אם נחזור לדבר במושגים של ימין ושמאל הפלונטר הפוליטי ייפתר

על פי הנתונים טרם ספירת המעטפות הכפולות, המפלגות המגדירות עצמן ימין - מסמוטריץ' ועד ליברמן - השיגו 71 מנדטים. אלא שמזה ארבע מערכות בחירות אנחנו לא מדברים בשפה של ימין ושמאל, אלא בשיח של "רק ביבי" או "רק לא ביבי". ובעידן שכזה, בשתי מערכות הבחירות האחרונות, הוכח כי לגוש התומך בנתניהו בכל מחיר, ישנם רק 59 מנדטים.

גדעון סער הוא אידיאולוג. וגם זאב אלקין. כך גם שרן השכל, ואפילו יועז הנדל. ליברמן זגזגן, אך גם לו היו מעט הבלחות אידיאולוגיות לאורך הקריירה הפוליטית שלו. וודאי הוא מזהה עצמו, וכך גם בוחריו, כאיש ימין הרבה יותר מאשר כאיש שמאל.

גם סער וגם ליברמן ראו את עצמם, בשלב כזה או אחר, כמנהיגים שיירשו את נתניהו. לשניהם יש הרבה מה להרוויח אידיאולוגית מחבירה מחדש לגוש הימין, והמון להפסיד אם יישארו לנצח באופוזיציה. והנצח של סער נראה קצר במיוחד, כאשר הסבירות שלו לעבור את אחוז החסימה בבחירות חמישיות שואפת לאפס.

אם ילכו על חבירה לגוש נתניהו, הם אמנם יפרו את העיקרון הפרסונאלי שהבטיחו לעצמם ולבוחר, והוא הנקמה בנתניהו. אך בוויתורם על עיקרון אחד, יקיימו עיקרון אחר שהבטיחו לבוחר - והוא יישום מדיניות ימנית.

עצירת הטרלול תמורת הישגים אידיאולוגיים

אם רק היה אפשר לדבר במושגים של ימין ושמאל, היו יכולים סער וליברמן להתנות את כניסתם לממשלה ביישום מהלך ימני מובהק. נניח, החלת הריבונות ביו"ש. ממש כשם שמפלגת הציונות הדתית התנתה לפי הבחירות את כניסתם לממשלת נתניהו בהחלת הרפורמות במערכת המשפט.

הרי סער וליברמן שניהם בעד החלת הריבונות, וכנראה שגם מסכימים על ערכים ימניים נוספים; על הצורך בבלימת הבנייה הערבית הבלתי חוקית, על מיגור הטרור החקלאי בנגב ובגליל, ועל ענישה קשה יותר למחבלים. אז למה לא להתנות את כניסתם לממשלה ביישום אחד מערכי הימין ובכך לקנות את עולמם?

מי יודע, אולי אפילו אנשי השמאל יסלחו להם, משום שכך תיחסך גם להם ההליכה התדירה לקלפי. אך גם אם השמאל לא יסלח, רק מהלך אמיץ שכזה יכול לבסס את מעמדם במלחמה על הנהגת הימין שלאחר תקופת נתניהו. 

אחרי ככלות הכל, ייתכן שבסוף התקווה החדשה שסער יביא עימו למערכת הפוליטית הישראלית לא תהיה בדמות החלפת נתניהו, כי אם התקווה לעצירת הטרלול שבהליכה לבחירות מדי חצי שנה.

הפרס שבצד המהלך הזה יהיה יישום מדיניות ימנית בלתי מתפשרת למשך ארבע שנים ארוכות. זהו חלומו הרטוב של כל מצביע ימני. על הקרבה שכזו - הבוחר הימני, כמו גם המתפקד הליכודי, ידע לתגמל היטב בעתיד.