השנה היוצאת, שנת תשפ"ג, היתה שנה סוערת, רוויית אירועים סוערים בכל התחומים: פוליטי, ביטחוני, מדיני, כלכלי, משפטי וחברתי. שנה שבה התרחשו מהפך פוליטי חוזר, ניסיון כושל לרפורמה משפטית, אירועי טרור ופיגועים של פלשתינים, עליית מחירים ששנים לא היתה כמוה ובעיקר קרע ושסע חברתי עמוק שסופו טרם נראה באופק.
במצב הזה, לא היתה לכאורה בעיה מיוחדת למצוא את אנשי השנה. רבים היו האנשים שהותירו רישומם על מדינת ישראל – ברוב המקרים בפן השלילי. ואלו בדיוק האנשים שלא רצינו לבחור בהם לאנשי השנה. 'מצב הרוח', כדרכו, חיפש את הדמויות מהמגזר ה'סרוג' שהותירו חותם חיובי על מדינת ישראל בשנה האחרונה, או שפעלו בכיוון זה באופן פעיל. זה מה שעמד מאחרי הבחירה של תריסר אנשי השנה של 'מצב הרוח'.
לשמחתנו הרבה, גם אתם, הקוראים, שיתפתם פעולה בדיוק בכיוון הזה. ובין ההצעות הרבות שקיבלנו, לא היתה ולו הצעה אחת לבחירת מישהו או מישהי מראשי המחאה החברתית או מצמרת המערכת המשפטית. כל ההצעות שקיבלנו, שחלקם גם התקבל כאן, התייחסו לאישים שהביאו טוב לעולם, למדינה ולחברה הישראלית. הקוראים הבינו שמפעל 'איש השנה' נועד בראש וראשונה להאיר באור הזרקור החגיגי, ערב ראש השנה, את האנשים הללו ותחומי העשיה שלהם, שלא תמיד זוכים, הם ומעשיהם, לחשיפה הראויה בתוך הציבור הישראלי שלמענו הם פועלים.
זו השנה ה-14 ברציפות, ששבועון 'מצב הרוח' מקיים את מפעל בחירת 'איש השנה' של המגזר ה'סרוג' בתחומים שונים. השנה נוספה גם קטגוריה שלא היתה בשנים קודמות: פוליטיקה. 'מצב הרוח' נמנע לאורך השנים מלבחור באישיות פוליטית כ'איש השנה', וגם השנה מי שנבחר בהגדרה הזו אינו פוליטיקאי פעיל, אלא מנכ"ל מפלגה שפעילותו הצדיקה את הבחירה בו. שאר התחומים בהם נבחרו 'אנשי השנה' הם ביטחון, משפט, התיישבות, חינוך, יהדות, אקדמיה, תקשורת, תרבות, חברה, בריאות וספורט. כולם בני הציונות-הדתית.
מספרם הרב של הקוראים, שנענו לפנייתנו והציעו מועמדים לתואר בתחומים שונים, מעיד על העניין הרב שמעורר מפעל זה בציבור הדתי-לאומי, ועל הערך והיקר שמייחסים לו. שוב הוכח שמיזם אנשי השנה עורר ענין רב בקרב ציבור קוראי 'מצב הרוח' ובמיגזר בכלל, והדבר בא לידי ביטוי בהצעות הרבות שזרמו למערכת, בדוא"ל ובפייסבוק.
יעמדו כולם על הברכה ויהי נועם ה' עליהם ועל כל העוסקים במלאכת הציבור למען הציבור, ועל כל בית ישראל בכלל וקוראי 'מצב הרוח' בלבד. ויהי רצון שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת, שנת שלום וביטחון, שנת בניה ויצירה, שנת תורה ומדע, שנת גאולה וישועה לכלל ולפרט, ובקיצור – שנה טובה ומבורכת. כתיבה וחתימה טובה.
התיישבות: אלחנן גרונר, אתר 'הקול היהודי'
הקול היהודי של הימין היהודי-ציוני
מנחם רהט
אתר החדשות 'הקול היהודי', שהוקם ב-2010 הפך עצמו מאז לקולם של המתיישבים ביהודה ושומרון, לרבות אלה שאינם מעוניינים בשירותיו, פעיל בכל הפלטפורמות הדיגיטליות האפשריות: אתר עשיר ומגוון באינטרנט, וכן בפייסבוק, בטוויטר, ביו-טיוב, באמצעות הסכתים (פודקאסטים) ובכל פלטפורמה אפשרית אחרת.
מי שנחשב לרוח החיה באתר ולעיתונאי מס' 1 שלו, הוא אלחנן גרונר. אלחנן גרונר, 'ילד טוב ירושלים', בן למשפחה דתית לאומית מקרית משה, למד בישיבה התיכונית מקור חיים בכפר עציון והיה מקורב לתפיסת עולמם של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל, ויבל"א הרב יצחק גינזבורג. מכפר עציון עבר ללמוד בישיבת עוד יוסף חי ביצהר, ובנה את ביתו על אחת מגבעות יצהר, שם הקים את משפחתו ובו מגדלים הוא ואשתו את חמשת ילדיהם.
"אתר הקול היהודי", אומר גרונר, "רואה חובה ציונית לעצמו להציג את התמונה המלאה בפני הציבור, ללא הטייה פרו פלשתינית, המצדדת באוייב הקם עלינו להשמידנו, מה שמאפיין את מרבית התקשורת האחרת".
האתר, אומר גרונר, הוא מהבודדים המייצגים גם את העמדות היהודיות-ציוניות. כשמתבצע למשל פינוי מאחז כלשהו, הקול היהודי יתאר את עמדת המתנחלים באשר לזכותם להתנחל בכל חלקי הארץ, ויתאר גם את אופן הפינוי, שלמרבה הצער לא נעשה תמיד בכפפות של משי ולעיתים בשיטות אלימות עד אכזריות. האתר גם מעודד שימוש בעבודה עברית על פני העסקת פלשתינים מן הרש"פ.
גרונר עצמו הגיע לתקשורת רק כדי לממש את אימרת חז"ל, שבמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. הוא מספר שכתושב יצהר, הוא היה נוכח, טרם ייסוד האתר, בדיווחים עויינים למתיישבים, אפילו באירועי פח"ע שיזמו הפלשתינים והתנהלו ממש לנגד עיניו. "יום אחד אני צופה מהבית בפלשתינים שמגיעים למטעים ומציתים אותם. אני וחבריי ירדנו להציל מפני הדליקה ומפני הפלשתינים, אבל קראנו שעות מספר לאחר האירוע באתרים שונים, ש'מתנחלים מיצהר תקפו פלשתינים תמימים'. הבנו שהגיע העת להפריך את העלילות השקריות ולהעמיד מולן דיווחי אמת. מאז אנחנו בשטח עם מצלמות ומיקרופונים ומתעדים את האמת. לשמחתנו חדרנו אט אט לתודעת הציבור ורבים נהנים משירותינו. כך הגיע לקיצו עידן דיווחי השקר וסתימת הפיות לציבור היקר היושב ביו"ש. ככלות הכל, אנשים מבינים שהאמת מעל לכל ומחפשים אותה אצלנו, וזוכים אגב כך להתוודע לנקודת המבט היהודית במאבק על הארץ שלנו".
