השבת שעברה, שבת חודש ארגון בבני עקיבא, הייתה כזו שמעלה זיכרונות מהילדות. הריקודים, הבמות וההצגות שהעלו השבטים השונים, הזכירו לי את עצמי כילדה, מתרגשת מהחודש הזה כל כך.
השבת הזו מגיעה לאחר חודש שלם של הכנות, חודש שמתכנס כולו לשבת המיוחדת הזו.
כשאני חושבת על חודש ארגון, אני רואה בו הרבה מעבר לאירוע חגיגי חד פעמי. אני רואה בו מיקרוקוסמוס של מה שאנחנו רוצים להנחיל לדור הבא. במהלך החודש החניכים לומדים לעבוד יחד, להתמודד עם אתגרים, להרים פרוייקטים ולעמוד על הבמה בגאווה.
אבל השנה משהו נגע בי במיוחד. ההתרגשות של כל הנוכחים הזכירה לי: בני עקיבא היא אינה רק תנועה, אלא מקום שמגדל דור צעיר וערכי. התנועה הזו מראה לנו שאפשר לשלב אידיאולוגיה ועשייה, תורה ועבודה.
הסתכלתי על בני הנוער שעמלו על כל פרט, בנו תפאורות, חיברו רעיונות והשקיעו ימים ולילות כדי שיצאו להם התוצרים היפים ביותר. ראיתי את האנשים שעוד יצאו מהם, אנשים איכותיים שצמחו והתפתחו לא רק מתוך לימודים פורמליים, אלא מתוך מעורבות, עשייה ותחושת שייכות.
אז תודה על ההזדמנות לראות ולהיזכר במה שבאמת חשוב: אחדות, ערכים, ותחושת שליחות. שנזכה תמיד לחנך, להתרגש ולראות את ילדינו צומחים ונהיים משמעותיים.