מיסמך היסטורי חשוב ומרטיט, שייתכן שלא שרד ממנו בעולם אלא טופס אחד בלבד, מוצע למכירה פומבית במחיר התחלתי של 1,000 דולר.
תופעת הקנטוניסטים הייתה ייחודית לרוסיה הצארית במאות ה-18 ובעיקר ה-19. התופעה החלה בשנת 1721, בימי הצאר פטר הגדול, אך לא התמקד דווקא ביהודים. החל מ-1805 הפך הקנטוניזם לסוג של טרור ממלכתי שהתבטא בחטיפת ילדים מחיק משפחותיהם, בעיקר יהודים, או ילדים עזובים ויתומים, כדי לחנך אותם במסגרות הצבא, על מנת להכשירם לחיול בהגיעם לבגרות, ולעשותם לאנשי צבא למשך עשרות שנים. רבים מהקנטוניסטים היהודים התנצרו, בלחץ רשויות הצבא, ונשרו מן היהדות, אך המעטים ששמרו על יהדותם, זכו לכבוד גדול עם שוב מהשירות הצבאי בן עשרות השנים. הקנטוניזם בוטל ע"י הצאר אלכסנדר השני ב-1856.
מיסמך השבועה בעברית נכתב על טופס רשמי של ארמון הצאר, לשימוש בהשבעה אישית של כל אחד מהחטופים היהודים. השבועה נוסחה כמיסמך שמחייב גם מבחינה דתית: "אני נשבע בשם א-ל חי ה' א-לוהי ישראל", והוקרא בפני המגוייס על ידי רב כלשהו.
אף שהטופס הודפס בעותקים רבים, לא נמצא טופס השבועה – ככל הידוע - בשום ארכיון, ספריה או מוזיאון. רק לפני זמן מה הוא נתגלה בארכיון פרטי, והגיע למכירה פרטית, בבית המכירות ווינר'ס בירושלים, ומוצע במחיר התחלתי של 1,000 שקל, אף שלהערכת מומחים שוויו יותר מפי שלושה, בשל נדירותו.
הטופס שנמצא הוא דף מָהוּהַּ שעליו מודפס נוסח שבועת הקנטוניסטים, בשפה העברית. בכותרתו נאמר: "נוסח שבועה שישבע רעקרוט [מגוייס] יהודי". ובהמשך: "הנשבע אומר: הריני נשבע בשם א-ל חי ה' א-לוהי ישראל, שאני רוצה לעבוד ואעבוד את הקיסר רוסיא מלך פולין, ואת בכורו יורש העצר, הוא הצעסארזעוויטץ אלעקסאנדער מיקאלאיעוויץ [הקיסרזוויץ' אלכסנדר מיכאלייביץ'] וממלכת רוסיא, איך ומה שיצוו אותי בכל זמן עבודתי, בהכנעה שלימה לפני שרי החיל, וגם באמונה כאילו הייתי חייב לעבוד למען הצלת ארצנו ותורתנו הקדושה.
"את דברי השבועה הזו אין אני משנה ומבטל בלבי. רק אני נשבע על דעת המשביעים אותי. ואני מבטל כל מסירת מודעות שמסרתי או אמסור כדי לבטל שבועה זו. הכלל שחלילה לי בעצמי לבקש או לקבל מאיש אחר שום תחבולה כדי לבטל שהועה זו.
"אבל אם אחטא מעצמי או על ידי מסית ואעבור על השבועה אשר אני נשבע היום לעבוד באמונה עבודת בעל מלחמה, תבוא מארת ה' על נפשי ותיגע בי ובכל משפחתי עד עולם, אמן".