לאחרונה הגיעה אלי שאלה שיכולה להיות רלוונטית לרוב ההורים לילדים מתבגרים - שאלה: "סער שלום, יש לי בת בת 14.5; הולכת לישון ב-21:30. עד לאחרונה היתה מביאה לנו את הטלפון ללילה, ולאחרונה ביקשה להשאיר את הטלפון אצלה כדי לשמוע אם יש התראות של פיקוד העורף.
"זרמנו איתה. השארנו אצלה את הטלפון ללילה תוך כדי הדגשה שהיא לא תשתמש בו. עקבתי אחריה בתוכנת 'פמילי לינק', לוודא שהיא לא מדליקה אותו בלילה.
"כשראיתי שהיא חורגת מהכללים, דיברנו איתה והבהרנו לה שאם היא תעשה את זה עוד פעם, יופחת לה מזמן המסך שלה במשך היום, ומאז היא לא נוגעת בו בלילה. האם פעלנו בצורה נכונה?"
תשובה: "אמא יקרה, "אם שחררתם לילדה את הטלפון בלילה, אין צורך לעקוב אחריה. למה?
בתור הורים יש שתי תנועות שחשוב לנו לעשות ולשמור עליהם במקביל. תנועה אחת היא לפתח את העצמאות שלהם, והתנועה השניה היא לשמור על הגבולות שלהם.
"כמובן שהאיזון בין התנועות משתנה ומתכוונן עם הגיל. כשהילד בן 3, אנחנו נחליט בשבילו את רוב ההחלטות, וניתן לו להחליט על דברים מינוריים (איזה בגד ללבוש, מה לאכול לארוחת ערב). בגיל 30 המצב הוא הפוך - הילד מקבל את רוב ההחלטות ואנחנו רק יועצים מהצד, לא מחליטים לו על החיים.
"בשנים שבין גיל 3 לגיל 30, יש תהליך הדרגתי שבו לאט לאט הילד לומד לקבל אחריות על החיים שלו. אם החלטנו שאנחנו סומכים על הילדה שלנו בגיל 14 שהיא יכולה להיות עם הטלפון בלילה, אנחנו צריכים באמת לסמוך עליה. זה חלק מתהליך הגדילה שלה.
"אם אנחנו ממשיכים לעקוב אחריה בלילה בלי ידיעתה, אנחנו משדרים לה את הדבר ההפוך ממה שרצינו - אנחנו לא באמת סומכים עלייך. אנחנו לא באמת מאמינים בך שאת יכולה לווסת את עצמך.
"אנחנו חושבים ומרגישים שהמעקב הזה משאיר אצלינו בידיים את השליטה, אבל בסופו של דבר זה יצור מצב הפוך - היא תצליח לעקוף את המעקב שלנו, תפתח דרכים יותר יצירתיות להשתמש בטלפון בלי שנראה, ואנחנו לא נהיה שם בשבילה.
"לכן ההמלצה שלי היא - שחררו את המעקב. זה קשה בהתחלה כי אנחנו רגילים להיות בשליטה מלאה על החיים של הילדים שלנו, אבל בסופו של דבר זה ישתלם.
"אתם תשימו לב אם היא חורגת גם בלי מעקב צמוד על הטלפון. אתם תשימו לב באווירה בבית, לזמן שהיא קמה, למה שהיא משדרת, או אם תיכנסו לחדר במקרה ותראו.
"במקרה כזה, אני ממליץ לקיים איתה שיח - לשאול אותה למה חרגת? למה זה קורה? איך אפשר לעזור לך? לתת לה הזדמנות להשמיע את דעתה בעניין.
"במידה שזה לא משתנה, אפשר לשנות בחזרה את האיזון. אנחנו חוזרים לקחת את האחריות - להפחית זמן מסך, לתת ענישה מסוימת שקשורה באותה חריגה, להיות כל הזמן בבקרה לתקופה מסוימת, עד שאנחנו חושבים שהיא יכולה לקחת אחריות בחזרה.
"אם אנחנו רואים שהיא עלתה על דרך המלך, אפשר לתת לה את האחריות בחזרה.
"תזכרו תמיד שהמטרה שלנו בסופו של דבר היא לא לשלוט בילד, אלא ללמד את הילד ולעזור לו לשלוט בעצמו. בהצלחה!"