בשבועיים האחרונים אנחנו רואים את אנשי השמאל נזכרים, שאנחנו מדינה יהודית. מרב מיכאלי היא יו"ר מפלגת העבודה, אותה מפלגה שהאבות המייסדים שלה חוקקו את חוק השבות, שקובע: "1. כל יהודי רשאי להגר לארץ. 2. רישיון הגירה יינתן לכל יהודי אשר יבטא את רצונו להתיישב בישראל". וכך כתבה מיכאלי בטוויטר שלה: "כמדינה יהודית, אסור לנו לעמוד מנגד... הדרישה המרכזית שלנו - בטלו את המכסות המצומצמות, ותנו למי שכל כך זקוקות וזקוקים למקלט להיכנס". אותה אחת, שהעמידה כגולת הכותרת של פעילותה תחבורה ציבורית בשבת, ושעושה הכל על-מנת למחוק את הזהות היהודית של מדינת ישראל, רוצה ללמד אותנו איך נראית מדינה יהודית. לא רק מרב, גם אנשי מרצ ואותו אחד שמזהה תהליכים - יאיר גולן - גם הם רוצים ללמד אותנו על מדינה יהודית.
כאשר שופטי בג"ץ נלחמים בעד הכנסת חמץ לבתי חולים ולצה"ל, הם גם רוצים ללמד אותנו על המדינה היהודית... הרי אין ספק, שלו חוק השבות היה מוגש היום בכנסת, לא רק שספק רב אם הוא היה עובר בכנסת הנוכחית, אלא שגם אם היה עובר - היה נפסל בבג"ץ כחוק גזעני. ומי יודע אם היו מתירים היום לבן-גוריון, שחוקק את חוק השבות, לרוץ לכנסת...
כל מחזה האבסורד הזה נובע מכך, שבאמת שכחנו שאנחנו מדינה יהודית. כאשר אני אומר לבחורה, שלא טוב שהיא תתחתן עם גוי, אז היא אומרת לי: "מה, אתה גזעני?". אין מילת גנאי יותר חמורה היום מ'גזענות', כי זה מה שהשופטים, התקשורת ונבחרי הציבור משדרים. אסור לדבר על יהדות, אסור לדבר על התבוללות, אסור להזכיר את המושג 'עם נבחר'.
כמובן, שאין מדובר בגזענות, כי אם ביהדות השורשים והמקורית. זאת היהדות ששמרה על עם ישראל בגלות, "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". גוי שרוצה באמת ובתמים להיכנס לעם היהודי, יכול - כמובן לאחר קבלת עול מלכות שמים אמיתית ועול מצוות שנובע ממנה. כאשר הוא עושה זאת, הוא נהפך ליהודי, ואותו יש מצווה לקרב ולאהוב. אבל כל עוד הוא לא מתגייר, אין לו מקום כאזרח שווה במדינה היהודית.
אין סכנה יותר גדולה למדינה היהודית ולצביונה מהכנסת גויים נוספים לארץ. כאילו לא די במה שכבר יש כאן. המתכון הבטוח להתבוללות הוא לימודים ועבודה משותפת, שהרי אם אפשר לשחק איתם יחד בהפסקה וללמוד איתם בכיתה, למה אי אפשר להתחתן איתם? ואם ביחס לערבים ישנה אולי רתיעה מסוימת, בגלל שמדובר באוייבים, הרי שאצל אוקראינים או רוסיות הרתיעה הזאת אינה קיימת, ולכן המצב ביחס אליהם הרבה יותר חמור ומסוכן.
בארגון להב"ה אנחנו מקבלים מידי יום פניות של משפחות על בנות שהכירו את בן הזוג שלהן בבית הספר או בעבודה משותפת.
עלינו, על הציבור האמוני, לדבר בגאווה וללא בושה על חשיבות המדינה היהודית ועל היחוד היהודי והיותנו העם הנבחר. אין סיבה לגמגם ולהתנצל. למדינה היהודית יש מטרה אחת - לעזור לכל יהודי העולם. לכל שאר הפליטים יש מספיק מדינות; לנו יש רק מדינה אחת ועלינו לשמור עליה יהודית.