בספרו 'דרך ארוכה קצרה' (המהדורה המורחבת, הוצאת 'ידיעות ספרים') משנת 2018, כותב משה יעלון בפרק שכותרתו 'מוסר ולגיטימציה בלחימה' (עמ' 142): "גם במבצעים ברצועת עזה, כמו עופרת יצוקה ב-2009 ועמוד ענן ב-2012, ובמערכת צוק איתן ב-2014, התעוררו דילמות (מוסריות) דומות. חמאס ירה במכוון על אזרחי ישראל והשתמש בתושבי רצועת עזה כמגן אנושי. הדרג המדיני ומפקדי צה"ל נדרשו למענה מבצעי שיגן על אזרחי ישראל ועל כוחותינו, אך לא יוביל להתערבות בינלאומית שתגביל את חופש הפעולה שלנו. מניסיוני למדתי שבעידן שבו המלחמות משודרות משדה הקרב ישירות לבתי הצופים בכל העולם, על המפקד הצבאי להביא בחשבון מניפולציות של האוייב, ובוודאי צריך להימנע מלספק לו 'תחמושת' תעמולתית שעלולה לשמש אותו לשם כך".
בוגי יעלון סיפק השבוע תחמושת תעמולתית יקרה מאין כמוה, ממש חימוש מדוייק, לאוייב החמאסי והאנטישמי, שונאי ישראל מובהקים, בהכרזתו בריאיון לדמוקרט TV כי "ישראל מבצעת טיהור אתני ברצועת עזה שהוא פשע מלחמה". אם מי שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון מהדהד את התעמולה השקרית הזו, חושבים רבים בעולם, סימן שזה נכון. לא במקרה כל כלי התקשורת הערבים חגגו על האמירה הזו של בוגי.
אין כמו בוגי שמכיר את הצביעות העולמית ביחסה לישראל, ואת השימוש שאירגונים כמו בית המשפט בהאג עושים במידע מופרך ושקרי, דוגמת הצהרתו שלו. הוא בעצמו כותב על כך בספרו 'דרך ארוכה קצרה' (עמ' 143): "ההנהגה המדינית של ישראל היתה מצויה בעבר, ועלולה להימצא גם בעתיד, תחת מכבש לחצים בינלאומי, שעלול להוביל לבידודה המדיני והכלכלי. חוויתי מקרים שבהם נשיא ארצות הברית דרש מראש ממשלת ישראל לעצור פעולה צבאית, כמו הדרישה לסגת מבית חנון (הנשיא בוש מול ראש הממשלה שרון ב-18 באפריל 2001), או הדרישה לעצור את הפעולה במוקטעה ברמאללה (הנשיא בוש מול ראש הממשלה שרון, בספטמבר 2002).
"במגרש זה יש תפקיד לדעת הקהל במקומות שונים בעולם, וניתן לגייס אותה בתעמולה שקרית ובמניפולציות לטובת צד אחד. כך היה במקרים של הטענות שהועלו על שימוש מופרז בכוח בפעולות צה"ל במלחמת לבנון השנייה, ברצועת עזה בחורף 2008, 'הטבח בג'נין', 'הטבח ברפיח' ועוד. דעת הקהל משפיעה על ההנהגה במקרים אלה. במערכת הבינלאומית, השיקולים אינם בהכרח מוסריים. הם נשענים בעיקרם על אינטרסים של שחקנים שונים, המשחקים בכללי משחק של פוליטיקה בינלאומית, שיש בה לא מעט צביעות. במגרש זה ניתן למצוא את האידיאולוגיות התוקפות את עצם זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית עצמאית, דעות קדומות, רגשות אשם אירופיים ועוד". סוף ציטוט של בוגי.
ומה הוא עשה השבוע? התנדב מרצון לחזק את אותם "תעמולה שקרית ומניפולציות לטובת צד אחד", לסייע לאותן "אידיאולוגיות התוקפות את עצם זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית עצמאית".
בראיון לירון אברהם בערוץ 12, תקף יעלון את תוכנית האלופים, שמוביל האלוף (מיל') גיורא איילנד, להטלת מצור על צפון הרצועה אחרי פינוי האזרחים שם, וצמצום הסיוע ההומניטרי. גם תוכנית זו, לדבריו, היא 'פשע מלחמה'. האם גם גיורא איילנד, אלוף שכיהן במטכ"ל של יעלון, הוא 'פושע מלחמה'? והאלופים הנוספים שגיבשו את התוכנית, כולם צמחו במטכ"ל של יעלון – כולם 'פושעי מלחמה?'
