אודיה נוסבאום, רכזת תוכן לוקחים אחריות

ניסיתי להוציא את המסך מהבית לשנה... למה זה לא עובד?

החלום שלנו זה שהילדים יבלו בחוץ, שישחקו עם חברים, שיגלו את העולם. והחלום שלהם הוא לחזור הביתה ולבהות במסך. וכל המרבה הרי זה משובח. אז איך יוצרים את הגשר בין הרצונות המנוגדים האלה?

  • פורסם 30/01/25
  • 15:08
  • עודכן 30/01/25
צילום: Freepik

זאת בדיוק השאלה שהגיעה אלינו השבוע מאחת האימהות: הדבר שהכי הייתי רוצה זה, שהילדים יהיו פחות מול המסך ויפסיקו להתווכח איתי על זה. והאמת? אם שואלים אותי, הייתי מעדיפה שלא יהיו מול המסך בכלל. אבל לצערי שום דבר לא מעניין אותם חוץ מזה. ניסיתי אפילו להוציא את המסך מהבית לשנה, אבל לצערי הנסיון לא צלח... אני כבר מיואשת. מה עוד אפשר לעשות???

וזאת התשובה שענינו לה: האמת? הייאוש שלך לגמרי מובן. זה לא פשוט בכלל, במיוחד כשנראה שכלום לא עובד. הרבה הורים מתמודדים עם הסיטואציה הזאת, וזה באמת לא פשוט בכלל. מה שאנחנו בדרך כלל אומרים להורים זה, שבמקום לנסות להילחם במציאות, את יכולה לנסות ללמוד איך להוביל אותה.

בואי נתחיל מהסוף: מה כל כך מושך במסך? הרי ילדים לא נמשכים למסך סתם. המסך נותן להם תחושת סיפוק מיידי, שבעולם האמיתי קשה מאוד להרגיש אותה. מול המסך אפשר לקבל פידבק מהיר על הצלחות, להרגיש 'מנצחים' בכל הזדמנות, וליהנות בצורה פשוטה, בלי להתאמץ כמעט בכלל. על גבי התחושות האלה בנו טובי המומחים והפסיכולוגים את המשחקים המושכים ביותר, כדי שהילדים שלנו לא ירצו לצאת מהמסך אפילו לשניה. העולם הדיגיטלי נבנה כדי למשוך אותנו כמה שיותר, וזה לא עובד רק על ילדים; זה עובד גם עלינו.

אז מה הטעות הכי נפוצה אצל הורים? לנסות 'לחתוך' את זמן המסך לגמרי. ואז זה יוצר מצב בדיוק הפוך - כמו דיאטה קשוחה ומיידית: את התוצאות אפשר לראות בטווח הקצר, אבל זה אף פעם לא יחזיק מעמד לזמן ארוך יותר. להיפך, זה מייצר התנגדות ואנטי, וכך אנחנו מקבלים בדיוק תוצאה הפוכה ממה שרצינו.

גם אצל הילדים שלנו, אם נחתוך להם את זמן המסך בצורה מיידית ומוחלטת, אולי נראה את התוצאות שרצינו בטווח הקצר. אבל בטווח הארוך, זה ייצר אצלם אנטי, והם יצליחו להגיע למסך בדרכים עקיפות והרבה פחות בטוחות...

אז איך עושים את זה תכל'ס? הרעיון הכללי הוא לא להשקיע את האנרגיות שלנו על מלחמה במסך, אלא לנסות להיכנס לתוך החוויה שלהם. להגדיר גבולות ברורים ולשלב חלופות אטרקטיביות. זה אמנם דורש השקעה בהתחלה, אבל עם הזמן, זה לגמרי עובד.

יש פה 3 טיפים מעשיים שאפשר ליישם בבית - תיווך במקום שיפוטיות: רגע לפני שאת אומרת, אני לא יכולה עם הטלוויזיה הזאת יותר!, נסי לשאול את הילד, מה בדיוק מעניין אותך במשחק הזה? למה הסרטון הזה היה כל כך מצחיק? תנסי לגלות עניין, לייצר שיחה - במקום להיאבק.

בנייה של זמנים מסודרים למסך: תקבעו יחד זמנים ברורים וקבועים שבהם הילדים יכולים להיות מול המסך, בהתאם לגבולות שמתאימים לבית שלכם. תני חלופה אטרקטיבית ומעניינת: אם המסך נותן סיפוק מיידי, אנחנו מהצד השני צריכים להציע להם משהו מעניין וכיפי, שלא דורש הרבה מאמץ. זה יכול להיות משחק קופסה, הכנת עוגיות ביחד, יצירה או כל רעיון אחר שתוכלו לעשות ביחד.

והכי חשוב: תזכרי שההתמדה פה היא המפתח. זה לא יקרה ביום אחד, אבל אם תהיי עקבית, את תראי את השינוי. הילדים ילמדו שיש עולם גם מעבר למסך, והוא מעניין לא פחות.

תגובות