לאורך 13 שנות קיומו של האתר, רשם הקול היהודי לזכותו גילויים רבים. רק ביוני השנה חשף הקול היהודי, כי אתר האינטרנט הרשמי של הכפר הערבי עין מאהל בגליל, מגדיר עצמו בתואר 'כפר פלשתיני' ומציג שלל תכנים פלשתיניים לאומניים. החשיפה שיכנעה את משרד הפנים להפסיק את שיתוף הפעולה עם הכפר ולהקפיא את תזרים המזומנים מקופת המדינה. בספטמבר 2022 נחשפו באתר קטעים מתורגמים מתוך אמנת התנועה האיסלמית הפלג הדרומי, שבהנהגתו פעיל גם ח"כ מנסור עבאס, ובה דרישה לזכות השיבה לפליטים הפלשתינים. באוגוסט 2022 פורסם באתר תחקיר על פעילותה העויינת של 'הוועדה נגד גדרות והתנחלויות' של הרשות הפלשתינית, הפועלת באמצעות אלימות וטרור להשתלטות בלתי חוקית על קרקעות ביהודה ושומרון, כולל בשטחי C. וזה רק מידגם קצר, על קצה המזלג, המצדיק בהחלט, כמו שאומר גרונר, את עצם קיומו.
ביטחון: תא"ל שי קלפר
בחזית, מול חיזבאללה
חגי הוברמן
המתיחות הגוברת בחזית הצפונית, מדירה שינה מן הסתם מעיני רבים בצמרת צה"ל ומערכת הביטחון. אחד מהם, אולי יותר מרבים, הוא תא"ל שי קלפר, מפקד עוצבת הגליל. מלחמה עם חיזבאללה תתחיל קודם כל בגיזרה שלו. לפני כחודש הוחלט בשיבוץ מפקדים על מינויו לראש מטה זרוע היבשה.
קלפר, בן 47, הוא אחד הקצינים ה'סרוגים' הבכירים בצה"ל, תושב לשם בשומרון, נשוי לאפרת (ממשפחת רון באלקנה) ואב לארבע. הוא נולד בכפר סבא וגדל בשערי תקווה בשומרון, ולמד במדרשית נעם בפרדס חנה ובישיבת שבי חברון. לצה"ל התגייס באוגוסט 1996, שובץ בחטיבת גולני והתקבל לפלס"ר (פלוגת הסיור) של גולני במסגרתו עבר קורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לפלס"ר ומונה למפקד צוות. בהמשך שימש כמפקד פלגת האימונים בפלס"ר. לאחר מכן מונה למפקד פלוגת מסלול בגדוד 12, והוביל אותה בלחימה כנגד הטרור הפלשתיני באינתיפאדה השנייה, ובמבצע חומת מגן.
בהמשך הקים ושימש כמפקד פלוגה רובאית ב' בגדוד 12. באוקטובר 2003 מונה למפקד פלחה"ן גולני ושירת בתפקיד עד ספטמבר 2004. בתקופה זו השתתפה הפלוגה תחת פיקודו במבצעים רבים ביהודה ושומרון וחבל עזה. על חלקו בהובלת הפלוגה זכה בחודש אייר תשס"ה מאי 2005, בצל"ש מפקד אוגדה ממפקד עוצבת געש דאז תא"ל גרשון הכהן. "במהלך התקופה הוביל סרן שי קלפר את הפלוגה בעשרות מבצעים ברחבי אזור יהודה שומרון וחבל עזה הביא את לוחמיו להישגים ייחודים", נכתב בתעודת הצל"ש. "במהלך המבצעים נקלע סרן שי קלפר באופן אישי לשורה של היתקלויות ואירועי לחימה בהם הפגין קור רוח ואומץ לב עילאי, גילה דאגה יוצאת דופן לחייליו וסיים היתקלויות באש ללא נפגעים לכוחותיו. סרן שי קלפר פיקד באופן אישי על המבצעים בהם השתתפה הפלוגה, הפגין יכולות פיקוד יוצאות דופן, בעתות משבר התייצב ללא היסוס בראש הכוח בקרב חזיתי מול האויב. סרן שי קלפר גילה דבקות במשימה, אומץ לב אישי, יוזמה ונחישות לאורך זמן ועל כך מוענק לו ציון לשבח".
בשנת 2005 מונה למפקד פלס"ר גולני, תפקיד שבו שימש עד סוף מלחמת לבנון השנייה, ובמהלכה השתתף בין היתר בחילוץ מקרב בינת ג'בייל. בהמשך שירת כסגן מפקד גדס"ר גולני בין השנים 2006–2007. לאחר לימודים מונה לקצין אג"ם של חטיבת גולני בין השנים 2009–2010.
בהמשך שירותו כיהן כמפקד גדוד 51 של גולני, מפקד גדוד הדס בבה"ד 1, ומפקד גדוד גפן. בעקבות מבצע שובו אחים נדחתה כניסתו המתוכננת לתפקיד מפקד חטיבת שומרון. לאחר נפילת מחליפו, דולב קידר הי"ד, במבצע צוק איתן, חזר זמנית לפקד על גדוד גפן. בשנת 2014 הועלה לדרגת אל"מ ומונה למפקד חטיבת שומרון. בתום לימודים במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית מונה למפקד המרכז לאימונים באש במל"י, ואח"כ גולת הכותרת של תפקידו כמח"ט - מפקד חטיבת גולני.
באוגוסט 2020 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד מרכז הכשרות היסוד בפיקוד ההכשרות והאימונים. מאז אפריל 2022 הוא מכהן כמפקד עוצבת הגליל. "במרחב זה ובאוגדה זו ביצעתי פעילות מבצעית ראשונה כלוחם, חשתי מקרוב מהי לחימה ואני חש אחריות וזכות גדולה לחזור לכאן לפקד עליה", אמר בטקס קבלת התפקיד, בתקוה שלא יחוש שוב מה זה לפקד על האוגדה בלחימה.
תרבות: אַבּוּ טַבְּלֶה | ابو طبلة | יוני שרון
גשר של הומור בין מתנחלים ופלשתינים
יונתן דובוב
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מצב הרוח שבו נבחר כאיש השנה פועל פלשתיני מבית לחם, עם שקית שחורה ביד ומבטא ערבי כבד. כנראה שהמגזר יותר פתוח ומקבל ממה שחושבים, והנה הגיע הרגע שבו איש השנה לא יהיה בהכרח חובש כיפה אלא כאפיה. אבו טבלה שובר את הרשת עם יותר מ-20 מיליון צפיות, הוא כוכב בעולם הערבי, ומזהים אותו בכל פינה שם: במחסומים, בכפרים, בחנויות. הוא גם כוכב בישראל, ובטח בהתיישבות שבה הוא גר בגוש עציון - כפר אלדד.
כי אבו טבלה הוא בעצם יוני שרון, שבכישרון רב ודווקא מתוך ההיכרות העמוקה שיש לו עם הפלשתינים, הוא נכנס לדמות של הפועל הפלשתיני שיש לו מה לומר על כל דבר, יהודי או ערבי, בלי לדפוק חשבון לאף אחד מהצדדים ובצורה הכי קלילה ומתוחכמת שיש. אבו טבלה מעלה סרטונים בקצב מסחרר לרשתות החברתיות, על נושאים אקטואליים, תוך ירידה לפרטים הקטנים והמדוייקים, ערבית מושלמת עם ניב מקומי, ומצליח לא רק להצחיק אלא גם להיות גשר בתוך המציאות הכאוטית הזו שבין יהודים לערבים.
