כשפרוייקטור הקורונה היוצא פרופ' רוני גמזו הגה את תוכנית ה'רמזור', הוא לא העלה בדעתו שבמקביל ל'רמזור' שלו יקום 'רמזור' נוסף. בתקופת החגים, כשהוחלט על סגר נוסף, בתנועת בני עקיבא הקימו תוכנית 'רמזור' תנועתית כשמטרתה היא התגייסות לעזרה ועשיה חברתית בתקופת הקורונה.
כמו ה'רמזור' המקורי, גם ה'רמזור' של בני עקיבא חולק לארבעה צבעים, כשכל צבע סימל עשיה מסוג אחר. אדום - הפקת אירוע התרמת מנות דם. כתום - אריזה וחלוקת סלי מזון לנזקקים. צהוב - סיוע לקשישים. ירוק - בניה ופירוק סוכות.
"בתקופה הזו, הפעילות הפיזית בתנועה נפגעה, ומצד שני עלה צורך גדול בכוח סיוע והתנדבות. החלטנו למנף את זה לחגיגה של עשייה"
הרעיון החל כיוזמה של מחוז דן, מתוך רצון לסייע לכל מי שזקוק ולעודד את העשייה בסניפים ובשטח, והתרחב לכל המחוזות בתנועה. הוא תפס תאוצה במהירות וסייע לאלפי אנשים. יובל חובב, רכז חבריא ב' במחוז דן בתנועה, מספר כי "בתקופה הזו, הפעילות הפיזית בתנועה נפגעה, ומצד שני עלה צורך גדול בכוח סיוע והתנדבות. החלטנו למנף את זה לחגיגה של עשייה. רצינו להראות את הממדים של ההתנדבויות בתנועה. זו הייתה הזדמנות להבין באיזה דבר גדול אנחנו שותפים ואיזה מנוע עצום של עשייה יש בתנועה. עכשיו 'רמזור' מאיר לנו מול העיניים ומראה כמה חסד יש בתנועה. הלוואי שנדע לשאוב מזה כוחות גם בהמשך, שנמשיך לעשות טוב".
סרטונים של ת"סים
משבר הקורונה הציב את תנועת הנוער הגדולה בציונות הדתית (השלישית בגודלה בארץ) מול אתגרים שטרם התמודדה עימם לאורך השנים. הפעילות בשטח, המפגש האישי, החיבור לשטח ולאדמה, ההווי התנועתי – כל אלו עומדים בבסיס אופי הפעילות של התנועה בימים שבשגרה.
ימי הסגר השני שהחל בחגי תשרי העמידו את התנועה בדילמה משמעותית בפתחו של חודש האירגון, ימי השיא של התנועה במהלך השנה. "היינו חייבים לקבל החלטה - האם לדחות את חודש האירגון למועד בלתי ידוע או להחליט לקיימו במועד ולפעול בו על פי ההנחיות של משרד הבריאות", מציג מזכ"ל התנועה יאיר שחל את ההתלבטות. "אני יודע שתנועות אחרות דחו או ביטלו כליל השנה את חודש האירגון, אבל אנחנו החלטנו לאחר דיוני עומק רבים לקיימו במועד המקורי. כל בניית השנה מבחינה מקצועית ורוחנית הייתה שאנו ממשיכים לפעול בכל מצב, אך עם השינויים המחויבים למציאות. דחיה הייתה מנוגדת לכל מה שאנו מאמינים שיש לחנך עליו בעת הזאת - להמשיך ולפעול אך בצורה שונה מהדרך הרגילה.
"נוסף על כך, דחיה בימי אי הוודאות הנוכחיים, משמעותה היא בעצם ביטולו לחלוטין של חודש האירגון. המתנה לשינוי נתוני התחלואה היתה מציבה אותנו מול סימן שאלה ונעלם גדול לאורך חודשים ארוכים, אולי עד סוף השנה. בחודש האירגון התנועה כולה עולה מחזור. לא יכול להיות שחניך יהיה שנתיים בשבט נבטים או לא יעלה לחב"ב (חבריא ב'). זה פשוט בלתי אפשרי. אך עם זאת חייבים לעשות זאת בדרך ובצורה אחרת", מסביר שחל.
