איך זה ששיר אחד מעז? כשטדי קולק ז"ל, ראש עיריית ירושלים לשעבר, החליט להזמין שיר על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז - שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967 - הוא לא יכול היה לתאר לעצמו את שעתיד היה להתרחש שבועות ספורים לאחר מכן.
קל וחומר נעמי שמר, שהתבקשה לחבר ולהלחין שיר חדש בלוח זמנים צפוף ותחת לחץ רב. שמר לא הייתה יכולה אז להעלות על דעתה את המימד הנבואי שיצקה אל תוך מילות השיר, שלימים הפיח חיים חדשים בתפילה נושנה והפך חלום של 2000 שנה למציאות.
על נסיבות כתיבת השיר האלמותי כתבה לימים הפזמונאית הלאומית: "בחורף 67" פנה אלי גיל אלדמע מ"קול ישראל" (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים.
במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום-העצמאות פסטיבל-זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). אותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם 5 שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם.
מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח [והעניק, ל.ב.] לרעייתו רחל "עיר של זהב", כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים [כהוקרה על כך שעודדה אותו ללמוד תורה, ל.ב.].
לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול-פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר", סיפרה.
השיר, שתיאר את מצבה העגום של ירושלים לפני מלחמת ששת הימים "אשר בדד יושבת ובליבה חומה", היה הראשון מאז מלחמת השחרור וקום המדינה שביטא בקול רם וברור געגוע עמוק לעיר העתיקה והעלה לדיון ציבורי את משמעותה וחשיבותה עבור מדינת ישראל.
"ירושלים של זהב" זכה להצלחה אדירה בפסטיבל, אף שלא השתתף בתחרות אלא הושמע בזמן ספירת הקולות, והפך למוכר בכל בית בישראל.
לימים, פרסם עמיתה של שמר, הפזמונאי דן אלמגור, מאמר בעיתון 'הארץ' ובו טען כי מעדויות ששמע אישית מפי קצינים בכירים שכיהנו במטכ"ל באותה תקופה, עד לפני השיר לא הייתה לצה"ל שום תוכנית רצינית הקשורה בשחרור העיר העתיקה, וכי העובדה שהתנגן ללא הפסקה בשבועיים שקדמו למלחמת השחרור, סיפקה רוח גבית והשראה למקבלי ההחלטות לפרוץ לעיר העתיקה ולשחרר אותה.
עדות לעוצמתו המיתית של השיר ניתן למצוא גם בארכיון נעמי שמר.
בין עשרות מכתבי התגובה שנשלחו אל הפזמונאית הלאומית מופיעה גלויה צה"לית מתאריך יום שלישי, ה-6.6.1967, בשעה 9:35, במהלך תקיפה של חיל האוויר ברמת הגולן "ממש ברגע זה מטוסינו מפגיזים את הרמה ושירך נשמע ברדיו". "כל הכבוד", כותב לה החייל, "ושוב כל הכבוד. שירך ירושלים של זהב הפך להיות חלק מהווי חיינו במוצבים. החבר"ה שלנו לא מפסיקים לשיר ולהתפעל, כי שיר זה הוא שם דבר דווקא בימים אלו כאשר העם נאבק ומנצח".
דוגמה נוספת לכך הוא מכתב שנשלח אליה מאת "ירושלמי בגיל 66", המבקש להודיע לה ש"השיר שלך "ירושלים של זהב" קנה את עולמו בעיר זו". "אני יהודי מסורתי", ממשיך הכותב, "…אבל הייתי מוכרח לכתוב לך מכתב זה. אינך יכולה לתאר מה השיר הזה בשביל ירושלים שעברה בדור זה שלוש מלחמות ומלות השיר שחברת אותם, נתנו לנו את התקווה שירושלים תהיה שלנו ל נ צ ח...".
בשנת 1998, ערך "קול ישראל" את מצעד שירי היובל, שהקיף את 50 השירים החשובים ביותר בזמר העברי לרגל חגיגות שנת ה-50 למדינה. השיר "ירושלים של זהב" נבחר על ידי המאזינים למקום הראשון במצעד זה.
כעבור עשור, נבחר השיר ל"שיר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל, ולמקום השני ב"מצעד חיילי צה"ל לשנת השישים" בגלי צה"ל וב"מצעד של המדינה" שערכה שידורי קשת בערוץ 2.
יום ירושלים שמח!