מי שחיפש בגוגל בתחילת השבוע את הביטוי הכול כך מוכר ונפוץ 'בכירי מערכת הביטחון', קיבל שני סוגים של תוצאות מאוד מעניינות. האחת אקטואלית מאוד ובה דבריהם של אותם 'בכירי מערכת הביטחון' שאמרו לנתניהו כי הם "סבורים כי ציר פילדלפי אינו המכשול העיקרי לעסקה", או ש"ניתן לצאת מעזה ל-6 שבועות כדי לקדם עסקה", ועוד כהנה וכהנה כותרות דומות בלא מעט עיתונים ואתרי חדשות.
כאשר השר עמיחי שיקלי ביקר את אחדות הדעות שיש בין כל ראשי מערכת הביטחון, ענו לו מארגון אחים למרד (שהשתלטו על המותג אחים לנשק) כי "קונצנזוס של כלל ראשי הליכוד, ובפרט כזה שמיוחצן לעיתונות, אינו מעיד על נכונות עמדתם, אלא על תרבות ארגונית לא בריאה, שמתקשה להכיל עמדות המנוגדות לזו של ראש הממשלה". מדהים. הקבוצה הזאת שהייתה חלק חשוב בתרבות ובתופעת ההשתקה הנרחבת בתקופת המאבק על הרפורמה המשפטית נגד כל תומך רפורמה, מעיזה לדבר בשם פלורליזם בהשקפות. גם בכנס טייסים שאורגן על הרפורמה הם שמעו רק צד אחד.
כמה סמלית העובדה שממש באותו חיפוש, בצמוד לכותרות האקטואליה, מופיעה עוד תוצאה, עמותה רשומה שמכונה 'בכירי מערכת הביטחון למען הסדרים מדיניים-ביטחוניים'. ומי שירחיק לאחור ימצא כותרות דוגמת 170 'בכירי מערכת הביטחון' הטוענים ש"כדי לנצח במלחמה – צריך ללכת לבחירות". זו כותרת מתקופת הקמפיין המתוזמן 'בחירות עכשיו' שהוחלף, כזכור, ב'עסקה עכשיו'.
יהיה זה מחקר מרתק לנתח את כל צורות הופעתם של 'בכירי מערכת הביטחון' בעיתונות, מאז תחילת המלחמה. כראוי במחקר, תיעשה הבחנה בסיסית בין 'בכירי מערכת הביטחון' המכהנים כרגע בתפקידם ולכן תיאורטית כפופים לדרג הפוליטי הנבחר, לבין חבריהם הלשעברים המפעילים אחת למספר שבועות את מחולל העצומות ומפרסמים עוד עצומה, בדרך כלל עם המילה 'עכשיו'. רק המילה הנלווית לידה מתחלפת. התפטרות, בחירות, וכעת אולי עסקה.
כל תדרוך חד-גוני כזה מעורר שוב את הרעיון שהצעתי כבר לפני מספר חודשים, עיצוב ומינוי של תפקיד חדש בצה"ל ואולי בכל מערכות הביטחון: קמ"ד. קצין מגוון דעות. לא אותה מחלקה מפורסמת של איפכא מסתברא שכל תפקידה הוא להציג עמדות שונות ומנוגדות לאלו השולטות במערכת. הכוונה לקצין שכל תפקידו יהיה לוודא שקציני צה"ל נחשפים לגישות ולעמדות שונות בכל נושא שרק יעלה על הדעת. ייאמר מיד שזה ראוי הן בתחום ההשתלמויות בחיל חינוך, אבל במיוחד בתחומי הלחימה הטקטית והאסטרטגית.
לדוגמה, במקום הקשר ההדוק והדומיננטי עם מכון מחקר מסויים, עם עמדות דומיננטיות מסויימות מאוד, היה ראוי שקציני המטכ"ל ישמעו כבר בשנת 2017 גם את האפשרות בדבר "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל" (עדו הכט ואיתן שמיר, סדרת עיונים בביטחון המזרח התיכון, מס' 125, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר אילן, מרץ 2017).
מחקר זה יוצא נגד מגמת צמצום היחידות הממוכנות בטענה שחיזבאללה וחמאס מתעצמים. אני יכול לנחש שרבים מהקוראים נחשפים לראשונה לקיומו של מרכז למחקרים אסטרטגיים בבר אילן. זאת לעומת אותם רבים יותר ששמעו על INSS המפורסם בתל אביב, מכיוון שראשיו ולשעבריו מככבים גם כיום באולפנים בכל הנוגע להערכות מצב ביטחוניות ואסטרטגיות [גילוי נאות: כותב שורות אלה מרצה במחלקה למדעי המדינה בבר אילן שמרכז בס"א פועל במסגרתו].
החשיפה למגוון דעות היא רק שלב ראשון וחיוני במערכות הביטחון השונות. השלב הבא הוא יצירת מצב שבתוך המערכות עצמן יהיו בכירים עם מגוון דעות וגישות.