גם בתוך התנועה נשמעו קולות שונים כשהיו שחשבו כי אולי כדאי להמתין ובינתיים לבטל את אירועי החודש. "זו היתה אחת מההחלטות הקשות שהיה עליי לקבל. אני יודע כמה חשוב לחניכים ההווי בשטח - צביעת הקירות, הת"סים, כתובות האש ועוד ועוד - כשמתחילת הדרך היה ברור שאלו לא יוכלו להתקיים השנה כנהוג, בהשתתפות מאות או אלפי בני המשפחות של חניכי הסניף".
הפתרון שמצאו סניפים רבים הוא הכנת סרטונים ערוכים, בו מצולמים חברי השבט החדש כשהם עורכים ת"סים במתכונת מצומצמת על פי ההנחיות. הסרטונים ישודרו לחברי הסניף ברשתות החברתיות במוצאי שבת.
"כשכולם רואים את היצירתיות והשיטות החדשות לפעילות וירטואלית שנוצרו בעקבות המצב ועוצמת ההתחדשות מחד, ומאידך את האופק הקרוב שלא בטוח שמבשר לנו יציאה מהמשבר בחודשים הקרובים - אני חושב שההחלטה הייתה נכונה ושקולה" מסכם יאיר שחל.
ההזדמנות הגדולה לממש את הערכים
כבר בתחילת ההגבלות בימי הפורים בשנה שעברה הבינו בתנועה שצריך לעצור הכל ולחשב מסלול מחדש. "השאלה הגדולה שעמדה מולנו היא איך ממשיכים לעבוד עם 70,000 חניכים, גם כאשר לא ניתן להיפגש פנים אל פנים", מציג את האתגר הגדול יאיר שחל.
ההחלטה המרכזית שהתקבלה הייתה שדווקא במקום שניתן היה לחשוב כי הפעילות תפחת או תיעצר זמנית - היא תועצם ותתרחב. "שתי סיבות עיקריות הובילו אותנו להחלטה", אומר שחל. "ראשית, הפגיעה והנזק מהפסקת הפעילות עבור החניכים יכולה להיות הרסנית ועלינו להמשיך אותה בכל דרך. שנית, דווקא כעת מדינת ישראל זקוקה לסיוע נרחב והיה לנו ברור שאנחנו נהיה שם ככל שיידרש. הרחבת פעילות החסד וההתנדבות היתה ההזדמנות הגדולה של החניכים שלנו, לממש את הערכים עליהם הם מתחנכים בסניפים באופן שוטף".
פועל יוצא של ההחלטה היתה הרחבת הפעילות ויצירתיות מיוחדת תוך מעבר למרחב הווירטואלי, ויוזמות שונות ומגוונות של עשיית חסד והתנדבות בכל רחבי הארץ. כל זאת בהתאם להנחיות באופן מלא גם בימי הסגרים – למעט תקופות קצרות.
לצד העשייה קיימת מורכבות מצד הפעילות החינוכית בסניפים, מכיוון שאי אפשר לקיימה כמו בעבר, והיא כל הזמן מצריכה התאמות בהתאם להנחיות הממשלה. "הקורונה דייקה לנו את ההבנה שהחיים נמשכים, והשאלה היא איך נפעל בתוכם. יש קול שקורא לנו, אנו צריכים להיות גמישים ויצירתיים, לראות איך מוסיפים לפעול לנוכח הנסיבות", אומרת זוהרה בן דלק, ראש מחלקת תוכן בתנועה, כשהיא מתכוונת לחלופות וההתאמות שנעשו בתנועה, כמו למשל מסע סוכות וירטואלי בו השתתפו אלפי חניכים. המסע נפתח בפעילות שבטית שעסקה בנושא השנתי מתוך דמותם של האושפיזין. לאחר מכן החניכים נכנסו למשחק וירטואלי נושא פרסים - סוכת בריחה שהפיקה מדרשת בני עקיבא ובסיום המסע נערך טקס תנועתי שכלל ברכות והופעה מיוחדת של הזמר חנן בן ארי. "לקחנו את הדגם של המסע התנועתי הרגלי והפכנו אותו לווירטואלי. הבאנו משהו אחר והצלחנו ליצור תוכן משמעותי וחזק ממנו נהנו יותר מעשרת אלפים חניכים". מלבד זאת, בתנועה עובדים כל הזמן על יצירת הכשרות ותוכן ערכי המועברים בדרכים וירטואליות: העברת פעולות במרחב הפתוח עם מסיכות וחלוקה לקפסולות (בימים שמתאפשר), וגם רואים בכך הזדמנות לחזק את הקשרים האישיים בין מדריכים לחניכים דרך שיחות אישיות.
