'הצהרות חוק' הוא המושג הממצה של אורי אורבך ז"ל, המתאר חברי כנסת המעוניינים בכותרות בתקשורת ולכן מצהירים על מגוון חוקים שהם לא מתכוונים באמת להעביר, או אף להעלות. על רקע העימות הציבורי הסוער סביב שאלת גיוס החרדים, הגיע הזמן להרחיב את משמעותה של הצהרת החוק, גם לחוק שבסופו של דבר יהפוך בפועל מהצהרה לחוק.
הפעם מדובר בחוק שכלל לא חשוב מה יהיו פרטיו, גם אם הוא יעבור את כל שלוש הקריאות, הוא יישאר בגדר הצהרות משני צידי המתרס הפוליטי. כל צד יבליט את מה שנוח לו בחוק, ויאשים את הצד השני בצביעות, בניתוק מהמציאות ועוד. אחד הסימנים לכך שהחוק יהיה רק בגדר 'הצהרת חוק', הוא בכך שבכל מקרה הוא לא יהיה 'חוק גיוס' כמו שמכנים אותו תומכיו, והוא גם לא יהיה 'חוק ההשתמטות' כמו שמכנים אותו רבים אחרים. ומעל לכל, מה שמתרחש עתה היה קורה בכל ממשלה ובכל הרכב פוליטי, למרות הצווחות בהפגנות ומודעות הענק הממומנות היטב נגד הממשלה.
הוא לא יהיה 'חוק השתמטות', כי לצורך השתמטות אין שום צורך בחוק. ההשתמטות חיה ובועטת במלוא העוצמה ממש בימים אלה בלי שום חוק חדש, סליחה, הצהרת חוק חדשה. ההשתמטות לא רק ממשיכה כרגיל אלא אף התרחבה לאין שיעור. לראשונה בתולדות הסוגייה, ודווקא על רקע המלחמה, היו כמה רבנים חרדיים שהרחיבו את ההשתמטות גם לבטלנים שאינם לומדים. בעבר לכל הפחות הייתה הצהרה מהפה לחוץ שאלה שלא לומדים צריכים להתגייס. לא עוד. כעת שעת השמד מבחינתם, ולכן גם לבטלן שערכו כערך ערקתא דמסאנא (שרוך הנעל) אסור להתגייס.
השבוע אמר חבר הכנסת פינדרוס מיהדות התורה ממש באותו משפט שהוא לא יכול להסתכל לציונות הדתית בעיניים (בגלל מחיר הדמים), אבל גם שהוא רואה את המחיר שהציונות הדתית משלמת בעזיבת הדת.
אם עזיבת הדת היא הבעיה, צריך לדבר על חטיבת החשמונאים. לפי הדיווחים, מפקדיה ויוזמיה לא הצליחו למלא אפילו את השורות הראשונות, נכון לרגע זה. מה לא עשו כדי שזה יצליח. למפקדים הדתיים הלאומיים ניתנו הוראות שלא להתנצח בענייני השקפה, היינו להימנע מלהזכיר את תורת הראי"ה והרצי"ה קוק. הרי אם היה מעט רצון טוב, הדבר המינימלי שההנהגה החרדית הייתה צריכה לעשות היה לאפשר גיוס ניסיוני, התחלתי, ראשוני בלבד, פלוגה, רק פלוגה, לחטיבה החרדית החדשה שהושקעו בה מאמצים ומשאבים רבים, לא רק כדי ליצור מסגרת חרדית, אלא חרדית-טורבו.
וכאשר זו האווירה, ברור שהחוק לא יהיה בשום מובן חוק גיוס. הוא לא יעלה לאוטובוס לבקו"ם אפילו חרדי אחד. הרי כל המשא ומתן כרגע הוא איך תיראה הקומבינה החדשה. הנה לפתע הועלה הרעיון שכל מתנדבי הארגונים החרדים ייחשבו כמתגייסים לכל עניין ודבר. הרי כל מכסת גיוס שלא תיקבע תגרום מיד למרוץ פנים חרדי בתחרות המכוערת מי לגיוס ומי לא לגיוס.
גם אם הסיכוי הפוליטי כרגע הוא אפסי, בסופו של תהליך, גם אם ייקח עוד זמן רב, החוק היחיד הרלוונטי הוא חוק מת"ת – מדרג תרומה תגמולים. החוק ייצור באופן מפורט קשר הדוק וישיר בין גודל התרומה של המשרתים לגודל התגמולים המגוונים שבהם יזכו; ולהיפך, בין התרומה האפסית של המשתמטים לבין אפס תגמולים ומניעת הטבות מגוונות. בתווך שבין הקצוות יותאמו התגמולים וההטבות לפי גודל, קושי ורמת הסיכון של תרומת המשרתים. יום אחד המדינה תצטרך להביע באופן מעשי, ברור ונחרץ את הערכתה לאלה המסכנים את חייהם לקיומה ולשגשוגה.