ביום רביעי בעוד שבועיים, עתיד מפקד גדס"ר (גדוד סיור) בחטיבה 5, סא"ל עֵזי פישר לסיים את שירות המילואים שלו, שהחל בשמחת תורה, אותה שבת שחורה וארורה. כבר 21 שנים הוא משרת בגדוד. התחיל בתור מ״מ והתקדם עד לתפקיד המג״ד לפני 5 שנים. הוא היה אמור לסיים תפקיד בנובמבר שעבר אך מכיוון שהתחילה המלחמה הוא ממשיך בתפקידו עד לסופה.
שמה של חטיבה 5 פחות מוכר – למרות שיש לה מורשת קרב מפוארת. מדובר בחטיבה של יוצאי נח"ל וגבעתי, שבמקור היתה חטיבת גבעתי המקורית ממלחמת העצמאות בתש"ח. כבר אז היא היתה חטיבה 5. אחרי מלחמת העצמאות היא הפכה לחטיבת מילואים. בשנת 1984 הוקמה גבעתי מחדש, וגבעתי המקורית מתש"ח נשארה רק חטיבה 5, באוגדה 162.
סא"ל עֵזי פישר, בן 43, נשוי עם שישה ילדים, גר בשכירות בנופי פרת. במקור הוא מהעיר השכנה מעלה אדומים. באזרחות מנהל קרן חברתית בירושלים שעוסקת בהשקעות באנשים מהפריפריה החברתית.
בתיכון למד בישיבת נווה שמואל באפרת. לפני גיוסו למד במכינה בעצמונה, כשעוד היתה בעצמונה שבגוש קטיף. בשנת 1998 התגייס לנח"ל, שירת בפלח"ן (פלוגת חבלת הנדסה). במילואים הגיע לשרת בפלח"ן 5 שנהפך להיות הגדס"ר של חטיבה 5. "התחלתי בתור מפק"צ, מ"פ, סמג"ד, והיום אני מסיים חמש שנים בתור מג"ד", הוא אומר בגאווה.
המשימה: טיהור בתים והאכלת הצאן והפרות
איפה היית בשמחת תורה?
"בנופש מפקדים - משפחות של פיקוד דרום - בחוף גיא בטבריה, עם אשתי השניה והבת שלנו. יצאתי לריצה ושחייה. חזרתי לחדר, ואני מוצא את הטלפון שלי מתפוצץ מהודעות. המח"ט עולה על הקו, מספר שיש איזו התקפה בדרום, לא כל כך ברור מה קורה, ושבעוד כמה דקות עולים להערכת מצב טלפונית. שם הוא הודיע לנו שאנחנו מתגייסים לצו 8. בצהריים כבר הייתי בבסיס שלנו בנחשונים.
"יום למחרת, הגדוד ירד לעוטף עזה, לטיהור המרחב. חלק מהגדוד עבר לנתיב העשרה להגן על היישוב, ועדיין עסק בטיהור בתים. וחלק מהגדוד התעסק במשימות של העלאת כל התרנים של התצפיתניות, תדלוק הגנרטורים, וגם הבאת אוכל לבקר ולצאן ולפרות, כדי לבצע איזושהי המשכיות. גם זו היתה משימה שלנו ביישובי העוטף".
אחרי מספר שבועות, הם נכנסו לעזה – תחילה לצפון, לבית חנון, ובהמשך לחיזעה שמדרום לחאן-יונס, צמוד לגדר.
בקסבה בבית חנון נפצעו שני לוחמים של הפלס"ר מהתמוטטות של מבנה. "לוחם אחד נפצע בינוני, שבר צלעות ורגל, ופונה לבית חולים. לוחם אחר נפצע בגב, אבל המשיך בלחימה. הגעתי לשם אחרי שנגמר פינוי הפצועים. ישבתי עם המ"פ והמפק"ץ (מפקד צוות), כשהמפק"ץ היה כולו מאובק. גם הוא גר בנופי פרת. אני מכיר את ההורים שלו. אחותו הקטנה חברה טובה של הבת שלי.
"הסתכלתי עליו ואמרתי לו: 'אליהו, יש לכם משימה להשלים. יאללה, תרימו את עצמכם, לכו על זה!' זו באמת הייתה הבנה, שאם הם נשארים שם ולא מסיימים את המשימה, ושוקעים בקושי ובאירוע שחוו, יכול להיות שאנחנו מאבדים אותם כלוחמים. והם פשוט כמו אלופים, לקחו את המשימה, המשיכו קדימה ונעו לבית של פעיל חמאס, שהיה היעד שלנו. החושך עשה את שלו, אבל הם אחר כך חזרו לשם ומצאו מצבור ענק של פצמ"רים בתוך המבנה הזה, והשמידו אותו. הם באמת שיחקו אותה!"
"באל-חיזעה הגענו לאנשים נוראיים שעשו טבח ומעשי זוועה בתושבי ניר עוז. בנוסף עסקנו בהשמדת אוייב ותשתיות ומבנים סמוכי גדר, כדי לא לאפשר לאוייב לחזור ולהרים את הראש".
גם בחיזעה הם ניצלו ממחבל. "מחבל שיצא מפיר, ובא להצמיד מטען רב עוצמה לטנק. הפיר היה צמוד ממש לטנק, כך שלא זיהינו אותו. הלוחמים שאיבטחו את הטנק, זיהו את זה בשניות האחרונות. המחבל הספיק לשים את המיטען, אבל לא הספיק לדרוך אותו. הלוחמים הגיבו באש. המחבל נסוג, ולצערי לא נהרג, אבל המטען נשאר נצור, ונפל ישר מהטנק".
קצין המודיעין ביקש: תבדוק מה יש בבית
"באירוע אחר, הגענו לנקודה מסוימת שהייתה איזושהי הערכה שאולי יש ממצאים של חטופים, ולא מצאנו כלום לצערי. אבל בהתקפה אחרת בחיזעה, תוך כדי התקפה כשכבר הגענו ליעד, החלפנו גדוד אחר ללחימה. פתאום קצין המודיעין של החטיבה מתקשר אליי בטלפון אדום, ואומר לי: 'שמע, יש פה בית של פעיל חמאס אחר. לך תסתכל, תראה מה קורה שם'. אמרתי לו: 'עזוב אותי עכשיו, אני באמצע משהו'. אחרי כמה דקות הוא מתקשר אליי שוב: 'נו עזי, תעשה טובה'. אמרתי: 'אתה יודע מה? בסדר'. שלחנו לשם צוות שילך לבחון מה יש בבית. אני לא אפרט מה מצאנו, אבל מצאנו ממצאים מובהקים ששפכו אור על מספר חיילים חטופים שהיו שם לפני כן. ממצאים מאוד ברורים שהצריכו להקפיץ לשם צוותים ייחודיים. הצלחנו לשפוך אור מסוים לכמה משפחות על המצב של יקיריהן. זו הייתה תחושה מצד אחד של הצלחה. מצד שני, זה כאב לחשוב על מה חיילים צעירים עברו שם".
לפני מספר ימים הם יצאו מהרצועה, והתפרסו בגיזרת נחל עוז. "עכשיו אנחנו שומרים על נחל עוז, כפר עזה, סעד, עלומים ובארי, וביניהם לבין הגדר. בסך הכל יצאנו מהלחימה בחזעה עם תחושה של מסוגלות מאוד מאוד גבוהה", מסכם עֵזי.