יוני שרון נולד בעפרה, וכיום נשוי ואב לשישה, פלוס חמורים ותרנגולים, שגם מופיעים בסרטונים שלו. הוא מתנייד על טרקטורון, ולאחרונה גם התחדש עם סקודה פלשתינית, כזו שנראית בדיוק כמו 'משטובה'. באחת ההופעות הוא שכח להוריד את המספר הפלשתיני, מה שנגמר במעצר במחסום ובניסיון לשכנע את הקצין התורן שמדובר בטעות ואפשר להוריד לו את האזיקים.
שרון התחיל את הקריירה הבימתית שלו בכלל כנגן כלי הקשה בהרכבים שונים, כולל חנן בן ארי ודוד ד'אור, וכנראה שראיתם אותו בהופעות ולא תמיד זיהיתם. בקורונה הכל נעצר, והוא התחיל להשתמש בכישרון הבימתי ובערבית שלמד ולעלות סרטונים לרשת, שהפכו לוויראליים. עכשיו הוא עובר לקדמת הבמה ולא רק חורך את הרשת אלא גם את כל הבמות בארץ במופע הסטנדאפ המוזיקלי של אבו טבלה וההרכב. ואם רציתם ללכת בזמן הקרוב, תדעו שעל כולם יש סולד אאוט חודשים מראש, מהגולה ועד זאפה. הקהל שלו כבר יצא מגבולות המגזר, ומורכב מקהל כללי - ימני, שמאלני, חילוני, דתי ואפילו ערבי. באחת ההופעות שהוא עשה בגולה, הבאתי חבר ערבי שכל כך נהנה וצחק עד שהוא סגר לו הופעה בכפר.
יוני קיבל הצעות שונות להופיע במגוון תכניות, ולכולן סירב: הישרדות, האח הגדול, גל"צ, ערוץ 13, פטריוטים ב-14, ומצד שני התראיין בפודקסאט הפופולרי של בן בן ברוך, שעקף בגדול את כל הצפיות שהיו לתכנית מאז ומעולם. אבו טבלה הצליח לפצח את הד.נ.א. שמחזיק את כל הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולגרום לכל הצדדים לצחוק על כל הסיטואציה הזו. לא מתוך איזה מקום שעוצם עיניים למציאות, אלא דווקא כזה שמתבונן בה נכוחה, ומעדיף לשים את הזרקור את נקודות השפיות היומיומיות ולהדגיש אותם. כשזה מגיע דווקא ממתנחל דתי עם מבטא ערבי ולוק מקומי, זו לא רק התחלה של בדיחה, אלא של אפשרות לדו קיום, רחוק אבל אפשרי. ורק על זה מגיע לאבו טבלה, יוני שרון בשבילכם, תואר איש השנה של מצב הרוח, ואם הוא ימשיך ככה יש מצב שגם פרס נובל לשלום עוד יגיע. בטח הוא כבר יעשה מזה בדיחה.
תקשורת: ערוץ 14
'פוקס ניוז' של מדינת ישראל
יונתן דובוב
אפשר לאהוב את ערוץ 14, אפשר לשנוא אותו, אבל בשנה האחרונה הוא הפך להיות משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא התחיל בכלל באפיק 20, כערוץ מורשת שהחליף את הגלגולים הקודמים של 'תכלת', ועד מהרה המורשת הזו הורחבה לאקטואליה, שכבשה את כל זמן המסך - מלבד משדרי סליחות באלול ומשדרי התרמה בימי שישי. בשל תקציביו הדלים יחסית לערוצים האחרים, הערוץ מתמקד בעיקר בשידורי אולפן חם, שבו יושבים אנשים סטטיים על כיסאות ומקשקשים ביניהם. מודל שבעולם המהיר וחסר הקשב של היום לא היה אמור לתפוס כל כך חזק. אבל הסנטימנט שעליו יושב הערוץ הוא אחר: להביא את הקול החסר שאינו נשמע בערוצים האחרים, קולו של מחנה שמונה לפחות מחצית מהעם, אבל נשמע בקושי במדיות המסורתיות. אותם צופים שהתרגלו במשך שנים לצעוק על הטלוויזיה ולמרוט שערות מרוב תיסכול על הצגה חד צדדית ונטייה שמאלה חזק, פתאום גילו שאפשר פשוט לדלג לערוץ אחר ולשמוע את העמדה שלהם באופן משכנע הרבה יותר.
ההצלחה של ערוץ 14 היא בהכרח הכישלון המהדהד של ערוצי המיינסטרים האחרים, שבמשך שנים התרגלו לשלוט במסרים ובגיוון הלא מייצג של לוח השידורים. ובניגוד לערוצים הללו, שבנויים על קהל מדלג בניהם, צופי ערוץ 14 עברו לשם שלא על מנת לזפזף חזרה. מבחינתם, אין אפיק אחר בשלט.
אבל הקפיצה המשמעותית של הערוץ הייתה דווקא במחאה הנוכחית, שתודלקה באופן ישיר מהמקפצה על ידי ערוצי המיינסטרים שקידמו בכל הכוח את האג'נדה של המוחים. הבחירה הייתה כה חד צדדית ושקופה, שכל הצופים שאינם נמנים עם מעריצי שקמה ברסלר וסבלו בשקט את יונית לוי, נשברו לחלוטין ועזבו את בסיס האם לתחנת עגינה הרחוקה אפיק אחד או שניים למעלה.
אפילו כותב שורות אלו, בעת שידור אחד מנאומיו של ראש הממשלה בשיא המשבר החברתי, עברתי לראות אותו מראש בערוץ 14, בשל החשש שבשאר הערוצים יורידו אותו מהמרקע באמצע הנאום. נדמה שכל מתקפה על הערוץ רק מחזקת אותו יותר ויותר: העיתונאים שלו מותקפים על בסיס קבוע בהפגנות המחאה, הם זוכים לקיתונות של בוז ולעג, ולסטנדרטים כפולים בתחום האתיקה, כמו פליטת הפה האומללה של ארי שמאי שגרמה לחרם חברות על הערוץ, ולחרם צרכנים נגדי על אותם חברות.
יתרה מכך, הרייטינג של 14 עוקף באופן קבוע ערוצים אחרים עם תכנים מושקעים הרבה יותר, ותכנית הדגל של הערוץ 'הפטריוטים', מצליחה ערב ערב לא רק להרים תכנית שמהדהדת היטב גם ברשתות החברתיות וקאסט מגוון, אלא גם קהל פיזי שמגיע לאולפן.
הערוץ לא מסתיר את עמדותיו הימניות ואת תמיכתו - לעיתים הבלתי מסויגת - בראש הממשלה המכהן, וזה כנראה הסוד. כי בעוד שערוצים אחרים מנסים להיות אובייקטיביים ולשדר בדיוק ההיפך, ערוץ 14 שם הכל על השולחן ובגלוי. הוא גם מקפיד על קאסט עיתונאים שמאפיין די במדויק את פרופיל הצופים האדוקים: ימין פטריוטי מסורתי. מינון מגל, שרון גל, בועז גולן, ליטל שמש, אמיר איבגי, שי גולדן, מגי טביבי, יערה זרד, הלל ביטון רוזן וכמובן גם דתיים כמו אראל סגל ושמעון ריקלין. ערוץ 14 הפך להיות פוקס ניוז הישראלי, ובית תקשורתי לימין שסופסוף מרגיש שיש לו חופש ביטוי אמיתי, למרות שכל הזמן מנסים לסתום לו את הפה.