9,000 טלפונים בתוך שעה
באשר לפעילויות בסניפים, עמדה ההנהלה הארצית של בני עקיבא בפני מורכבות לא קטנה. השגרה הסניפית מתבססת על מפגשים פנים אל פנים ופעילויות המתרחשות במתחם הסניף. ההנחיות המשתנות מעת לעת במהלך התקופה הזו יוצרות קושי מעצם הגבלתן בפעילות שאינן וירטואליות. הדינמיות של הפעילות הקשתה לבנות תוכנית יציבה, מה שחייב את צוותי הסניפים והקומונריות לחשוב באופן יצירתי ולהיות כל הזמן נכונים לשינויים, מבלי להתקבע רק על אפשרות אחת.
אומרת אלירז זולדן, קומונרית בסניף אילת: "זו תקופה מורכבת, אבל אני כל הזמן אומרת לצוות שלי: אל תסתכלו על מה שהיה, תסתכלו על מה שיהיה. תפתחו את הראש. יש כאן דף לבן. זו הזדמנות שלכם להיות אלו שממציאים, יוצרים מסורות חדשות, דברים שלא נעשו עד עכשיו. תסתכלו על זה באור חיובי, תראו בזה הזדמנות ותעופו על זה".
אחרי שבימי הקיץ התאפשר לתנועות הנוער לחזור לפעילות בקפסולות ותוך הגבלות נוספות, החליטה התנועה לקיים פעילות שטח ככל שיתאפשר על פי ההנחיות. התנועה קיימה את העלייה לביריה שלא התקיימה בחודש שבט, את המסע הלילי בעקבות הל"ה שנדחה גם הוא מחודשי החורף, והמירה את מחנות הקיץ למסעות חד יומיים באזורים שונים על פי חלוקה למחוזות.
ההחלטה של התנועה לפעול בכל מקום בו תידרש ותיקרא לכך, באה לידי ביטוי באופן מיוחד כבר בסגר הראשון. אחד מהמקומות בהם נוצר כאוס גדול וצורך בסיוע במהלך הסגר הראשון, היא העיר בני ברק, שהוכנסה לסגר מוחלט מעט זמן לפני חג הפסח בעקבות היקף התחלואה הגדול בעיר. פיקוד העורף היה נכון לעזור ולספק את הצרכים של הקשישים בעיר, אך היה צורך במישהו שימפה את הצרכים השונים של כל קשיש. עיריית בני ברק פנתה לתנועה וביקשה סיוע במיפוי. "העירייה בנתה אפליקציה ובה פרטים ליצירת קשר עם כ-9,000 קשישים, והיה צורך בגיוס מתנדבים שישתבצו, ירימו טלפונים וימלאו את הצרכים השונים של כל קשיש. מה שהיה מדהים הוא, שתוך שעה מרגע הפצת ההודעה סיימנו לשבץ אנשים למשימה! כ-600 מתנדבים נרתמו והיו עוד רבים שהיו נכונים לכך", משתף מאור כהן, ראש מחלקת מפעלים, שהוביל את הפרוייקט בתנועה. "התגובות של הקשישים היו מרגשות. רבים מהם התרגשו מהמחווה, מהתעניינות ומהרצון לסייע להם. משהו מדהים לא פחות - המענה לא נשאר רק במישור הטכני והנקודתי, וגם לא נפסק באותו יום אצל רבים מהם. נוצר קשר אישי ביניהם. תושבים צלצלו במהלך החג לבקש סיוע נוסף או אפילו לשוחח עם מישהו, על מנת להפיג את הבדידות, ובתנועה חיפשו איך אפשר להמשיך ולתת לו מענה ולערב גורמים נוספים במידת הצורך".
