המונח 'קונספציה' חדר לשיח הציבורי לפני יובל שנים בעקבות ועדת אגרנט, ועדת החקירה למחדל מלחמת יום הכיפורים, כמונח שלילי המתאר תפיסה מוטעית ושגויה של המציאות. זאת בהתייחסה להערכת החסר כלפי כוונות מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים.
הפתעות אסטרטגיות התרחשו בעבר ויתרחשו בעתיד, מכיוון שאנשים מועדים להטיות מגוונות, המביאות לעיוות תפיסת המציאות. דורות של חוקרים בחנו את הגורמים לעיוותי תפיסת המציאות, במטרה לפתח דפוסי בקרה והתנהגות שימנעו ככל הניתן את אותן טעויות.
מחלקת ה'איפכא מסתברא', המונח היהודי החלופי ל'פרקליט השטן' הקתולי, קמה בחיל המודיעין כמסקנה של אותה טעות יום הכיפורים. מדהים לקרא באסופת המאמרים העדכנית שהתפרסם כמחצית השנה בלבד לפני 7 באוקטובר, את ההסבר של אל"מ רני פלד, רמ"ח בקרה, לגישה: "מהותה של גישה זו היא לבחור טיעון הופכי באופן מוחלט לטיעון המודיעיני השולט. למשל אם חטיבת המחקר של אמ"ן תעריך כי 'אין בכוונת חמאס לפתוח בסבב לחימה בקיץ הקרוב', ה'איפכא' תקבע כי 'בכוונת חמאס לפתוח בסבב לחימה בקיץ הקרוב'. מכאן והלאה תאסוף הבקרה כל תצפית, הנחה וטיעון הרלוונטיים להצגת תזה שלמה ומלאה לתמיכה בטיעון זה" (אל"מ רני פלד, 'פרק ראשון: מהי בקרה מודיעינית', בתוך הספר 'פרקליט השטן' – נבכי מוסד הבקרה והחשיבה הביקורתית המודיעינית', עמ' 17).
על השאלה מה קרה לבקרה המודיעינית לגווניה לפני שמחת תורה, יצטרכו לענות צוותי התחקיר הרלוונטיים וּועדת החקירה שתקום במתכונת זו או אחרת. לנוכח ההפתעה שהתרחשה, ייתכן מאוד שיש לשקול ולהוסיף לבקרה הקיימת דפוס פעולה נוסף שניתן למצות אותו כ'משוגעים לדבר'. המשוגעים לדבר מתרכזים בנושא או בתחום מוגדר ולא מרפים ממנו. בתוך כך הם הופכים למומחים המכירים ויודעים כל פרט. במקרים קיצוניים יהיו שיתארו את התופעה כאובססיה, היינו כפייתיות ממש. אולם כאן הכוונה למומחים במובן החיובי, התורם והמועיל. הם חייבים מעצם מהותם להגיע מחוץ למערכת הרגילה. שהשיגעון לַדָּבָר יהיה אותנטי ולא כחלק מתפקיד של האיפכא מסתברא שבסופו של דבר הוא מערכתי.
דוגמה מרתקת לכך הוא רפאל חיון. לאחר שמחת תורה הציבור נחשף לראיונות שהעניק בנושא ההתראות שניסה להעביר לצה"ל אודות תוכניות החמאס. ועדת החקירה תבחן את השאלה האם בכלל ועד כמה היה ראוי להקשיב לו על סמך ניסיון העבר בנוגע לפעילותו. מי שיבדוק את הדיווחים על התופעה יגלה שחיון פועל כבר שנים כמערכת ביון של איש אחד באופן פרטי. כבר ב-2016 יש דיווחים על פעילות המודיעין שלו מול רצועת עזה ואף גורם לא הכחיש את תרומתו.
את הקונספציה הבאה נוכל אולי לגלות עם המשוגעים לדבר. מאז תחילת המלחמה צפה ועולה מערכת היחסים הבעייתית מאוד והמאתגרת מול מצרים. אולם בלי קשר למלחמה הנוכחית, מזה כמה שנים שמתרבים הדיווחים על התעצמות חריגה מאוד ובלתי פוסקת של צבא מצרים. יש גם סימנים רבים שההתעצמות מיועדת להתמודדות עם צבא דוגמת ישראל. צה"ל צריך להקשיב להערכות מתונות המגיעות מחוץ למערכת, דוגמת זו של החוקר הצבאי יגיל הנקין: "למרות שעימות צבאי עם מצרים אינו צפוי, ישראל צריכה לגלות זהירות" (יגיל הנקין, 'ההתעצמות של צבא מצרים', מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, יולי 2018).
אולם ראוי שנקשיב למשוגעים לדבר במובן החיובי של המושג, דוגמת סא"ל אלי דקל, לשעבר קצין מודיעין, שאוסף בקפדנות רבה כל פרט ופרט, וטוען שמצרים מנהלת מלחמה קרה חד צדדית, במטרה לפגוע בישראל. אפילו נניח שהערכות אלו ביחס לכוונות מצרים שגויות, הניסיון המר של שמחת תורה מלמד שכדאי לתת משקל משמעותי לדברים. כך אולי נימנע מהקונספציה הגדולה הבאה.