פוליטיקה: יהודה ולד
איחודים וחיבורים בציונות הדתית
אביחי טבק
בשנה שהתחילה עם מערכת בחירות חמישית תוך 4 שנים והמשיכה עם מאבק איתנים בוועדות הכנסת, במליאה וברחובות סביב הרפורמה המשפטית נדמה שהפוליטיקה כולה הייתה 'אנשי השנה' של כולנו – גם אם לא תמיד לחיוב.
ובכל זאת, ראוי לציון מיוחד מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית יהודה ולד, ולאו דווקא בהקשרים הפוליטיים הברורים, אלא בשל פועלו הכנה והבלתי פוסק לחיבורים ואיחודים במערכת הפוליטית הפנים-מגזרית.
במהלך השנה הצליח ולד לקרב אליו את יו"ר הבית היהודי חגית משה ולהושיב אותה ואת אנשי המפלגה הדתית עם ההיסטוריה המפוארת למו"מ ולחתימת הסכם אחדות מלא, כש'האחות הקטנה' לשעבר מאמצת אל חיקה באהבה את האחות הבוגרת והמנוסה, תוך שמירה על כבוד חברי המפלגה ופעיליה.
הדבר בא לידי ביטוי באופן בולט במיוחד במערכת הבחירות המוניציפליות שנמצאת כעת בשיאה, כשבמשך חודשים ארוכים עבר ולד בכל עיר שבה נציגות מגזרית ופעל לאיחודים וחיבורים בין אנשי הבית היהודי ואנשי הציונות הדתית בהצלחה רבה, ושוב, לא תחת כיפופי ידיים ולחצים אלא באמצעות שיח קשוב לצרכים, לרצונות ולמציאת הנוסחה שתאפשר ריצה מאוחדת של נציגי הציבור הדתי בכל עיר – ללא פיצולים שיפגעו בסופו של דבר בציבור עצמו.
יחד עם זאת, המגע התכוף עם השטח לא פגע בנוכחותו החשובה של ולד גם ברשתות החברתיות, בדגש על הזירה הקשה והקשוחה של הטוויטר, שם הוא מייצג ומדברר בצורה ברורה ואיתנה את עמדותיו, עמדות ממשלת הימין והמפלגה, וזוכה לאהדה ולהזדהות רבה הן בקרב אלקטורט מצביעי הציונות הדתית והימין והן מצד מצביעי המרכז-שמאל שמכבדים ומעריכים את אופן הצגת דעותיו – דבר שניתן היה לראות בין השאר גם בשיתוף הפעולה עם אחד המיזמים המרכזיים של המפלגה בשנה האחרונה, מפגשי 'שיח אחים' בהם יצאו חברי הכנסת של המפלגה למפגשי שיח פנים אל פנים במרכזי הערים.
בתוך כך, אי אפשר לקחת מיהודה ולד גם את ניהול המפלגה היום-יומי, בפן המקצועי. אחרי חמש מערכות בחירות ארציות רצופות שבהן אין מפלגה שלא נאלצה להוציא הרבה יותר כספים ממה שתיכננה, אפשר לדבר היום עם ספקים שעבדו עם המפלגה ולשמוע מהם את המילים החמות שיש להם על מוסר התשלומים של המפלגה ועל ההתנהלות הנוחה והמקצועית מול המערכת שולד בנה וטיפח במשרדי המפלגה בגבעת שאול – דבר שמבלי לפגוע באחרים, היה פחות שכיח בפוליטיקה בכלל ובזאת המגזרית בפרט, בעבר.
ובל נשכח שבשנים בהם ולד משמש כמנכ"ל המפלגה היא צמחה מסיעה זעירה של מנדט וחצי לנבחרת של שבעה חברי כנסת, שלושה שרים, סגנית שר, יושבי ראש של מספר ועדות בכנסת ומפעילה בעקיפין מערך של עשרות עוזרים ועובדים ואלפי פעילים בכל הארץ.
ואחרי הכל, המבחן האמיתי של יהודה ולד יהיה בעוד קצת יותר מחודש, כשעשרות נציגי המפלגה בלמעלה מ-80 רשויות מקומיות בכל הארץ מקרית שמונה ועד אילת יתמודדו על תמיכת הציבור בבחירות המקומיות.
הישג של המשך המומנטום מהבחירות הארציות ועליה במספר נציגי הציבור הדתי בכל הארץ, ואולי אפילו 2-3 ראשי ערים המזוהים באופן רשמי עם מפלגת הציונות הדתית, בהחלט יהיה רשום קודם כל על שמו של יהודה ולד כמנכ"ל המפלגה, וכמי שמוביל את הקונסטרוקציה והאופרציה הבירוקרטית-פוליטית המובילה היום את המגזר.
יהדות: הרב אילעאי עופרן
רב, פסיכולוג, רב קיבוץ, ראש מכינה, סופר, מרצה, פובליציסט ואושיית רשת
יונתן דובוב
יחסית לגילו הצעיר, 41, יש לרב אילעאי עופרן יותר מדי תארים: רב, פסיכולוג, רב קבוצת יבנה, ראש מכינה, ראש תכנית, סופר, מרצה, פובליציסט ואושיית רשת. הוא עובר בין כולם בטבעיות, בלו"ז משוגע וצפוף, ועם עדת אוהדים, תלמידים ועוקבים, שהולכת וגדלה. הרב עופרן מביא קול ייחודי, בולט ומשמעותי, כזה שלא מקבל תכתיבים מלמעלה, ומסתכל למציאות בעיניים ונותן לה מענה גם אם כרגע לא פופולריים. על המהלכים הללו הוא משלם לעיתים מחירים כבדים של החרמות וביזויים, אבל נדמה שככל שהשמרנים מזלזלים בו, הכבוד רודף אחריו.
הרב עופרן גר בקבוצת יבנה, שם הוא מכהן כרב היישוב כבר למעלה מעשור ונבחר לתפקיד עוד בטרם מלאו לו 30, כותב טור שבועי ב'שבתון', על חוויותיו כדמות רבנית ותפיסתו את העולם וכן כתב 3 ספרים: 'תורה של הנפש', 'דרושים' ו'לנבוכי העולם החדש', כולם סביב האמונה והתפיסה הדתית בעיניים של פסיכולוג ורב בעידן המודרני והמהיר.
