כמה צחוק יש בה בפרשת וירא, וכמה ניואנסים שונים יש לצחוק שגורמים לצחוק להישמע בכל פעם עם מובן ומשמעות אחרים. וכך גם בתוך הבית שלנו פנימה יש סוגים שונים של צחוק. יש צחוק מתגלגל של ילדים שמחים, וגם צחוק של לעג. צחוק שמבטא מרירות ואירוניה וצחוק של פורקן רגשי. ועל מנת להתעמק ב'איך לצחוק בריא במשפחה', נתחקה אחר הצחוק בפרשה, ונבחן כיצד הצחוק פוגש את מציאות חיינו, הן באופנים שליליים והן באופנים חיוביים ומבריאי נפש.
הצוחקת הראשונה הינה שרה אימנו – "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ" . הרב חנן פורת ז"ל, מעלה את שרה אמנו על ספת הפסיכיאטר ומשתמש בפרויד כדי להסביר, שהצחוק של שרה הביע אי אמון שהתקיים בתת מודע של שרה. אי אמון באופן כזה, שאף היא עצמה לא הייתה מודעת לספקנותה. שרה פוגשת את המציאות של חייה ומתקשה בתחילה להרים את המבט למעלה ולהאמין. והקב"ה נדרש לסייע לשרה לפגוש את עצמה, על מנת לפרוץ את מחסום התת מודע שלה ועל מנת שתוכל להכיר בצחוק העולה בקרבה ולהתגבר עליו. רק תהליך זה יאפשר הבאת נס לעולם, כי הצחוק של שרה היה ביטוי לחוסר אמון. ורק כאשר שרה גוברת על עצמה אזי היא אומרת "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים". צחוק מלשון נס.
לעומתה ישמעאל "מְצַחֵק". פירושים רבים ניתנו לפועל מצחק, החל מלעג על כל החינוך לקדושה שניתן ליצחק, וכלה בהצקה וזלזול אף ביצחק עצמו כשהכל כאילו 'בצחוק'. הצחוק של ישמעאל פוגש את המציאות ומנסה להקטין אותה, לגמד את המשמעות של יצחק, לגמד את המשמעות של החינוך שניתן בבית אברהם. צחוק מזלזל הוא צחוק שמוריד את המציאות לתחתית. מוריד ערך לזולת. זהו צחוק שלא מאפשר אמונה לא בקב"ה ולא בעצמנו. ולכן חז"ל הזהירו מפני השחוק והלצון. שחוק של ציניות ולעג הורסים את המציאות, הורסים את היכולת לקחת דברים ברצינות ומונעים אמונה בתנועה ובשינוי.
והצוחק השלישי בפרשה הוא יצחק, ששמו חושף את המהות הגבוהה של צחוקו. הצחוק של יצחק מבטא את היכולת להרים את המציאות של העולם לאמונה. צחוק הרי מתרחש כשיש גורם מפתיע. כל פעם שאני מדגדגת את ילדיי כשהם מוכנים – הצחוק כמעט ואינו בוקע מהם; דווקא ההפתעה מייצרת את הצחוק. וזהו בדיוק הצחוק לו אנו זקוקים במציאות המלחמה של ימנו, זקוקים לצחוק של "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" – צחוק של שחרור שמבטא אמון בשינוי המציאות.
וכמה צחוק כזה אנחנו זקוקים בחיי המשפחה. הרי מהרגע שנולדים שני ילדים, יש ילד שקשה לנו איתו. ומחקרים שעקבו אחרי זוגות רבים גילו, שכשנתיים אחרי תחילת הזוגיות ימצאו את עצמם זוגות רבים במריבות ואתגרים. ג'ון גוטמן שחקר זוגות ומשפחות מצא שזוגות שבזים זה לזו, משלמים מחיר משפחתי כבד, ויתקשו להשלים אחרי מריבות. לעומתם הורים וזוגות שיצליחו כמו שרה לעבור את נקודת האי אמון ששוכנת בקרבם, ולהחליט להאמין בעצמם, בבני זוגם ובילדיהם - הם אלו שיגיעו לצחוק משחרר של גאולה.
כל כך קל לכתוב את הדברים, אבל כל כך לא קל לבצע. לעיתים אני מביטה בילדיי המתבגרים והבוגרים שכל אחד מהם מוצא את קולו הייחודי בעולם, ולפעמים בדרך יש מהמורות ומשברים. ולאחרונה הבנתי כמה הדבר הכי חשוב שאני יכולה לתת להם איננו עצות, ואף לא לנסות ליישר אותם בקו שלי, אלא לצחוק ולהאמין.