמונה שזה הפרחים. זה הצטברות של קנטור ושל אלימות, שבועיים של האשמות, קללות וקנטורים. להגיד לי שאני לא אהיה אבא של הבן שלי?".
מורן גז אתגרה את גרסתו של משה שטען שלא תקף את איסקוב בעבר ושאלה: "היה לה חבלה בסנטר, בידיים, במרפק ובכתף. מאיפה החבלות האלה? אין תמונה אחת של חבלות עליך". הוא השיב: "לדעתי כן היו עלי סימנים", והיא המשיכה: "אני מציגה לך תמונות של שירה אחרי האירוע. זה גם קרה אחרי שהתגוננת מפניה?". הוא השיב: "נדמה לי שהיא אמרה שהרמתי אותה. אני לא אנקוב במשקל שלה, אבל אני לא חושב שאני יכול להניף ככה אדם ולהעיף. אמא שלה לא הייתה נותנת לזה לקרות, היא הייתה צועקת ועוצרת את זה".
משה הביע צער על כך שבנו היה עד לניסיון הרצח לכאורה ואמר "הלוואי שהילד לא היה באירוע", על כך השיבה התובעת: "היית שם ושמעת שהוא צורח".
כזכור, לפני כחודש מסרה שירה איסקוב את עדותה המצמררת נגד בעלה לשעבר.
"צרחתי שיפסיק וביקשתי סליחה. ביקשתי עזרה מאבא שלי. ההורים שלי היו על הקו. הילד צרח וזעק לשמיים. ביקשתי ממנו שיהיה עם הילד וייקח אותו ויחבק אותו וירגיע אותו. הילד התיישב לידי. כולו התמלא בדם שלי. אני שכבתי על הרצפה והילד היה משבצת לידי. פשוט התיישב וזעק לשמיים ובכה. בזמן הזה הוא לא מפסיק להכות אותי".