מפענחי הפשקווילים

בעידן האינטרנט, הפייסבוק והטוויטר, קשה להאמין שהפשקווילים עדיין משמשים אמצעי יעיל לניגוח ולהשמצות של יריבים אידיאולוגיים, אך לא פחות מכך כלי רב תכליתי להשמצות אישיות ולחשבונות של תחרות כלכלית סמויה וגלויה. 

'פשקוויל' (בכתיב יידישיסטי: פאשקעוויל) – כך נכתב בוויקיפדיה (גם אנחנו לא יכולים בלי אינטרנט) – "הוא כינוי לכרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר שלילי, כלפי אדם או רעיון כלשהו. הם כתובים לרוב בעברית ארכאית, לשון הקודש, מליצית ודרמטית מאוד... הפשקוויל נתלה על לוחות מודעות ברחבי הריכוזים החרדים, בעיירות באירופה, ביישוב הישן בירושלים וכיום בשכונות החרדיות בירושלים, בבני ברק ובריכוזי חרדים אחרים, או מופץ בכרוזים המושלכים ברחובות ובבתי הכנסת ומהווה אמצעי תקשורת מקובל לצד העיתונות החרדית. בתוך העולם החרדי פשקוויל הוא כרוז אנונימי שמטרתו להשמיץ ולפגוע בזולת". 

לאורך השנים, תמיד הייתה התעניינות תקשורתית וציבורית, בתופעת הפשקווילים. בעוד שהעולם המודרני צעד קדימה, בכל מה שקשור לאמצעי תקשורת המוני, שיטת התקשורת הפרימיטיבית-משהו תמיד היווה מוקד תשומת לב, במיוחד למי שלא חי או מכיר את ה'קודים' השמורים רק לחברה החרדית. אין ספור כתבות, מאמרים, מחקרים אקדמאים ואפילו תצוגה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, של פשקווילים ומודעות קיר היסטוריות, הופיעו כאן בשנים האחרונות. 

 באותה תערוכה למשל, הוצגו פשקווילים מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-80, ששיקפו את המאבקים הקשים של החברה החרדית נגד הציונות והחילון במדינת ישראל הצעירה: חילול שבת, צניעות, הטלוויזיה ועוד. השפה המוגזמת, הארס שנטף מהמודעות שיצרו  מחברים עלומים - היפוכה הגמור של השפה הנקייה שהציבור הדתי/חרדי מצווה בה השכם והערב. 

פרופ' מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית, שערך מחקר בנושא הסביר בזמנו בראיון עיתונאי כי "הפשקווילים הם תופעה חברתית תרבותית, שערכה רב להבנת החברה החרדית". 'ספרות הקיר', כינה אותם פרופ' פרידמן. 

מה שברור, כדי להבין את המשמעות הכפולה והנסתרת של הפשקווילים, צריך להתמצא בדקויות: השפה הייחודית, השמות המופיעים בהם ודירוג התארים של החתומים וכמובן שאפשר ללמוד הרבה דווקא ממה שלא נכתב בהם.   

מי שפתחו מומחיות של ממש בהבנת כתבי הפלסתר, הם חברי 'פרלמנט הכותל', פסיפס אנושי של היהדות החרדית/ דתית על כל גווניה, מלבושיה וכיפותיה, החל מכיפות סרוגות ועד לכיפות שחורות מכל הסוגים, הצורות והגדלים. החבורה הנכבדה הזו זכתה גם לתואר הנכבד של 'מפענחי הפשקווילים'. אחד מהם הוא אליעזר שפר, מוותיקי החבורה. לדבריו, בעוד שבעבר הלא-רחוק רוב רובם של הפשקווילים פורסמו כמודעות-פלקטים שמודבקים בחוצות העיר שכונותיה וסמטאותיה של ירושלים, שהיו כתובים וחתומים בשמם המלא טובי העיר, רבני וראשי העדה החרדית, ורובם ככולם עסקו בחינוך הטהור, בהיבדלות מן הציונים, בחילול שבת ובצניעות הנשים, הרי שכיום כל מי שיש לו מדפסת אלקטרונית מחבר בעצמו את הפשקווילים ואף מפיץ אותם באישון לילה גם כנגד יחידים שיש לו חשבון אישי איתם, אך לתפארת המליצה הוא חותם בשמות כמו: 'משמרת הצניעות', 'ועד נאמני התוה"ק', 'החרדים לדבר ה'' ועוד כינויים ושמות כהנה וכהנה לפי הנושא שבו עוסק הפשקוויל.