הרב עופרן מחזיק למעלה מ-20 אלף עוקבים בדף הפייסבוק הפופולרי שלו, ובכל המרחבים שבהם הוא פועל, הן הדיגיטליים והן הפיזיים, הוא נותן זווית ייחודית לדילמות ונושאים שעל סדר היום. הוא נחשב לפורץ דרך הלכתי בנושאי מיניות מ-ME TOO ועד שמירת נגיעה לאחר לידה, פתרון יצירתי למצוקת הקבורה בישראל באמצעות קבורת ארץ ישראל בשיטת ליקוט עצמות, השילוב שבין פסיכולוגיה ואמונה, התמודדות עם אתגרי החברה המודרנית ונושאים רבים שבהם הצית דיון ציבורי על סוגיות שלא תמיד על סדר היום ההלכתי. רק לאחרונה פירסם את עמדתו שמייתרת את הצורך במינוי רב ראשי ציוני רק על רקע היותו מאנשי שלומנו, את תפיסתו איך צריך למנות רבנים, שטבילת גברים איננה צורך הלכתי אלא בעיקר טרחה ציבורית, ואף את עשרת הדיברות לרב המתחיל.
הרב עופרן טוען כי "האדם השלם בעיניי צריך שלוש אוזניים: אוזן אחת שמקשיבה לקול הפנימי, לאינטואיציות המוסריות ולקול האינטואיטיבי שבוקע ממעמקי הנפש. האוזן השנייה שמקשיבה לדבר השם, לציווי האלוהי ולתורה. האוזן השלישית מקשיבה לחברה שבה אני חי, לעולם שבו אני פועל, לקהילה מסביב".
כמו כן, כראש מכינת רוח השדה שבכל שנה הולכת וגדלה, הוא פתח יחד עם שותפיו בתי מדרש שונים לנשים, צעירים ומבוגרים מכל הגילאים בקיבוץ בארות יצחק שבה המכינה פועלת. הרב עופרן מסתמן כאחד הרבנים המשמעותיים של החברה הדתית לאומית, כזה שרואה את המורכבות של העולם המודרני ונותן לו מענה לא רק הלכתי יבש ומהעבר, אלא גם אנושי וחי מהווה, כזה שלא מקבל אקסיומות והנחות יסוד כמובנים מאליהם, אלא מהרהר ומערער עליהם, דווקא מתוך מקום של קידוש ה' וחיבור כמה שיותר מעם ישראל אליו. הוא משלב בעמדותיו ראייה מפוכחת וחשיבה אינטלקטואלית, יחד עם הבנה מעמיקה של נפש האדם המאמין עם כל המטענים הרגשיים והטלטלות הנלוות לכך. סוד הקסם שלו שהוא לא מדבר גבוהה גבוהה אלא כותב ופועל ישר ולעניין, בגובה העיניים ובהרבה צניעות. בתהליך ההתפוררות של החברה הדתית לאומית, דמויות כמו הרב אילעאי עופרן מהוות גשר מעל התהום ודבק אפוקסי שיכול להחזיר את החלקים למקומם ואת הכבוד לכיפה הסרוגה ולשם שמיים.
משפט: אירגון שורת הדין
המאבק בטרור: יש גם דרך אחרת
חגי הוברמן
בשנה כה קשה שאנו חווים – שנת שיא מספר קורבנות הטרור מאז ימי האינתיפאדה השניה - בשעה שדומה שהממשלה ומערכת הבטחון עומדים חסרי אונים למול הטרור המשתולל, בולט שוב ארגון שורת הדין, אשר נטל את היוזמה והחליט לצאת בפרוייקט חסר תקדים של מתן הכשרה מצילת חיים לישראלים הנוהגים באיו"ש.
הכשרה זו אינה לחם חוקה של שורת הדין, שהיא ארגון משפטי בכלל, אבל היא מלמדת הרבה על הארגון, ועל העומדת בראשו מאז הקמתו לפני 20 שנה, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. זה סיפור על תעוזה, על חשיבה מחוץ לקופסה, על תפיסת האחריות על האזרח ועל הצורך בהתאמה לסביבה משתנה.
מספרת עו"ד דרשן-לייטנר: "השנים היו שנות פיגועי ההתאבדות האיומים. אוטובוסים, בתי קפה, מלונות – שום מקום לא היה בטוח. משפחות שביקשו לחצות רחוב בלב תל אביב, נרצחו בטרם הגיעו לצדו השני. הייתי עורכת דין צעירה ופשוט לא יכולתי עוד לחזות בטירוף הזה מהצד".
ההברקה של עו"ד דרשן-לייטנר הייתה שמה שמאפשר את הפיגועים הוא לא רק האיבה וההסתה, אלא כסף. ארגון טרור, ככל ארגון, זקוק לכסף. בלעדיו ארגוני הטרור אינם יכולים להוציא לפועל פיגועים. התובנה הייתה שתביעה בשם נפגעי הטרור נגד ארגון הטרור עצמו, נגד בנקים ונגד כל מי שאפשר את הפיגוע לא רק תזכה את הקורבנות בפיצוי ראוי, אלא תגדע את צינור החמצן של הארגון.
ראה זאת גם ראש המוסד דאז, מאיר דגן ז"ל, אישיות נוספת הידועה בחשיבה מחוץ לקופסה. הוא הפנים, שלעתים לאזרח הפרטי יש יכולת לעשות דברים שאפילו המדינה מתקשה לעשות. מקום שהמדינה מנועה מלתבוע, יכול האזרח הפרטי לעשות כן. יחד, שילבו ידיים ויצאו למלחמה במימון הטרור בבתי המשפט ברחבי העולם. כך, בחלוף 20 שנה, סופר ארגון שורת הדין למעלה מ-2 מיליארד דולר פיצויים שנפסקו לקורבנות בתיקים שנוהלו על ידו, מתוכם מאות מיליונים נתפסו, עוקלו והוחרמו.
כשם שהאיומים השתנו והתפתחו, כך הגיבה גם שורת הדין: בעקבות עליית האיום מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בשעה שמדינת ישראל הרשמית החרימה את בית הדין, הגישה שורת הדין שורה ארוכה מאוד של תלונות כנגד הפלשתינים. כאשר עלה האיום בשימוש ברשתות החברתיות, כך הגיבה שורת הדין עד שהביאה השנה את שאלת החסינות המשפטית של הרשתות החברתיות לבית המשפט העליון בארה"ב. לאורך השנים, ניתן היה לשמוע על התערבות הארגון בעתירות ביטחוניות לבג"ץ, על הצלחותיו בלחימה ב-BDS, כגון ביטול החלטת AIRBNB להסיר נכסים באיו"ש מהפלטפורמה שלה, ואפילו עצירת משט לעזה בדרכים משפטיות, פשוט באמצעות חשיפת בעלי הספינות לאיום מחברות הביטוח שלהן. חשיבה מחוץ לקופסה, כבר אמרנו?
"המוטו שלנו הוא 'תביעה אחת, בכל פעם'", אומרת עו"ד דרשן-לייטנר, "ויש לכך משמעות כפולה: ראשית, לא לוותר. המלחמה בטרור נמשכת כל הזמן והיא מתישה וסיזיפית. אסור להרים ידיים. שנית, כל פעם התביעה היא אחרת. המציאות משתנה, העילה משתנה והפורום משתנה. פעם בישראל, פעם בארה"ב, פעם בהאג, ואין דעת איפה עוד: בכל מקום שיהא איום על מדינת ישראל, על חיילי צה"ל או על בטחונו של העם היהודי – אנו נהיה שם".
מסתבר שאכן, אפשר גם אחרת.
חברה: יצחק לנגה
הפניית מתנדבים מכלל החברה הישראלית לשירות לאומי משמעותי
אביחי טבק
החברה הישראלית נמצאת בשנה האחרונה בצומת מסוכנת השיח המקטב ברשתות החברתיות וברחוב מאיימים על הלכידות החברתית והערבות ההדדית.
