רבים מציינים הבדלים לא מעטים בין המערכה הזו לבין מלחמות קודמות שעברו על מדינת ישראל. מעטים מבחינים באחד ההבדלים הגדולים (אולי הגדול מכולם) הפועל לרעתנו בזמן הנוכחי: בשום מלחמה קודמת לא ישבו כה רבים באולפנים (המואזנים וקשובים גם ע״י האוייב) ובירברו עצמם לדעת.
גנרלים במיל׳ ומומחי ביטחון בדימוס, ששבויים בקונספציות קדומות שהביאונו עד הלום, מטופחים בתיעוב נתניהו והימין עד כלות המחשבה - מספרים לנו ולעולם, כמה אנו טועים וחלשים, כמה איננו בנויים למערכה מאתגרת שכזו ואיך המערכת המדינית והצבאית מדשדשת ומתארים בהתלהבות כיצד כל עיסקת כניעה ראויה ונצרכת.
פעולתם הרעה כפולה: מחד - המסרים הקבועים הללו מחלישים את הצופים הישראלים; מאידך הם מעודדים את האוייב בניצחונו המזוייף.
זה מתסכל במיוחד לאור העובדה שאותם פרשנים, מומחים ומפקדים לשעבר - הינם בדיוק אותם אלה שהיו שותפים לקונספציה ולדרך שהביאה את ישראל למציאות הקשה היום.
אני מבין שאין לדבר תקנה. זו סוג גזירה שאין הערוצים יכולים לעמוד בה. הם ימשיכו לטפח את העניין שנובע בעיקר מתאוות רייטינג, ובמקביל מאג׳נדה התואמת לאותם פרשנים הממלאים את הפאנלים ותוכניות הברברת. אבל אתם, הצופים, אולי הגיע זמן שאתם תעשו מעשה אישי ולאומי: פשוט קומו וכבו את המסך שמחשיך לנו כבר שנה את המחשבה, את הביטחון ואת התקווה.
אתם, הצופים, הגיע זמן שתעשו מעשה אישי ולאומי: פשוט קומו וכבו את המסך שמחשיך לנו כבר שנה את המחשבה, את הביטחון ואת התקווה
ובהמשך לאשר דיברנו, ישנם אלה אשר ינסו בכל מחיר להדהד את הדברים השלילים מסביבנו, גם אם הם בהיקף קטן ושולי.
״עזיבה גדולה נרשמת בקרב מעדנים ורופאים ישראלים בשל המצב״ - לבטח נתקלתם בכותרות שכאלה. כמתבקש, 'ידיעות אחרונות' הכריז בכותרת גדולה השבוע: "במגמת ירידה - עלייה במספר העוזבים את המדינה, ירידה במספר השבים: לפי הלמ"ס, חלה מהפכה בשנה החולפת ומאזן ההגירה לישראל נהיה שלילי״.
אני מאמין שאין סיבה להתרגש מכותרת המגיעה מעיתון, שהשקפתו ידועה לכל. אך לגופו של עניין, העוזבים נחלקם לשניים: אלה העוזבים מפחד וחשש. זו זכותם; אולי גם אפשר להבין אותם. אך זכותי לבוז לאלה שגרים כאן רק כאשר טוב ונעים.
ומצד שני ישנם את אלה העוזבים בשל סיבות 'אידיאולוגיות'. נניח כי האווירה הכללית השלטת בישראל כרגע לא מתיישבת עם השקפת עולמם. אך עליהם אמר לי פעם מישהו חכם: המולדת ואדמת ארץ ישראל יודעות לנקות את אלה אשר אינם ראויים להן.
***
זו השבת האחרונה של השנה. רבותינו לימדונו שאפשר לתקן בשבת הזו את כל אותן שבתות בהן קילקלנו, או לא הקפדנו כראוי על ערכה של שבת קודש - אותה ברית ישנה וטובה בינינו להקב״ה.
אבקש ברשותכם להמליץ על נושא חשוב שאולי נחבא בין סירי השבת: שמחת השבת.
ישנם דברים רבים שנחסרו בשבתות שנת תשפ״ד, אך נדמה כי השמחה הגדולה בה אנו מצווים לקיים את יום השבת, נחסרה השנה רבות (בעיקר מסיבות מציאותיות). אם אפשר לתקן בשבת האחרונה של תשפ״ד משהו בסיסי, אני אמליץ על שמחת השבת.
שמחו את יום השבת הקרוב ככל יכולתכם וליבכם, הפיחו ככל האפשר שמחה ושירים בקרב בני משפחותיכם. נכון, אולי ברוח הימים הללו זה לא ממש קל, אך זה נצרך ונכון !