מכיוון שמשתתפי  'פרלמנט הכותל' סוקרים מדי שבת בשבתו את המתהווה והמתרחש בתוככי ירושלים, החלו לזרום אליהם פשקווילים מסוגים שונים ומשונים, שגם קוראי הפשקווילים קבועים, שהם רבים מאוד, התקשו לפענח את המסתתר מאחוריהם. 

בעוד שבעבר העדה החרדית הייתה המובילה העיקרית בפרסום הפשקווילים שעליהם, כאמור, חתמו ראשי העדה וביניהם מנהיגים כמו רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ולעתים גם הבריסקאים הקנאים בהנהגתו של רבי יצחק זאב סאלאוויצ'יק מבריסק, ואיש לא העז לערער על מעמדם, הרי כיום חבורה המכנה את עצמה 'סיקריקים' מפרסמים פשקווילים גם כנגד ההנהגה של העדה החרדית שבראשה עומדים כיום הגאב"ד והראב"ד (על פענוח ראשי התיבות, בהמשך). היות וזה לא נאה ולא יאה לראשי העדה להשיב להשמצות של הסיקריקים ולרדת לרמה שלהם ישנם תמיד עושי דברים נסתרים שמגיבים לפשקווילים של המזלזלים "במרנן הגראב"ד והראב"ד והבד"צ שליט"א".

התחרויות והמלחמות הכלכלית

כאשר מפעלי המזון ושירותי הרפואה גילו את כוח הקנייה של המשפחות החרדיות ברוכות הילדים, הם החלו בהפעלת מערכות של פרסומות ויח"צנות המכוונים ישירות לציבור החרדי והתפתחה גם יריבות סמויה שבה משתמשים בפשקווילים כאמצעי לניגוח יריבים כלכליים ולהשמצות מוסדיות ואישיות. שפר מספר לנו כי "לאחרונה מתנהל קרב פשקווילים כנגד שיקום ובנייה מחדש של שכונת בתי וורשא הסמוכה לרחוב מאה שערים בירושלים, ועד היום פורסמו עשרות פשקווילים כנגד היזמים ושמותיהם המלאים, שמייצגים חצר חסידית גדולה בירושלים".
בחבורה הירושלמית ישנה הסכמה כללית כי הפשקוויל המתוחכם של השנה הוא ללא ספק הפשקוויל שכתב, כביכול, האיש שהעיז לתקוף בגלוי את אחת מחצרות החסידיות הירושלמיות הקנאיות ביותר ולהאשים אותם בסטייה מהתקן של הקנאות. כדי לחסל אותו פורסם פשקוויל שבו האשימו אותו ל"ע (לא עלינו) ח"ו (חס ושלום) בצפייה בסרטים לא ראויים באינטרנט ואף פירטו את האופן שבו תפסו אותו בשעת מעשה לאחר ששתלו בביתו מסרטה נסתרת.
והנה עברו מספר ימים ובפשקוויל החתום על ידי 'הוועד להצלת העסקן הנמרץ' שהופץ בשכונות החרדיות נאמר בין השאר: "ברור לכל בר דעת כי לא יתכן שהעסקן הנמרץ ידע במה ועל מי ללחום ולנעץ את חרבו אם לא יבדוק הדק היטב את כל ההיבטים, ובעידן דהיום הדרך היחידה לרדת לעומק העניין הוא אך ורק דרך חיפוש וגלישה באתרי האינטערנעט".

הסגנון והנוסח של הפשקוויל עוררו את סקרנותם של יושבי פרלמנט הכותל, שגילו כי אמנם הפשקוויל הזה נכתב על ידי חורשי רעתו של האיש, שבצורה מתוחכמת רצו לחזק את השמצתם השקרית, שהוא צופה כביכול באתרים לא צנועים באינטרנט. 

