לצאת מהבועה לבועות אחרות

כשהייתי בגן גויאבה (כן, ככה זה שמקימים יישוב ונותנים לילדים לבחור את השם...), אני זוכר שאחד הדברים שהכי אהבתי לעשות, הוא לשחק בבועות סבון. הייתי כל כך נהנה מלערבב את המים עם הסבון ולייצר בועות שעפות לאוויר, וכמובן, איך לא, הדבר שהכי אהבתי הוא... לפוצץ אותם. היה משהו כיף כל כך בתחושה הזאת שאתה מייצר משהו, שאומנם  נעלם אחרי מספר שניות אבל בכל זאת.

כשגדלתי, האהבה שלי לבועות קצת שככה אבל גיליתי משהו מעניין: החברה הישראלית מכורה לבועות. כן, החברה הישראלית על כל גווניה מכורה לבועות, לא מהסוג שאני בתור ילד קטן אהבתי, אלא 'בועות של גדולים', בועות שכולנו כלואים בהן, ללא יוצא מן הכלל.

במילון העברי הפירוש של המילה בועה הוא: 'נפיחות בעור בצורת בועה שמלאה בנוזל; שלפוחית'. אבל בשפתה של החברה הישראלית הפירוש שונה לגמרי: בועה היא השכבה המאד דקה והכמעט בלתי נראית שכולאת אותנו במסגרת מסויימת. בועה היא הדבר שלא נותן לנו להתחבר למגזרים וסוגים שונים של אנשים, רק בגלל השכבה הדקה שמפרידה. אחד המאפיינים של בועה הוא, שיש לה 2 אופציות, או שהיא מתחברת עם בועה אחרת וגדלה. או שהיא מתפוצצת!

לפני כמה שבועות הייתי בכנסת, וביציאה ראיתי מאהל מחאה נגד הממשלה. נכנסתי, רציתי לראות, להכיר קצת. מפה לשם הגעתי למצב שאני מנהל שיחה עם ארבעה אנשים בשנות ה-50 לחייהם, שהתחילו לדבר איתי על כל מה שקורה במדינה. דיברנו, התווכחנו, חלקנו... ויודעים מה? יש דברים שגם הסכמנו.

אבל לא על הוויכוחים והמחלוקות באתי לדבר, אלא על משפט שאחד מהם, איש שמאל מובהק, בסוף השיחה שארכה כמעט שעה וחצי(!). אמר לי ככה: "תהום פעורה בינינו, אבל היום פעם ראשונה שעלתה לי מחשבה לראש, שאולי אפשר לבנות גשר מעל אותה תהום".

לא שכנעתי אותו בדעות שלי, וגם הוא לא שיכנע אותי. המשפט הזה לא נבע משינוי בדעותיו, אלא מן ההבנה שאולי יש סיכוי, קלוש אמנם, שיש מתנחלים או אפילו סתם אנשים מ'הצד השני', שאפשר לדבר איתם; שאולי אני אצליח לראות את פניהם, למרות שהם כל כך "חשוכים". אולי.

האיש ההוא, שמהיכרותי הקצרה איתו הבנתי שאני והוא לא מסכימים כמעט בשום דבר, אולי לא השתכנע שצריך להתיישב בעזה, אבל כן השתכנע שצריך להרחיב את הבועה. לא לצאת ממנה או לפוצץ אותה, זאת לא המטרה. המטרה שלנו לא צריכה להיות פיצוץ הבועה בה אנחנו חיים, אלא הרחבה של בועתנו הפרטית עם בועות אחרות.

בעזרת ה' שכולנו נזכה להרחבת בועתנו הפרטית. רק ככה תגיע האחדות בעם.