היום (שני) התקיים יום גוש קטיף במערכת החינוך. מרכז מורשת גוש קטיף בניצן מוביל את מפעל הזיכרון להתיישבות מפוארת שהייתה ואיננה.
במהלך היום מאות בתי ספר, יסודיים ועל יסודיים למדו על גוש קטיף, עולם התורה החקלאות שהתפתחה בו, חיי הקהילה והערבות ההדדית. על האנשים, החלומות, המאבק, ימי העקירה והצמיחה מחדש.
במסגרת הפעילות עשרות אלפי תלמידים ותלמידות צפו במשדרים מיוחדים. במשדר המיועד לתלמידי היסודי מוביל עופר חדד מחדשות 12 שיח עם שלושה ילדים, תמר גרוס, נוגה יוגב ויאיר גרוס על ספרי הילדים שנכתבו סביב העקירה מגוש קטיף. במשדר השתתפה רות עציון שכתבה את הספר "הסנדל של אייל" והוא לווה בהמחזות של השחקנים אורי זעירא וישי קפלן.
מנהל התוכן במרכז קטיף הרב קובי בורנשטיין שפונה מנווה דקלים הסביר: "הספרים הם אחד הכלים להעביר הלאה לדורות הבאים את גוש קטיף והייחוד שלו. באמצעות הספרים, ההמחזה והשיח עם הילדים הצלחנו להפוך את הנושא לעכשווי ורלוונטי גם כלפי אלה שנולדו אחרי העקירה".
במשדר לתלמידי העל יסודי שוחח עופר חדד מחדשות 12 עם 3 נשים שתיעדו את ימי המאבק ויום העקירה. שמרית חדד, יהודית דמארי אגסי ותהילה פרל שיתפו בהחלטה לאחוז במצלמה ולתעד. יחד עם עיתונאי מקור ראשון אריאל שנבל ניסו להבין האם העדשה היתה לחומה רגשית מול המתרחש ומה הכוח של המצלמה כיום.
מוכי בטר מנהל מרכז קטיף אמר: "בכ"ב בשבט 1977 אוזרח היישוב הראשון בגוש, נצר חזני. 45 שנה עברו מאז, יישובי הגוש שעמדו כ30 שנה נותרו רלוונטיים בשיח הישראלי. נותרה הרוח החלוצית שעלתה מהישובים ונותרו העוצמות כפי שראינו שעולות מהנשים שתיעדו כיצד נעקרו מביתם. המצלמה היתה אז כלי חשוב והיא הלכה והתעצמה עד להשפעתה הרבה כיום ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. אני שמח שמצאנו נושא שמדבר אל הנוער של היום, מעורר בו עניין ומחבר אותו לעוד אחת מהדילמות שהיו אז בימי המאבק למען גוש קטיף".