כתיבה ולימוד היסטוריה נעשים במיוחד ובעיקר דרך אירועים גדולים ורבי השפעה, לא באמצעות תיאור מצבים ותקופות שגרה. אולם רק בראייה לאחור, ממרחק הזמן, מתגבשת בהדרגה ההכרה בהיותם של אירועים מסויימים אירועים היסטוריים, גדולים, משני עולם. אלא שכל האנשים החיים בתוך תהליך היסטורי גדול ובעל משמעות נרחבת, לא מסוגלים לדעת כיצד הוא יסתיים, ובוודאי לא יכולים לדעת מה יהיו השפעותיו הרות הגורל וארוכות הטווח לעתיד הרחוק. רבים אף עשויים שלא להבין כלל שהם בתוך אירוע היסטורי.
בראשית מרד החשמונאים אף אחד לא תכנן את הקמת ממלכת החשמונאים שתהיה עצמאית קרוב לשמונים שנים. ככל הנראה גם בתקופת הניצחונות הראשונים של המכבים, לא ידעו לוחמיו המעטים של יהודה המכבי שהם עומדים לחולל בקרוב אירוע דתי רב עוצמה של שחרור וטיהור המקדש שייחרט לדורות בזיכרון הלאומי. זה אירע כשלוש שנים וחצי שנים לאחר תחילת המרד.
ברוב תקופת השואה היה קושי ברור ומובן לראות את התמונה בכללותה. זמן רב מאוד לקח עד שהעדויות על השואה החלו לחלחל. כמובן שאף אחד שחי את האירועים, לא יכול היה לתפוס את עוצמתה של השואה תוך כדי התרחשותה.
בתקופת המנדט לא לכולם היה ברור שהמטרה היא הקמת מדינה עצמאית במלוא מובן המושג. הקמת המדינה תוך כדי קרבות קשים ולאורך זמן, הביאו רבים למחשבה ששרידותה של המדינה הצעירה מוטל בספק רב.
ישראל נמצאת עתה באמצע, או אולי רק בתחילתו של אירוע היסטורי גדול, עד כדי תיאורו מדי פעם כאירוע בסדר גודל תנ"כי. גם אלה המרגישים ומבינים את גודלו של האירוע, נוכחו לדעת שאין שום יכולת לצפות את ההתפתחויות ולרדת לעומקו של התהליך. ניתן לראות זאת רק ממה שאירע לנו בטווח הקצר מאוד שהוא ממש כלום מבחינה היסטורית.
בתקופת שלושת שבועות הגאולה שבין פסח ליום העצמאות לפני שנה, החיזבאללה עמד על רגליו עם רוב גדול של שדרת הפיקוד שלו תחת מנהיגותו של נסראללה. לאיראן הייתה אז רציפות ונגישות יבשתית ללבנון דרך סוריה, מה שאפשר את הניסיון לתחזק את טבעת החנק הצפונית על ישראל. יחיא סינוואר, סמל הטבח הברברי של 7 באוקטובר, עדיין חי. לסוריה הקרובה מבחינה פוליטית לאיראן, היה נשק בעל משמעות אסטרטגית. וברקע כל אלה ניצבה מעצמה אמריקאית בהנהגתו של ממשל דמוקרטי, שרבים מאנשיו עויינים את ישראל ודאגתם הייתה נתונה לכך שלא תנצח באופן ברור ומובהק. הם עשו זאת באמצעות מדיניות אמברגו על אמצעי לחימה ועוד.
גם אלה שבכל רגע האמינו בניצחון שעתיד להגיע, לא יכלו היה לדמיין את מצבה האסטרטגי של ישראל כיום, לאחר היפוך המגמה בכל הזירות. אז מה קרה במה שנחשב לכלום מבחינה היסטורית, שנה אחת בלבד? במהלך תקופה קצרצרה זו חוסלו נסראללה וסינוואר; הקשר בין הזירות שיצרו את מעגל האש סביב ישראל נותק כמעט לחלוטין; שדרות הפיקוד של חיזבאללה וחמאס נפגעו קשות; משטר אסד התמוטט ונקטע הרצף היבשתי של איראן; ולישראל יש כעת רצועת ביטחון בתוך סוריה שאף אחד לא מנסה בשלב זה לערער על כך; בארה"ב היו בחירות וכעת הממשל הרפובליקני הוא האוהד ביותר לישראל אי פעם.
אנחנו חיים בתוך תהליך היסטורי שאיננו יודעים את המשכו ואת תוצאותיו. אסור לנו שלא להפוך אותו למנוף היסטורי בעל משמעות נרחבת שישפיע באופן נרחב ולטובה על הדורות הבאים. חג שמח!