לאחרונה קיבל יאיר גולן הזדמנות לחזור בו מתיאור מתנחלי היישוב חומש כתתי-אדם – מונח שבגרמנית נשמע יותר טוב - אך בחר לענות שהוא לא מצטער על כך. היה זה לאחר שבעבר הלא כל כך רחוק טען שעל צה"ל לחנך את צעירי השבט הדתי הלאומי לדמוקרטיה, בגלל חינוכם הלקוי בתחום. בוגי יעלון המליץ לסגור את מכינת עלי, בגלל שהיא לא ממלכתית כביכול. אם את ההתבטאות המכוערת שהשבט הדתי הלאומי מורכב מאוכלי-מוות ניתן לפטור בכך שמדובר בתופעה שולית, מה נאמר כאשר מדובר בראש מפלגה הזוכה בסקרים למספר מנדטים נאה?
השבט הדתי הלאומי עשוי מגוונים רבים, חלקם רחוקים מאוד זה מזה. הקבוצות הנמצאות בשני קצות הרצף של השבט – חרדים-לאומיים בקוטב האחד וליברלים בקוטב הנגדי – נראות כהולכות ומתרחקות זו מזו בהדרגה. לא רק יחסם למודרניות ולערכיה, אלא גם יחסם למסורת הדתית ולהלכה עצמן שונים מאוד, ויש שיאמרו אף מנוגדים. קבוצות הזהות השונות כבר לא שולחות את הילדים לאותם בתי ספר, הנבדלים זה מזה במגוון היבטים חינוכיים ולימודיים. ההשתייכות לקבוצות השונות ניכרת גם בשוני הולך וגדל במראה ובלבוש החיצוני.
אבל במלחמה האחרונה התגלה רכיב אחד חשוב ביותר, קריטי מאין כמותו, המשותף לכולם, מהקצה הליברלי הרחוק ביותר ועד קצה המרחב החרד"לי: התרומה לעם ישראל בשירות צבאי משמעותי.
האברך החרדי-לאומי, מעצם בחירתו להיות אברך, בחירה שאפיינה בעבר רק חרדים, ממוקם לרוב בקצה החרדי-לאומי של השבט הדתי הלאומי. להבדיל אלף אלפי הבדלות מהאברך החרדי, הוא עשוי ללמוד ארבע, חמש או שש שנים בישיבה ולאחר מכן להתגייס לגולני, כאשר הוא כבר נשוי, עם שניים או שלושה ילדים. כן, הוא יעשה שירות מקוצר מפאת גילו, קיצור שירות הנמצא בוויכוח מוכר. אבל לרוב תמצאו אותו במילואים מעבר לגיל המילואים הממוצע, ופעמים רבות מעבר לגיל החובה. במשפחות חרדיות-לאומיות המתאפיינות במספר ילדים גדול יחסית, לא היו נדירות כלל במלחמה תופעות של ארבעה, חמישה ואף יותר ילדים וחתנים במילואים, לרוב בשירות קרבי.
את המרחב הנגדי של השבט מייצג כאן הקיבוץ הדתי. ייאמר מיד שבקיבוץ הדתי התחוללו לא מעט שינויים, אבל לצורך הדיון הוא מסמל כאן את המרחב הליברלי יותר בשבט. הציבור הרחב כבר שמע ויודע על מספר החללים הגבוה יחסית מהציבור הדתי הלאומי בכלל, ומאלה שהגיעו מיהודה ושומרון במיוחד. אולם הציבור כנראה לא שמע שבקיבוץ הדתי מספר החללים הוא גבוה מאוד ביחס למשקלם באוכלוסייה, פי שישה. קבוצת הגיל החייבת במילואים מונה בישראל כ-2.5 מיליון אנשים בקירוב. בקיבוצים הדתיים חיים פחות מ-5,000 אנשים מקבוצת הגיל הזאת, כלום סטטיסטי, פחות משתי עשיריות האחוז. אולם מתוכם נפלו תשעה, יותר מאחוז מכלל החללים. חשוב להזכיר שגם בקיבוצים החילוניים וביישובי המרחב החילוני הכפרי בכללותו ניכרת תרומה משמעותית לשירות קרבי, עניין הראוי לדיון נפרד.
הנה מתברר, שמעל ומעבר לכל ההבדלים הגדולים בתוך השבט הדתי הלאומי, בכל הגוונים מחנכים לתרומה משמעותית לכלל, לעם ישראל. בכל הגוונים אין אינדיבידואליזם קיצוני המתמקד רק באני הפרטי ובהישגיו. האני הוא תמיד חלק מקהילה ולא פחות מכך חלק מהאומה. לקהילתיות החזקה – המשותפת גם למרחב הכפרי החילוני – מצטרפת המחויבות הדתית העמוקה לעם כולו.
הקפדתי שוב ושוב על תיאור הקבוצה כשבט ולא כמגזר, בהשראת הרב ליאור אנגלמן. השבט, בניגוד למגזר, הוא ענף היוצא ולכן שייך לאותו גזע של השבטים האחרים. לא חשוב מה יאמרו עלינו, אנחנו נקפוץ גם בפעם הבאה.