אחרי הכל – להגיד תודה לביידן

ביידן הוא מדור הנפילים שעוד זוכר בחייו את מאורעות מלחמת העולם השנייה ובתוכם את שואת אירופה הנוראה. מומחים מספרים שהזיכרונות הללו הנוגעות לנסיון ההשמדה של העם היהודי, הם אשר גרמו בכל שנותיו ובמיוחד בשנות נשיאותו ללכת לקראת ולמען ישראל.

מבוקר שמחת תורה ועד הודעת הפרישה השבוע, ביידן צידד בישראל, הגן עליה מפני אומות העולם, והכריז שוב ושוב שאמריקה תתמוך תמיד בישראל בכל מחיר ובכל שילטון. (נכון שהיו ניסיונות לסרס מבצעים מסויימים של ישראל בלב הרצועה, אבל ראוי להתחשב במלחמה הפנימית שניהל ביידן מול מפלגתו ומול מצביעיה).

השבוע, כשביידן הודיע על פרישתו, נחמץ הלב למראה ולמשמע קולות שמחה וקיתונות בוז מישראלים לא מעטים. הנשיא שסובל מחוליים של זיקנה, אולי הוכרח ע״י יועציו להישאר עוד ועוד בתפקיד ולבזות עצמו, אך לנו כישראלים אין שום סיבה בעולם לשמוח לאידו ולנפילתו.

בפתח עומד דונלד טראמפ, נשיא שעומד בראש קבוצה פוליטית אוהדת ישראל, אך טראמפ - כבר למדנו - אינו מחוייב לאיש. גחמותיו האישיות הן הן המובילות אותו בהחלטותיו ובמעשיו. אצל ביידן לפחות ידענו מה צפוי. אצל טראמפ צריכה להיות תפילה גדולה שלא נופתע חלילה לרעה אם קריזות אישיות יקחו אותו לפתע להחלטות שישראל לא תשמח בהן.

וכך התבטא ביום ראשון השבוע מזכ"ל האו"ם:

״אני מודאג מאוד מהדיווחים על תקיפות אוויריות של ישראל בנמל חודיידה בתימן ובסביבתה. אני קורא לצדדים להימנע מהתקפות שעלולות לפגוע באזרחים ובתשתיות. אני מודאג מאוד מהסיכון של הסלמה נוספת באזור. אני ממשיך להפציר בכולם לנהוג באיפוק מירבי".

ב-8/10 וגם בימים שלאחר, לא שמענו גינויים כאלה ממר מזכ״ל. התקפה נפשעת על חפים מפשע, מעשי רצח אכזריים לא זכו לגינוי ממנו. צעירים וצעירות חפים מפשע, תינוקות, אמהות, קשישים וזקנות שנחטפו, שנשחטו, שנשרפו, , שעונו והומתו, לא הצליחו להוציא ממר מזכ״ל רמת  גינוי, כפי שקרה השבוע אחרי תקיפה של מתקני נמל בתימן בעקבות התקפות חוזרות ונשנות של החותים על מדינת ישראל.

'שעשיו שונא ליעקב', מתברר שזה לא רק במישור הפיזי. זה לא רק שינאה המביאה למאבקי לחימה והרג. כפי שלימדנו הנסיון, פעמים רבות שהשנאה של אומות ישראל לעם אשר בדד ישכון,  יכולה להתבטא בסיטואציות רבות, גם בגינויים חד צדדיים ובצביעות עולמית שנראית לעיני כל ללא בושה או ניסיון הסתרה.

*

ושוב ושוב וככל שנמשכת המערכה, ככל שממשיכים המאבקים בשדה הקרב ולמראה עוד ועוד שותפים הנכנסים למערכה המאתגרת מול ישראל - רק שוטה לא יבחין בניסים העצומים האופפים אותנו. רק עיקש לא יראה את אוזלת ידם של כלי המלחמה המשוכללים בעולם, אם הקב״ה לא ישמור עיר.

רק אוויל יגיד 'מקרה רע' או 'צירוף מקרים'.

בכל יום ויום נמצאת לנו עוד תזכורת כי אין עוד מלבדו, ולא כוחי ולא עוצם כלי מלחמתי, עושים לי את כל החיל הגדול הזה.