בפרשת השבוע אנו קוראים על לימוד הזכות של אברהם אבינו על אנשי סדום.
התורה מספרת לנו כיצד הקדוש ברוך הוא מקבל החלטה להודיע לאברהם על הפיכת סדום. נשמע ממש כאילו הקדוש ברוך 'לא יכול' לעשות מהלך כזה בעולמו, מבלי להודיע על כך לשותפיו: "המכסה אני מאברהם?" - האם אני יכול להסתיר זאת ממנו? לכאורה התשובה הפשוטה היא כן. הקב"ה יכול להסתיר. הוא אינו חייב לו מאומה.
בפועל לאחר שהקב"ה פועל בגילוי לב, נגלה לעינינו אברהם כמי שמנסה להתחנן לפני הקב"ה שיבטל את הגזירה. רק לאחר שמיצה את כל האפשרויות אברהם מתייאש.
יש פרשנים שראו את הגילוי לאברהם לא סתם כרגע של כנות בין שותפים לדרך, בין ה' לאברהם. אלא ראו בגילוי אמירה חינוכית לאברהם. כעין "דע לך: זה עונשו של מי שנוהג כסדומיים". כך הקב"ה דואג שאברהם יחנך את בניו שלא ללכת בדרכי סדום.
הקדוש ברוך כבר למוד ניסיון מדורו של נוח ויודע שכוחות הרוע מתפשטים בקלות, לכן הוא מבקש לעצור אותה בזמן.
אמנם, פרשנים אחרים הראו, שבמשך כל חייו נפגש אברהם עם אנשים בדרך ושיכנע אותם שיש שליט לבירה, שיש בורא לעולם. אברהם היה 'אב המון גויים': הוא ראה לעצמו זכות וחובה לדאוג לכל אנשי העולם. היתה לו אחריות על כולם, לא רק על אלו שצידדו בו. לכן הקדוש ברוך הוא מבקש לשתף אותו במאורע גורלי שקשור לאנשים שאיתו, לציבור שאברהם ראה עצמו אחראי להם.
מכאן ברורה גם תגובתו של אברהם, ברגע שנודע לו על התכנית להחריב את סדום. הוא מיד יוצא להגנתם. הוא לוקח אחריות ומבקש מהקב"ה שיתייחס בחסד גם כלפי אנשים טועים שעושים מעשים המנוגדים למידותיו של אברהם. וכך כתב רבי חיים מצ'רנוביץ ('באר מים חיים'), שהקב"ה רצה לראות, אולי אברהם, על ידי מידת החסד הגדולה שלו, שיודע להשפיע טוב לכל האנשים, אולי יצליח לגרום לקב"ה להטות את הדין, לראות את החסד והטוב שבסדום, ולהציל אותם. כביכול הקב"ה מצפה לפתח לתקווה טובה.
באופן דומה כתב ה'מאור ושמש', שהקב"ה פנה לאברהם במיוחד על מנת שיצליח לעורר את הרחמים שלו על אנשי סדום ולהציל אותם.
כפי שאדם שנעשה לו עוול, פונה לחבר של מי שעשה לו את העוול, ומבקש ממנו לנסות להסביר את מניעיו של חבירו. אולי כך יוכל החבר ללמד זכות.
אנחנו רואים, אם כן, שהקב"ה ידע שאברהם בתור מנהיג גדול ואב המון גוים ינסה להיות מליץ יושר, וללמד זכות על כל אדם.
ואני לומד מכאן שיעור גדול.
לקח ראשון הוא, שמרחב האחריות שלנו מגיע עד המקום שאנו פורסים אותה. אחריות לא מקבלים, אחריות לוקחים. וכשלוקחים, אפילו הקב"ה רואה בך 'אב המון גויים'. יש כאן קריאה לכל אחת ואחד לצאת מעצמנו, להסתכל על הסביבה ולקחת אחריות.
לקח נוסף נוגע ללימוד הזכות. אפילו אם הקב"ה בכבודו ובעצמו סבור שסאת הרישעה הוגדשה, ואין תקנה אלא חורבן, אפילו אז, נסה לחפש את הטוב, את האור הקטן שדוחה הרבה מן החושך.
אנו נמצאים בימים האחרונים של מסע הבחירות לרשויות המקומיות. לאורך כל הדרך ביקשתי מכל האנשים המדהימים שמלווים אותי לשמור על עין טובה. גם אם תוקפים אותנו, ואפילו אם משמיצים, עלינו להשתדל להידבק בדרכו של הראי"ה קוק זצ"ל: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים אורה".
שנזכה כולנו ללכת בדרכו של אברהם אבינו ולקחת אחריות על כל עם ישראל.
משה ליאון, מתמודד לראשות העיר ירושלים