מלבד זאת, נושא הבדידות והסיוע לקשישים היה במוקד העשיה התנועתית, כשפרוייקט 'מתקשרים' הוא דוגמה שממחישה זאת באופן הבהיר ביותר. מדובר ביוזמה, שהחלה בימי הסגר הראשון במחוז ירושלים והפכה למיזם ארצי, בו לוקחים חלק חברי התנועה ומתנדבים נוספים. במסגרת המיזם כל מתנדב יוצר קשר עם קשיש אחד או יותר ומקיים עימו קשר טלפוני באופן רציף לאורך השבוע: מתעניין בשלומו, בודק האם הוא זקוק לעזרה בעריכת קניות או בקבלת מוצרי מזון ותרופות. הקשר המיוחד מסייע לקשישים בעיקר בהפגת הבדידות בתקופה הזו, כשהקשישים נאלצים להסתגר בבתים ולהיות רחוקים אפילו ממשפחתם הקרובה. המתנדבים עברו, טרם תחילת הפעילות, הכשרה וירטואלית מיוחדת להכוונה וזיהוי קשיים ובעיות שונות. "חשוב לנו להטמיע שגרה של חשיבה על האחר, ובאופן מסויים אכפתיות כלפי האוכלוסייה המבוגרת שבנתה את הארץ. אנחנו, מובילי תודעה של הנוער, יכולים לחבור אל האזרחים הוותיקים, לסייע להם וללמוד מהם. אנחנו לא ניתן למציאות הקורונה להחליש את הערבות ההדדית שלנו ושמחים שאנו חיים בתקופה טכנולוגית שבה לא נגמרים הרעיונות היצירתיים שבהם אפשר להעניק לאחר", אומרת תהילה אופנהיימר, רכזת חבריא ב' במחוז ירושלים בתנועה.
בתוך מחלקות הקורונה
"לפני חודש וחצי נדבקתי בקורונה" , משתף הוד בראל, בן 18, בוגר התנועה שהתנדב במחלקת קורונה בבית חולים תל השומר. "כבר במהלך התקופה הזו, כשנאלצתי לבלות בין ארבעה קירות, חשבתי לעצמי מה אעשה כשאבריא ואצא מהבידוד. באחד מהימים נתקלתי במודעה של אגף הגשמה ותנועת הבוגרים, הקוראת למחלימי קורונה לבוא ולהתנדב במחלקות הקורונה. באותו רגע החלטתי שאני מגוייס למשימה, וכשאחלים אלך להתנדב שם".
מטרת המהלך הוא להעניק סיוע לחולים השוהים במחלקות הקורונה בבתי החולים. מספר בראל: "העומס על הצוותים הרפואיים במחלקות הקורונה, הוא גדול, ואין להם אפשרות לספק את המענה הרגשי לחולים, הנמצאים שעות רבות במשך ימים שלמים בודדים ורחוקים ממשפחתם ומהחברה. וכאן אנחנו נכנסנו לתמונה - מגיעים לשוחח איתם, להקשיב להם, לשמח, לשיר, לערוך שיחות וידאו עם המשפחות שלהם ועוד. להפיג להם מעט את הבדידות, לנסוך תקווה ולהשרות אווירה טובה כמה שאפשר".
אליעד אברקי, ראש תנועת הבוגרים בתנועה, נזכר במה שקרה בסגר הראשון. "אנחנו, כפרי הסטודנטים וחברי קהילות בני עקיבא, היינו היחידים בתנועה שהותר לנו לפעול גם בדרך לא וירטואלית, מכיוון שכולנו מעל גיל 18 וכך בעצם נוצר מצב שהרבה מהעשייה והמענה לצרכי סיוע בשטח נפלו על כתפינו.
"אחד מהצרכים הראשוניים שעלו מהשטח היה אספקת מזון לנזקקים ומבודדים. הרבה מהרשויות, שכבר מכירות את היקף העשיה וההון האנושי של הסטודנטים וחברי הקהילות, פנו אלינו בבקשה להירתם למשימה. היקף הפעילות היה מרשים, וכלל בין השאר תפעול מטות שכללו רישומים, אריזות, שינוע, חלוקה של המזון, ועוד". מלבד זאת, במהלך כל התקופה ועד עתה חברי תנועת הבוגרים נותנים מענה לצרכים השונים העולים מהשטח - סיוע לקשישים, מבודדים, טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ויצירת מענה נפשי, חברתי וקהילתי לתושבים המתגוררים באיזור".