אחד מתפקידיה המרכזיים של הרבנות הראשית הוא להורות את העם את הדרך אשר יילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, בכל העניינים שעל הפרק, כמובן על פי דין תורה וההלכה המסורה לנו מדורי דורות. בהיותי רב עיר הוותיק ביותר, וכחבר בגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית, אני קורא למוסד ממלכתי חשוב זה, לחדול משתיקתו בעניין גיוס בני תורה להגנת העם, ולנקוט בעמדה הלכתית ברורה בנושא הגנת ישראל מיד צר. השתתפתי בבחירת חבריה החשובים של מועצת הרבנות הראשית, בתפילה ובתקווה, שיפעלו לאחדות עם ישראל, לצימצום המחלוקות ולאיחוד את שבטי ישראל תחת כנפי השכינה.
אני מצפה מהרבנות הראשית לישראל לטפל בחוליים שהחברה הישראלית נגועה בהם. שומה עליה לפסוק הלכה בכל ענפי החיים: חברה, מדינה, ביטחון, רפואה, טכנולוגיה ועוד, ולאפשר הלכתית למדינת ישראל לנהל מדינה בעלת תעודת זהות יהודית.
על הרבנות הראשית לישראל מוטלת בין היתר החובה לפסוק הלכה ולמצוא פתרון לבעיות השעה. למשל, מתן מענה הלכתי לשאלה: על מי מוטלת החובה לכבוש את הארץ לקיים את מצוות עשה "וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ" (במדבר ל"ג); או על מי מוטלת החובה לצאת להילחם במלחמת מצווה, להגן עלינו מפני צר ואוייב הבא לכלותנו.
במרכז השיח הציבורי ניצבת היום בשיא עוזה, שאלת גיוס בני ישיבות. מלחמת הקיום בה אנו מצויים נמשכת, וצה"ל זקוק לעוד חיילים בסד"כ. נושא זה מפלג את העם. יש להבין שיציאה למלחמה להגנת ישראל מיד צר הבא עלינו, זו מצווה שמחוייבת מסירות נפש, ומי שלא יוצא להגן על ישראל מיד צר ואויב גורם לחילול שם שמיים. לכן, על הרבנות הראשית לשבת עם שר הביטחון לחפש פתרון, מבלי שעולם התורה ייפגע חלילה וחס.
אחד הפתרונות הראויים לדיון היא הקמת חטיבה חרדית. הייתי מכנה אותה בשם 'נטורי קרתא' או 'שומרי חומות העיר' או 'חיל כיתות הכוננות' או 'חיל המשמר הלאומי'. לשם כך תקים מועצת הרבנות הראשית מאה כוללים ויותר במימון משרדי הביטחון, החינוך, הדתות והמשרד לביטחון לאומי. בחור ישיבה יתגייס מיד אחר חתונתו לחטיבה זו שתפקידה יהיה לשמור על הגבולות. במסגרתה יעבור טירונות וימשיך את לימודיו כנהוג בישיבות מקדמת דנא, באחד הכוללים של הרבנות הראשית שיתפרסו לאורך גבולות ישראל. כל אברך יקדיש שעות מספר מידי יום לשמש כחבר כיתת כוננות להגן על ישובים כחייל.
אני מציע שהרבנות הראשית תאפשר רק לאברכים המשלבים שירות צבאי בלימודיהם התורניים, לעבור בחינות לקבלת תעודת כושר לשמש בעתיד כנושאי תפקיד, כמו דיינים, רבני ערים ורבני מושבים, רבני בתי כנסת, מורים ללימודי יהדות, טוענים רבניים או משגיחי כשרות, מוהלים, שוחטים, סופר סת"ם וכדומה.
יש לזכור, שדוד המלך חִייב "לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר" (שמו"ב א', עי' רש"י). זה הגיון ישר ופשוט לקיים את "וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם" (דברים ד' ט"ו). הרבה ניצלו מהטבח בעוטף בזכות שאחזו בנשק. ובזכות זה יחד נכבוש את הארץ ונזכה מהרה להבטחה "וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם" (ויקרא כ"ו).