בהתנצלות שפירסם יעלון השבוע הוא ניסה להסביר, כי "לא כיוונתי את דברי לצה״ל, אלא לפוליטיקאים, שמדברים בגאווה על טיהור אתני של רצועת עזה (בשלב זה, רק צפון הרצועה) ויישובה ביהודים. זה מוגדר בחוק כ'פשע מלחמה'".
כרמטכ"ל וכשר ביטחון לשעבר, בוגי יעלון יודע היטב שהחייל בשטח, זה שלכאורה מבצע 'פשע מלחמה' כדבריו, לא מקבל את הפקודות מראש הממשלה ובוודאי לא מבן גביר או סמוטריץ', אלא מהמפקד שלו, שמקבל את הפקודות מהמפקד שלו, וגם הוא מקבל את הפקודה מהמפקד שלו – ובראש שרשרת הפקודות עומד הרמטכ"ל. ומי שנותן את ההוראות לרמטכ"ל הוא שר הביטחון, בשם הממשלה כולה. האם גם הרמטכ"ל הרצל הלוי הוא פושע מלחמה? ושר הביטחון הקודם גלנט, שיעלון כרמטכ"ל היה זה שהעניק לו את דרגת האלוף, גם הוא פושע מלחמה?
גם את הסיבה להצהרה שלו, ניסה יעלון להסביר בצורה מגומגמת: "יצאתי באמירה פומבית, כדי לעצור את זה, לאחר שפנו אלי מפקדים מהשטח, שפועלים בהתאם למוסר ולחוק, ואמרו לי שהסבירו להם שהם מפנים את כל הפלשתינים מצפון הרצועה מטעמים מבצעיים, בעוד שהם שומעים את הפוליטיקאים מדברים על מטרה אחרת (פינוי והתיישבות יהודית). הם טענו שהפעילות עלולה לחשוף אותם להעמדה לדין בביה״ד הבינ״ל הפלילי בהאג".
אין לי ספק שיעלון יודע היטב, שהדבר שהוא קורא לו 'טרנספר', זו הזזת תושבים מאזורי הלחימה, כדי למנוע פגיעה בהם. שום צבא בעולם לא מתנהג בצורה כל כך מוסרית כמו צה"ל, ויעלון יודע זאת היטב, כרמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר. בוגי מודה בעצמו ששמע מהחיילים שהנימוק לפינוי התושבים הערבים מצפון הרצועה הוא מטעמים מבצעיים. אבל בגלל שכמה קצינים אנונימים, שלא קשה לנחש לאיזה מחנה פוליטי הם משתייכים, טענו שהפעילות 'עלולה', אולי, להביא אותם להאג, יעלון מיהר לספק לשופטי האג האנטישמים את התחמושת הדרושה להעמיד אותם לדין.
דין בית חנון כדין דרזדן
עוד טען יעלון: "בדרך שכרגע גוררים אותנו, גוררים אותנו לכבוש, לספח, לטהר טיהור אתני. תסתכלו על צפון הרצועה, 'טרנספר', תקראו לזה איך שאתם רוצים, כדי להתיישב שם, יישוב יהודי. זה העניין. הרי מה קורה שם? מה קורה שם? אין בית לאהיה, אין בית חנון, פועלים כרגע בג'באליה. ובעצם מנקים את השטח מהערבים".
אין בית להיה, ואין בית חנון, כי כשהיו בית להיה ובית חנון לא היו כפר עזה, בארי, נחל עוז וניר עוז. אלו הערים שמהם יצאו רוצחי הנוח'בה בשמחת תורה אשתקד. גם דרזדן, להזכיר, לא היתה קיימת בתום מלחמת העולם השניה. לפי ההשקפה החדשה של בוגי, כנראה שמי שעשה פשעי מלחמה במלחמת העולם השניה לא היו הנאצים אלא בעלות הברית. צ'רצ'יל היה פושע המלחמה, לא היטלר – זה ההיגיון היעלוני החדש.
ולגבי טענת הסיפוח וההתיישבות היהודית, קבלו עובדה שמעטים יודעים: 21 יישובים היו בחבל עזה טרם ההתנתקות והריסתם – אף לא אחד מהם נישל איזשהו ערבי מאדמתו. כל היישובים ברצועה, ללא יוצא מהכלל, הוקמו בשטחים פתוחים וריקים, כולם אדמות מדינה ולא אדמות פרטיות. שום שטח לא נוקה מערבים בגלל ההתיישבות היהודית ברצועה.