חידוש נוסף ששמענו מחברי הפרלמנט קשור לשפת הפשקווילים. לכאורה הפשקווילים אמורים להיכתב בלשון ארכאית של 'לשון הקודש', כי הרי כנגד השפה העברית ומחדשה אליעזר בן יהודה התנהלה בזמנו מלחמת חורמה, אך בפועל מתברר שכותבי הפשקווילים מושפעים מאוד מהתקשורת בת זמננו, והם משתמשים הרבה במלים ובמושגים מודרניים לחלוטין, כמו: 'זכות הציבור לדעת', 'היה לא תהיה', 'קבוצה שולית המזנבת ביהדות', 'להוציאם ולהוקיעם' ועוד.

סאטיריקן או אשה רעה?

אחת השאלות היותר מסקרנות היא מה מקור השם 'פשקוויל'. חוקרים והיסטוריונים נחלקו ביניהם אודות המקור של שם התואר לפשקוויל. יש אומרים שמקורו בתואר איטלקי הנקרא 'פיאצה פאסקוויני' על שמו של האיש שנהג להדביק מודעות סאטיריות על גבי פסלים. בגמרא במסכת סוכה (כ"ט, א') נאמר: "בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר וגו'". ואילו הירושלמים טוענים שהמקור הוא במילה הפולנית-רוסית פאסקוויצה, שם תואר לאישה רעה שיש לה פה גדול. מכל מקום בני היישוב הישן בארץ ישראל מכירים היטב את הפשקווילים ששימשו את הציבור החרדי נגד החלוצים והציונים החילוניים והמשכילים למיניהם.

כותבי הפשקווילים בימינו מרבים להשתמש בראשי תיבות כפי שעשו קודמיהם, כדי לחסוך מקום. כדי להקל על הקורא להלן ראשי תיבות: 

גאב"ד – גאון בית הדין
ראב"ד – ראש אבות בית הדין
רה"ר – רשות הרבים
הגאוה"צ – הגאונים והצדיקים
שר"י – שם רשעים ירקב.

קריאה מהנה..

פשקווילים באינטרנט

לכאורה מדובר בשני קצוות של אמצעי תקשורת ברחוב החרדי: מצד אחד, הפשקווילים - כתבי הפלסתר הארכאיים ופרימיטיביים משהו, ומצד שני התקשורת המודרנית בת זמננו, האינטרנט. הילכו שניהם יחדיו? מסתבר שכן. 

אתר האינטרנט החרדי 'לדעת' החל לפרסם מדוע שבועי פופולארי במיוחד, של פרסום 'פשקוויל נבחר' מדי שבוע. לדברי עורך האתר, נועם זיגמן, "מדור פאשקווילים הוקם בגירסה החדשה של האתר שעלתה לפני כשנתיים. עד אז חרדי שגר בניו יורק, חיפה, אנטווערפן ואשדוד, לא ראה את מה שקורה במאה שערים ובגאולה על הקירות. הסתבר לנו כי הציבור החרדי צמא לכך מאוד, ועל כן החלטנו לפתוח מדור שכזה, ואכן הדבר הוכיח עצמו. מה שמצחיק שעם פתיחתו של המדור החלו כותביהם של הפאשקווילים לפנות אלינו באמצעות האימייל ולעיתים לשלוח את המודעות בקבצי PDF עוד בטרם עלו על קירות ירושלים". 

בניגוד לקירות במאה שערים וגאולה ש'סופגים' הכל, באתר של זיגמן יש צנזורה ולא כל פשקוויל שמגיע למערכת, מקבל פרסום. "לא אחת אנו מחליטים לגנוז פאשקווילים, ואלו לא עולים בעיקר כאשר מדובר בפגיעה באנשים", הוא מדגיש. 

גם אתר 'NRG יהדות' נקט ביוזמה דומה והלך לשיתוף פעולה עם צלמי סוכנות הידיעות החרדית 'חדשות 24' מסגרתו מפרסמים מדי שבוע פשקוויל נבחר, תחת הכותרת: "פשקוויל יום א' - צלמי סוכנות הידיעות החרדית 'חדשות 24' תיעדו את הפשקווילים שמעטרים את קירות הבתים של ירושלים".