דווקא בזמנים כאלו ראוי לציין לטובה את אנשי העשייה שבחרו למצוא את המכנה המשותף ופועלים לחזוק הביחד ושימור הרוח הישראלית על כלל שבטיה ומגזריה.
יצחק לנגה, יזם חברתי בנשמתו, פועל יום יום בכל חזיתות החברה לחיבורים ולשירות משמעותי.
לנגה מנכ"ל האגודה להתנדבות בעברו, ששימש גם כיועץ מיוחד לשר אורי אורבך במשרד לשיווין חברתי, נמצא בחזית העשייה החברתית ומומחה בתחום השירות ההתנדבותי הלאומי בישראל.
בשנים האחרונות שותף בהקמת עמותת 'חיבור חדש - שירות לאומי אזרחי', העוסקת בהפניית מתנדבים מכלל מגזרי החברה הישראלית לשירות לאומי משמעותי, במשרדי ממשלה, גרעינים תורניים, מוסדות חינוך ובריאות, גופי בטחון פנים ועוד.
העמותה פיתחה תשתית מקצועית לאיתור מתנדבים והשמתם לתפקידים בעלי משמעות, והיא מלווה את המתנדבים באופן פרטני וקבוצתי לאורך תקופת שירותן, בפיקוח והנחיית הרשות לשירות הלאומי-אזרחי, מתוך תשומת לב לשלושה דגשים מרכזיים: מחוייבות לאומית, מחוייבות חינוכית ורגישות חברתית.
'חיבור חדש' מתאפיינת באופי הניהול החדשני והיעיל בזכות מערך רישום ושיווק אישי וחדשני המותאם לעידן החדש. ובנוסף בזכות הקמת מערך רכזות שטח המתאפיינות כמובילות ויזמות חברתיות.
"יצחק לא יושב רק בחדרי הישיבות. הוא מעורב עד הפרטים הקטנים", מספרים עליו עובדי חיבור חדש. "הוא מגייס את ניסיונו הרב מול משרדי הממשלה במטרה לרתום אותם ליעדי העמותה".
בבוקר אפשר לראות אותו יוצא ממשרד ממשלתי במטרה להגדיל את התקנים ויצירת תכניות חדשות לקליטת משרתות חדשות, ואחה"צ/ערב מקיים ביקורים במרכזי השירות לבחון את פעילותם, תנאי השירות ומגנוני הליווי והפיקוח.
מעמותה קטנה התפתחה חיבור חדש לכוח עולה ומשפיע בתחום הכולל מאות משרתות ופוטנציאל רחב של תקנים מעניינים ודירות רבות ברחבי הארץ.
בנוסף יזם יצחק, בשיתוף עם החמ"ד, הקמה וניהול של פרוייקטים חינוכיים נוספים כגון תוכנית 'אלרועי' - תכנית מנהיגות למורים צעירים - הנחשבת כמובילה ופורצת דרך בעולם החינוך, ומטרתה לחזק את הישארותם של מורים צעירים ומוכשרים בעולם החינוך כמנהיגי המחר ודור המנהלים העתידי.
התוכנית מכשירה כיום הנהגת מחנכים בחמ"ד וזוכה לעניין רב בקרב המורים המעוניינים להוסיף קומה מקצועית בתחומם.
בנוסף לנגה מוביל (בשיתוף עם יהודה ונועה הכהן) את תוכנית 'גמלא' – סדר יום חדש בפרישה העתידה לשלב גמלאים בתחום האזרחי במטרה לרתום את ניסיונם המקצועי ולייצר שימוש ראוי בידע תוך הקניית כלים מקצועיים לדור ההמשך.
יצחק לנגה נבחר כאיש השנה מתוך הוקרה על פועלו הרב ומתוך הערכה רבה על פעילותו למען החברה בישראל ובמיוחד בתקופה זו חשוב לתת ביטוי וחשיפה למי שעמל לתקן ולייעל להשפיע ובעיקר לחבר.
חינוך: פרופ' חפציבה ליפשיץ
תארים אקדמאים ללא מוגבלות
מנחם רהט
הישג עולמי בתחום הנגשת לימודים אקדמאיים לתואר, לסטודנטים בעלי מוגבלות קוגניטיבית, רשמו לזכותם בימים אלה, עם תום השנה האקדמית תשפ"ג, אוניברסיטת בר אילן ותכנית 'עוצמות' של הפקולטה לחינוך וראשת התכנית פרופ' חפציבה ליפשיץ. מדובר בעובדה שלראשונה בארץ ובעולם, השיגו שישה סטודנטים בעלי מוגבלויות שכליות, חלקם עם תסמונת דאון, בתואר ראשון מלא ורגיל של אוניברסיטת בר אילן, ללא שום הנחות.
ומעבר לכך, פרופ' ליפשיץ ניפצה במהלך הפרוייקט את האקסיומה המקובלת, כאילו רמת ה-Q.I של בעלי מגבלות קוגניטיביות אינה משתנה ולעולם תהיה מתחת לסף 75 נקודות המינימום. מסתבר שלימודיהם האקדמיים שיפרו את מנת המישכל שלהם כלפי מעלה וזו הגיעה עד כדי רמות מפתיעות של 80-85 נקודות. הישג זה זכה בהכרה בינלאומית כפריצת דרך חשובה, והתפרסם בכתב עת מדעי בינלאומי.
פרופ' ליפשיץ, ראש ומייסדת התכנית לתואר שני בחינוך מיוחד לבעלי מוגבלויות שכליות, חותרת להוביל את ששת הסטודנטים הראשונים הללו, ואת הצועדים בעקבותיהם, גם ללימודי תואר שני, אולם עוד חזון למועד. כרגע עליה להתמודד עם התמקצעותם של ששת הבוגרים שזכו בתואר האקדמי A.B, על מנת שיתפרנסו בזכותו. זאת מפני שהתואר בו זכו, תואר בלימודים רב תחומיים במדעי החברה (תקשורת, מוסיקה, לימודי א"י, היסטוריה ועוד – שאותם למדו בקורסים הרגילים של האוניברסיטה), אינו ממוקד מקצועית. בימים אלה שוקדת הפקולטה לחינוך על הכשרתם במסגרת קורס תומכי ספרנות במיכללת דוד ילין, ו/או להסמיכם כסייעים בבתי ספר לתלמידים עם מוגבלויות שכליות.
ההישג הגדול הזה הוא פרי הצלחתו של פרוייקט 'עוצמות' של הפקולטה לחינוך בבר אילן שבראשו עומדת חפציבה ליפשיץ, תושבת פתח תקווה, שהחלה את דרכה בתחום זה 'מלמטה' – תחילה כבת שירות לאומי בנתיבות, ואח"כ במעונות לאנשים עם מוגבלויות שכליות, ולאחר מכן מורה לילדים בעלי מוגבלויות, מדריכה חינוכית, ומנהלת בי"ס במוסד רוחמה בכפ"ס.