ועוד בנושא ההתיישבות וההתנתקות. בכ"ז באב תשס"ט, 17 באוגוסט 2009, במלאת 4 שנים להתנתקות, קיים יעלון, אז המשנה לראש הממשלה נתניהו, סיור עם שלושה שרים נוספים – אלי ישי, דניאל הרשקוביץ ויולי אדלשטיין - בשומרון. בין השאר הם ביקרו ביישוב החרב חומש. בוגי, אז ליכודניק נאמן, הכריז כי "צריך לשקול בכובד ראש לחזור לחומש". הוא הסביר כי "ההתנתקות נתנה רוח גבית לאיסלאם הג'יהאדי. נסיגות מחזקות את הג'יהאדיסטים והטרור. גם הפתח' לא ויתר על תורת השלבים". ועוד הסביר כי "במקום הזה מבינים את המושג 'גב ההר'. אם מדברים על ביטחון אז אפשר להיזכר בתוכנית אלון וגם באמירות של רבין, גם אחרי אוסלו. השליטה בגב ההר מאפשרת למעשה את ההגנה האמיתית על מדינת ישראל וכל אלו שמזכירים שירי טילים יותר חשוב ממקומות ושטח אני מזכיר את נושא ירי הצלפים מבית ג'אלה לגילה, את הקסאמים והקטיושות. אין ספק שמבחינה ביטחונית ואסטרטגית - לשטח יש משמעות גם בעידן טילים".
איזה מרחק אידיאולוגי עבר יעלון מאותם הכרזות על לטענת ה'טיהור האתני' השבוע – והכל מסיבות אישיות, של שנאה אישית לנתניהו.
החזון על פי יאיר לפיד
מי שעוד צריך שכנוע למה אסור שיאיר לפיד יחזור אי פעם ללשכת ראש הממשלה, יכול להסתמך על הראיון שנתן לפיד השבוע לכתב 'ישראל היום' אמיר אטינגר בכנס שערך העיתון. לפיד טען שטבח שמחת תורה הוא תוצר של מדיניות 'ניהול הסכסוך'. "אנשים שחשבו שאפשר לנצח בלי לעשות תהליכים מדיניים. לא לעשות כלום בבעיה הכי מדממת ונפיצה של חיינו זה חוסר אחריות". ומכאן כמובן טענתו שישראל חייבת לאמץ לעצמה חזון מדיני. "אנחנו לא רוצים לשלוט לנצח בחמישה מיליון פלשתינים. יצאנו מעזה בלי הסדר מדיני - אני מדבר על הסכם מדיני. 7 באוקטובר הוא תוצר של מדיניות ניהול הסכסוך".
אני לא יודע לאיזה חזון מדיני מתכוון לפיד. אני מפנה אותו לדברים שאומר בגיליון הזה חבר מפלגתו ח"כ משה טור-פז, כי "נושא המדינה הפלשתינית צריך לרדת מסדר היום". אבל כדאי שגם לפיד יבין, שמדיניות 'ניהול הסכסוך', ולא פתרון הסכסוך באמצעות מדינה פלשתינית, כוונה לא לעזה אלא ליהודה ושומרון – ודווקא המדיניות הזו היא שהצילה את תושבי השרון ומרכז הארץ בשמחת תורה אשתקד מטבח דומה לזה של יישובי העוטף. מדיניות 'ניהול הסכסוך', שמשמעותה שצה"ל ממשיך לפעול בחופשיות לסיכול טרור בכל רחבי יהודה ושומרון בלי הסכם מדיני ובלי נסיגות, היא זו שבזכותה כפר סבא לא היתה כפר עזה, וניר אליהו לא היתה ניר עוז.
משעשע יותר, וגם אמיתי מאד, הוא משפט הסיום של לפיד: "יש משהו טראגי בזה שהחברה הישראלית לא אומרת יותר את המילה שלום. היום אפילו השמאל לא מדבר על שלום כי זה נראה כהונאה". הפעם לפיד צודק – כמעט. כפרפראזה על דבריה של גולדה מאיר ז"ל על הערבים, אנחנו לעולם לא נסלח לשמאל על שביזה והשפיל את המילה העברית הכל כך קדושה 'שלום'.
אבל זה לא נכון שכולם בחברה הישראלית הפסיקו להגיד את המילה שלום. כל יהודי שומר מצוות אומר שלוש פעמים ביום בסיום תפילת עמידה את המשפטים 'ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום', ו'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן'. אז הנה – יש מי שאומרים את המילה 'שלום' שלוש פעמים ביום, ומתכוונים לשלום אמת.