חיפוש מטבע מתחת לפנס, כידוע, מתאר מהלך של חיפוש משהו שאבד במקום הלא נכון, רק מכיוון ששם קל יותר לחפש, במקום להתאמץ ולחפש במקומות האחרים. השבוע התברר שגם צה"ל למד לחפש את המטבע הקרבי מתחת לפנס הכי קל, הפנס הדתי הלאומי.
כבר ביוני, לפני קרוב לחצי שנה, גילה תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, כי "יש עדיין כ-40,000 לוחמים קרביים, מתוכם כ-15,000 מתחת לגיל 35, שעלינו לקלוט אותם בחזרה". בלי שום צורך לחפש במקומות אחרים, בלי המהלך הבעייתי שהוצע להארכת גיל המילואים, יש בישראל אלפי לוחמים צעירים שלא שירתו במלחמה אפילו יום אחד. זאת, כאשר חטיבות המילואים מתחרות ביניהן מי עברה 200 ימי מילואים בממוצע ומי עברה 'רק' מעל 150 בממוצע. כאן יש להצדיע כמובן לעשרות אלפים שאכן חזרו למילואים, אבל יחידות המילואים זקוקות בעיקר ללוחמים.
אכן קשה לגייס מחדש את מי ששוחררו. זה המטבע שלא נמצא תחת אור הפנס, לא במקום הקל לחיפוש. סביר להניח שאנשים שלא שירתו יותר מעשר שנים ואפילו רק חמש שנים ברציפות, כבר יצאו מהמסלול מכל מיני סיבות. לא קל להכניס לשגרת החיים החדשה שנכפתה עלינו, 70 ימי מילואים בשנה, כמו שמתוכנן לשנת העבודה הבאה. אולם לא ייתכן שהמאמץ לא ייעשה במלוא הכוח.
אבל רגע, יש פנס. פנס דתי לאומי שאפשר לחפש ולמצוא תחתיו את המטבע בקלות ובמהירות. מטבע קשה עובר לסוחר שערכו עולה מיום ליום. השבוע דיווח מוטי קסטל בערוץ 14 על מפגש טעון מאוד בין ראשי ישיבות ההסדר לתא"ל שי טייב. צה"ל היה רוצה להאריך את מסלול ההסדר, לא רק כהארכת חירום לטווח המיידי, אלא כהוראת שעה גם לטווח הבינוני והארוך. במילים אחרות: לשנות מן היסוד את האיזון בין תקופת השירות ללימודים בישיבה, איזון העומד בלב ליבו של מסלול ההסדר שעוצב במשך דורות.
במהלך השנים הועלו מגוון טיעונים נגד המסלולים המקוצרים. הראשון שבהם הוא היעדר השוויון בין המשרתים במסלול מלא של שלוש שנים לבין שירות של כשנה וחצי בלבד, ועוד כהנה וכהנה טיעונים. אולם המלחמה שינתה את הסוגייה מן היסוד.
מבלי דעת מה עלה בשיחה הקשה עליה דווח, מעניין אם רבני ישיבות ההסדר שאלו את נציגי צה"ל לגבי שירות המילואים של חיילי ישיבות ההסדר לאורך שנים. נחדד את הדברים: האם המשרתים שירות קרבי מקוצר בתקופת השירות הסדיר, ממשיכים לשירות המילואים הקרבי שלהם עד תום חובת השירות בגיל ארבעים, או אף מתנדבים מעבר לזה, הרבה יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה?
הרי רוב אותם מקצרי שירות, קרביים ברובם המכריע, משלימים את שירותם הצבאי הקרבי בשירות מילואים ארוך במיוחד, בוודאי בהשוואה לאחרים. מדובר בהערכה העולה מהדיווחים מהשטח, מכיוון שצה"ל לא משחרר נתונים בנושא. ואם הערכה זו נכונה, הרי כל הוויכוח על המסלולים המקוצרים יקבל כמובן תפנית חשובה במיוחד.
דווקא הניסיון של צה"ל להאריך את שירות חיילי ההסדר גם בטווח הבינוני והארוך, מלמד אותנו שגם בצבא מבינים היכן המטבע אותו קל למצוא מתחת לפנס המאיר של המוטיבציה הדתית הלאומית. מהשטח עולה שצבא המילואים הקרבי מתאפיין בלוחמים וקצינים דתיים, הרבה מאוד מעבר למשקלם היחסי. הגיע הזמן לשאול עד כמה צה"ל מתאמץ שהרכב הכוח הקרבי במילואים לכל הפחות יתקרב להיות צבא העם בהרכבו, ולא יחפש את המטבע הקרבי תחת הפנס הדתי הלאומי.