עם רקע וניסיון אלה פנתה לאקדמיה לטפח ולפתח תחום זה, ותוך כך השלימה תואר ראשון, שני ושלישי. באוניברסיטה היא בנתה מספר סוגי מיכללות עם מוגבלויות קוגניטיביות: מיכללה לשילוב, מיכללה תעסוקתית – וגם מיכללה אקדמית לבוגרים בעלי מוגבלות קוגניטיבית, הזקוקים לתמיכות מרובות.
במסגרת זו פיתחה שיטות ואסטרטגיות הוראה ייחודיות עבורם, כולל ליווי אישי של מנגישים אקדמיים. סטודנטים אלה צברו נקודות זכות אקדמיות בקורסים בהם השתתפות, וכשהגיעו לצבר של 32 נקודות, שהן מחצית מסכום הנקודות הנדרשות לתואר, החליטו דיקאן הפקולטה לחינוך פרופ' יעקב יבלון והנהלת אוניברסיטת בר אילן, עם הרקטורית הקודמת פרופ' מירי פאוסט והרקטור הנוכחי פרופ' אמנון אלבק, המזכירה האקדמית דאז ד"ר רחל לוי דרומר וראש אגף תקציבים חיים אנקונה, לרשום את הסטודנטים במעמד סטודנטים מן המנין. בסיומה של שנה"ל תשפ"ג הגיע הפרוייקט לסיומו, כאשר 6 מהם צלחו את מלוא 64 הנקודות הנדרשות לתואר.
הישגיה המדעיים פזורים בעשרות המאמרים שפירסמה בכתבי עת מובילים בתחום ההוראה לאנשים עם מוגבלות שכלית, המהווים אבני דרך לכל העוסקים בתחום. הישגים אלה העמידו את אוניברסיטת בר אילן כמי שמגשימה את אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, לצד יישום ערכים הומניסטיים יהודיים של 'וחי אחיך עימך'.
אקדמיה: פרופ' רחלי שריג
להכיר את תולדות העולם דרך השיניים
יונתן דובוב
כמו שחלומו של כל מזרוחניק הוא להיבחר לאיש השנה של מצב הרוח, חלומו של כל מדען הוא להופיע על שער כתב העת היוקרתי Science - התנ"ך של עולם המחקר. פרופ' רחלי שריג הצליחה להגשים את שניהם, ובתחום הכי מפתיע ובלתי שגרתי שהייתם חושבים עליו: אורתודנטיה. כן, בדיוק מה שאתם חושבים: המקצוע שהופך לכם את הפרצוף המעוך לחיוך המושלם, הוא אחד מהתחומים שמשפיעים רבות על הרפואה האנושית. השיניים הינן החומר החזק בגוף האדם, כזה ששורד שנים רבות גם לאחר מותנו, ויכולות להעיד רבות על מי שהיינו ומה עשינו.
אחד הממצאים שהיא וחבריה למחקר הצליחו לגלות מגולגולת שנמצאה בחפירה ארכאולוגית ברמלה, בעצם גילו קבוצת אדם חדשה לגמרי שעד כה לא הייתה ידועה לאנושות במסגרת ציר הזמן הכרונולוגי של האבולוציה. משהו שבין הניאנדרטליים להומו ספיינס, כזה בלי סנטר ועם שיניים גדולות. הלסת מרמלה תיקנה סטייה ממש קטנה באבולוציה בסדר גודל של מאה אלף שנים, והממצא הזה עורר רעש עצום בעולם האקדמי הודות לתחום המחקר הייחודי של שריג - שיניים.
במעבדה שלה באוניברסיטה ניתן למצוא שלל גולגולות עתיקות בנות עשרות ומאות אלפי שנים, שבאמצעות מיכשור מתקדם מצליחות לשחזר את אבות אבותינו, ולהשלים את הפאזל עד בריאת האדם הראשון. ולא, היא לא רואה בכך שום סתירה שבין התורה למדע. להיפך. המחקרים שלה רק מחזקים את האמונה שלה בבורא עולם וחקר הבריאה שלו, והיא גם נסעה עד ללונדון בשביל לקבל לכך את האישור של הרב זקס ז"ל.
פרופ' רחלי שריג, בת 41, נשואה לגלעד ואם לחמישה, גרה בבירת המגזר פתח תקווה, למדה באוניברסיטת תל אביב והתחילה כרופאת שיניים במסלול האורתודנטי. בדוקטורט שלה היא חקרה על שחיקת שיניים בלסת המודרנית, ונדמה שבעידן הנוכחי כמעט כולם זקוקים לשירותיה. היא פתחה מרפאה פרטית ומצליחה ליישור שיניים, כזו שבשביל להיכנס שם כפציינט אפשר לחכות שנים, אבל לא עזבה מעולם את המחקר האקדמי וההוראה באוניברסיטה. בזמן שהתחום כמעט הלך וגווע, שריג נכנסה לכהן כראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם בפקולטה לרפואה, והצליחה להעלות אותו על דרך המלך והמוכרות האקדמית העולמית בזכות המחקרים והתגליות. בעולם של רובנו זה לא אומר הרבה, אבל התוצאות של המחקרים הללו במעבדות עם פלורסנט דלוח, משפיעות על הבנת ההיסטוריה האנושית ועל הטיפולים המודרניים מתוך הבנה שאנחנו בעיצומו של תהליך אבולוציוני, שמושפע משינויים בסביבה שלנו. בשביל טיפול נכון בשיניים, צריך להבין איך התהליך הזה מתרחש ומתפתח לאורך השנים, מאיפה הוא מתחיל ולאן הוא הולך בפרספקטיבה רחבה של מאות אלפי שנים.
שריג היא בין הבודדות בעולם שמשלבת במקביל מחקר אקדמי עם קליניקה פעילה, והחיבור הזה שבין האדם הקדמון לזה המודרני מאפשר הסקת תובנות משמעותית, שזוכה להכרה רחבה בעולם הרפואה. על מחקריה והישגיה האקדמיים בגיל צעיר, קיבלה שריג פרופסורה, ומונתה לאחרונה לראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. כפי שאפשר להבין, פרופ' שריג היא מאלו שמספיקות ביממה מה שאחרים לא מספיקים בשנה, ובהתחשב בגילה הצעיר ובהישגים המופלגים בכל קנה מידה, הרבה יותר ממגזרי, אפשר לשער שזו רק ההתחלה.
ספורט: אופיר חיים
שיחק אותה
אביחי טבק
הקיץ האחרון עמד בסימן הצלחה פנומנלית, וחריגה, של הספורט הישראלי ובמיוחד של הנבחרות הצעירות בכדורגל, עם הגעה היסטורית של הנבחרת הצעירה לחצי גמר אליפות אירופה והעפלה לטורניר האולימפי שייערך בקיץ הבא בפריז 2024 ועוד קודם לכן בטורניר ענק של נבחרת הנוער באליפות העולם, המונדיאליטו, שנערך בארגנטינה.
עצם ההעפלה של הנבחרת הישראלית לטורניר הייתה היסטורית ומעבר לציפיות, אבל ממשחק למשחק ומניצחון לניצחון סחפה הנבחרת את תשומת הלב של הישראלים ויחד עם האהדה הרבה שזכו לה והחיבוק החם מהמולדת הצליחו הנערים להגיע עד המקום השלישי בעולם, כשבדרך הם מנצחים יריבות עדיפות בהרבה כמו יפן, דרום קוריאה וברזיל.
