- חרפת התגובתיות הרופסת: לאחר 7 באוקטובר, כל מי שקשור לחמאס הוא בן מוות. רציחתם בדם קר של שישה חטופים היא שינוי נורא של המשוואה מול החמאס, המנסה להעביר מסר שליהודים מותר לעשות הכול. יומיים לאחר הרצח, ישראל עדיין לא זרעה הרס, דם ואש ב-6 מוקדים במקביל. 200 אלף עזתים עדיין אינם בתנועה מבוהלת דרומה ואין מאות סרטוני נכבה המהדהדים בעולם הערבי. יש לקוות שעד לפרסום ביקורת זו היא הפכה למיותרת.
- למנף את השביתה המופקרת: לאחר שבית המשפט קבע שהשביתה המופקרת אינה חוקית, הגיע הזמן למנף את האירוע. רוב מכריע בציבור הבין את הטמטום והנבזות שבשביתה. עתה מוטל על המחנה הלאומי למנף את הכישלון ולהזכיר לציבור שההסתדרות היא כישלון מתמשך וגורם בעייתי בהתמודדות עם האתגר הכלכלי שלפנינו. התמודדות זו כוללת שינויים מבניים במשק, שינויים חיוניים שההסתדרות בולמת את התפתחותם.
- ספין ציר פילדלפי: מרוב איזכורים, נוצרה ההטעיה כאילו יש על השולחן 'עסקה' או 'הסכמה' של החמאס: החזרת חטופים כביכול תמורת נסיגה מציר פילדלפי. מעולם לא הייתה אפילו לרגע עסקה כזאת. החמאס מדבר על כניעה מוחלטת, הכוללת נסיגות מציר נצרים, מהרצועה כולה ובחזרה חופשית לצפון הרצועה. מדובר בוויתור מראש על כל הנכסים של ישראל במו"מ, מבלי לדעת כמה מהחטופים חיים וכמה ישוחררו.
- מצרים וציר פילדלפי: מבין כל השחקנים, מצרים היא מהצבועות ביותר. היא אפשרה תמורת רווחים נאים את הברחות אמצעי הלחימה לחמאס, ומתעקשת שישראל לא תישאר בציר פילדלפי. מעניין מדוע. אולי הגיע הזמן לומר לה שהתעקשות יתר נגד ישראל עשויה להביא לפריצת ציר פילדלפי ולהזרמת מאות אלפי עזתים מסעיף 1 לרפיח המצרית.
- חולשת הכנסת: השבוע התקיים בכנסת דיון על דו"ח שקדי בסוגיית גיוס חרדים. האלוף שקדי לא הופיע, כחלק מתופעה נפוצה ומוכרת של זלזול עמוק בכנסת ובוועדותיה. הפעם הדבר הגיע לכותרות כי שקדי טרח להבהיר מה שאחרים לא אומרים בקול: הוא לא מגיע לכנסת כדי לא להיות במגע עם הפוליטיקאים, עם נבחרי הציבור האמורים להחליט בנושא. נסו לספר לאמריקאי את הסיפור הזה והוא כלל לא יבין. הגיע הזמן לחזק את הכנסת כגוף מפקח.
- ספין הממשלה החזקה: אחד הטיעונים של מתנגדי הרפורמה המשפטית היה שבישראל הממשלה חזקה בגלל שליטתה בקואליציה ומכאן הצורך בבית משפט חזק במיוחד. אלא שמתברר פעם אחר פעם שהממשלה 'החזקה' כביכול, לא באמת כזאת. בכירים הכפופים לה מתדרכים נגדה בחופשיות; ושר הביטחון מצייץ נגד החלטת הקבינט שעברה נגד דעתו. וזה רק מהשבוע.
- מי כאן בניגוד עניינים? בית המשפט בישראל מגביל, כידוע, מהלכים בהם ניכר ניגוד עניינים, וטוב שכך. ניגוד עניינים הוא מהעילות המוצדקות למגוון הגבלות ופסילות. לקראת תחילת שנת המשפט כדאי לזכור את ניגוד העניינים המובהק של בג"צ עצמו. בג"ץ הודיע שיחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כינוס הנמצא בסמכותו, כדי לבחור נשיא לבית המשפט העליון.
- צבא מנצח למטכ"ל חלש: בסקר חסר תקדים שפרסם מכון משגב עלתה תמונה מדאיגה. לוחמי המילואים מאמינים בהחלט ביכולת של צה"ל לעמוד במשימות המגוונות במערכה הרב זירתית הסבוכה. הם סומכים על מפקדיהם בשטח, בדרגים המסתערים. אולם התמונה מתהפכת ביחס לפיקוד הבכיר במטכ"ל. חוסר האמון הוא חסר תקדים. טוב לדעת שלכל הפחות הדרג המסתער מבין היטב היכן הבעיה. יש לקוות שהפיקוד הבכיר שיצמח ממנו ישנה מן היסוד את התפיסות הרווחות במטכ"ל.
8 נקודות אקטואליה
צילום: אבי אוחיון, לע"מ