הרבה נאמר, ועוד ייאמר, על שחקני הנבחרת – עומר סניור, ענאן ח'לאילי, דור תורג'מן, סתיו למקין, תאי עבד ואחרים. אבל בלי שום ספק מי שאחראי להישג המופלא הוא לא אחר מלבד מאמן הנבחרת אופיר חיים, שהצליח לרגש מדינה שלמה.
חיים, ששיחק בעבר במספר קבוצות בליגת העל, ואף היה מלך השערים ב-2004, פרש ממשחק ב-2012 והתחיל בקריירת אימון לא מוצלחת במיוחד, שכללה בעיקר קדנציות קצרות בקבוצות תחתית.
אלא שמאז מונה אופיר חיים למאמן נבחרת הנוער של ישראל, נראה שחל מהפך. בקיץ שעבר הוביל בן חיים את נבחרת ישראל עד גיל 19 לניצחון 2-1 על נבחרת צרפת, בחצי גמר אליפות אירופה, ולהפסד רק בגמר, לנבחרת אנגליה הגדולה, בתוספת הזמן. והשנה, כאמור, העפלה היסטורית לחצי גמר אליפות העולם ומקום שלי בטורניר המונדיאליטו.
את ההצלחה של הנבחרת, מייחסים כל השותפים לה קודם כל למאמן שהצליח לגבש ולאחד סביבו באמונה גדולה את השחקנים הצעירים, בני 19 בלבד, נזכיר שוב.
בסרט 'אירופה זה לא מספיק, שעלה בכאן 11 ועקב אחרי אופיר חיים והנבחרת בטורניר האירופי של 2022, נחשפה גם מערכת היחסים של אופיר ובנו האוטיסט אור. במהלך הסרט נראה אופיר כשהוא משתף את שחקני הנבחרת בהתמודדויות המיוחדות בגידול הבן ומעניק להם, ולכל מי שצפה בו, השראה ואמונה שבסוף הדרך – הטוב ינצח.
בראיון אחר שהעניק אופיר חיים הוא סיפר כי לפני שנים אחדות, במקביל לקריירת האימון, הוא שימש תקופה כמנהל האישי של הזמר רותם כהן, שאף הקדיש לו שורה באחד משיריו הפופולאריים. "בשיר 'אל העולם שלך' יש שורה שאומרת 'רציתי לספר לך שיש לי חבר שאוהב אותי ים, הוא דואג להרים לי את הראש ומסביר לי שהלב השבור הוא מושלם' – זה רותם כתב עלי. רק מתוך משברים וקשיים אפשר להתפתח ולצמוח".
לא סתם כשנשאל בסיום הטורניר על מה הוא חש גאווה ענה מאמן הנבחרת: "על הדרך. הדרך בחיים האישיים, הדרך של השחקנים על המגרש, על הדרך שכל אחד ואחד עובר. הדרך זה מה שחשוב" – ולימד את כולנו שיעור נוסף בהתמדה ובאמונה.
בריאות: נדב חן
להפוך בית חולים כושל למוסד רפואי מפואר
מנחם רהט
המרכז הרפואי צאנז – בי"ח לניאדו בנתניה, שנוסד בשנת 1976 ע"י האדמו"ר מצאנז–קלויזנבורג זצוק"ל, צמח בצורה מרשימה מאד בשש השנים האחרונות. הצמיחה המרשימה באה לידי ביטוי בכל מדדי הפעילות הקלינית בבית החולים, גידול של עשרות אחוזים בכלל המחלקות והיחידות. מספר הפניות לביה"ח עלה מ-65,000 ל-90,000; ובכלל זה עלייה של 30% בכמות הלידות; עליה של 22% בכמות הצינתורים; עליה של כמעט 50% בפעילות מכון הדימות המכיל מגוון יחידות מקצועיות לבדיקות הדמיה בטכנולוגיה מתקדמת.
בית החולים מכיל כיום כ-460 מיטות ולמעלה מ-60 מחלקות אשפוז, יחידות רפואיות, מכונים, מעבדות ומרפאות חוץ. מועסקים בו כ-2,100 עובדים, מתוכם 320 רופאים, 720 אחיות ומעל לאלף עובדי הסקטור הפארא-רפואי ועובדי אדמיניסטרציה.
הצמיחה באה לידי ביטוי גם בגידול מרשים בכח האדם: כמות הרופאים גדלה ב-40%; כמות האחיות ב-25%. בנוסף, בית החולים הינו השדה הקליני המרכזי של הפקולטה לרפואה ע"ש אדלסון באוניברסיטת אריאל. עשרות רבות של סטודנטים וסטודנטיות לרפואה, מגיעים ללמוד בין כתלי בית החולים.
הצמיחה הזו, באה לאחר שנים לא קלות בהם התמודד בית החולים עם קשיים פיננסיים משמעותיים. בשנת 2017, נכנס בית החולים לתכנית הבראה שנמשכה שש שנים, בליווי ופיקוח של משרדי האוצר והבריאות.
מאחורי הפרוייקט הענק הזה של חילוץ ביה"ח מהמשבר הכספי שאליו נקלע לפני מספר שנים, קידומו ופיתוחו של בית החולים במהירות ראויה להערכה והפיכתו לבית חולים חדשני , איכותי ושירותי, עומד המנכ"ל נדב חן, חתן איש השנה של 'מצב הרוח' בתחום בריאות הציבור.
"כל ההישגים הללו", אומר נדב חן, "לא היו מתממשים אלמלא העובדים המסורים ולא פחות מכך בני משפחותיהם, שתומכים בהם לא רק בשיגרה אלא גם בכל מקרה של הקפצה דחופה בשעות לא נורמליות".
נדב, יליד חדרה (1967), 'מדרשיסט' וכיום תושב שוהם, אב לשלוש בנות וסב לנכדה, בוגר משפטים וכלכלה ובעל תואר שני בניהול, רכש נסיון בניהול בתי חולים באסותא (6 שנים) ובמעייני הישועה (7 שנים) ולפני כן הייטקיסט בארה"ב (9 שנים). בשנת 2017 הוא נקרא לנהל את לניאדו כשהגיע למצב פיננסי מורכב מאד. הודות להובלתו של המנכ"ל נדב חן את בית החולים, שולמו חובות עבר, גדלה הפעילות הקלינית, עלתה בצורה משמעותית שביעות הרצון מהשירות ובית החולים זוכה לשבחים רבים מכלל הגורמים הרגולטוריים. "זו תוכנית ההבראה המוצלחת ביותר שלנו", אומרים במשרדי האוצר והבריאות.
לצד העליה בפעילות הקלינית השוטפת, הצליחה הנהלת בית החולים להוביל מהלכי בינוי.
בשנים האחרונות חנכו בלניאדו מחלקה אורתופדית, מחלקה גינקולוגית, 12 חדרי לידה , פגייה, מיון מילדותי, מכון דיאליזה וגולת הכותרת המתרחשת ממש בימים אלו – משכן חדש, מרווח ומאובזר למחלקת טיפול נמרץ כללי.
פרוייקט הבינוי הבא שיוצא לדרך ממש בימים אלה הוא בניית בית חולים ממוגן לרפואה דחופה, שיתפרס על פני 4,000 מ"ר ויעניק שירות רפואי מציל חיים לכחצי מליון תושבי נתניה והשרון כולו.