כבר תקופה ארוכה שלצד השיח על כל ענייני דיומא החשובים, מתקיימים דיונים על 'היום שאחרי'. והנה אנו בראש חודש מרחשוון, ממש 'אחרי החגים'.
קל היה במהלך חודש הרחמים והסליחות וחודש התשובה, להבטיח לעצמנו הבטחות שהשנה תהיה אחרת. נהיה טובים יותר, צדיקים יותר, מאוחדים יותר - ואז תחל שנה וברכותיה. האימרה המיוחסת לאיינשטיין ולאחרים אומרת, שאי-שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. אם כן, מה את ואתה מתכוונים לעשות אחרת השנה כדי להגיע לתוצאות אחרות? מה הפעולות הקונקרטיות, לא רק הצהרות בעלמא שאתן כבר בימים אלה נוקטים בהם כדי לשנות מסלול?
רציתי להכיר את נביאים וכתובים טוב יותר. אז הצטרפתי לקבוצת ווטסאפ שמשמחת תורה עוברת על שני פרקים מהנ״ך - וכבר זכיתי להתבונן על ספר יהושע בעיניים אחרות. התחלתי לצעוד שעה מדי ערב, ובע״ה בחודש הבא אתחיל משרה נחשקת חדשה. ואם להישען על השאלה המפורסמת של פלאטו שרון, אשאל אתכם 'מה עשית בשביל עצמך?'. ואחתום בציטוט אחרון של אלכס אנסקי 'מה לעשות? לעשות!'.
ואם נעלה רגע למעוף ציפור ונתבונן לא רק על עצמנו, אפשר לשאול מה יהא על החברה שלנו? כל כך הרבה חליים ופערים קיימים כמעט בכל תחום חיים, רווחה, בריאות, חינוך, כלכלה. השבוע נפתח מושב החורף של הכנסת וכל הפרשנויות מצביעות על כך שמחכה לנו עוד מאותו הדבר (במקרה הטוב) ויותר רע (במקרה הרע). כל מי שעיין בתוכנית הכלכלית שהציג השר סמוטריץ', ראה שאין בשורות באופק. עוד שורה של החמרות וצמצומים, וגם מה שלא צומצם ורק הוקפא, למעשה נשחק ויוצר מציאות קשה ומאתגרת יותר למיליוני אנשים בישראל. אבל התחושה היא שאין דין ואין דיין.
השבוע בקנייה בסופר, שמעתי קריאה של אישה שעמדה לא רחוק ממני שתהתה בקול: 'אין מחירים על שום דבר?!'. אכן על רבים מהמוצרים לא היה סימון ואי אפשר היה לדעת כמה הם עולים. גם אני באותה קנייה ניסיתי להשוות מחירים של מוצרים שאני לא קונה תדיר ואיני יודעת כמה הם עולים. לפעמים מצאתי מחיר ולפעמים לא. אז בחרתי מותגים שאני יודעת שהם לרוב זולים יותר.
שר הכלכלה ניר ברקת פנה לפני שבוע לרשתות השיווק וביקש שיפסיקו להתעלם מהחוק וחובת סימון מחירים (התרופפות שהיתה בתחילת המלחמה ונשארה), אך הן מתמידות ברצונן לבטל את החובה הזו. נו, אז ביקשו. הכל יוכרע ברמת האכיפה. בינתיים האזרח הקטן ישלם.
החודש הועבר ל-300 אלף קשישים מענק חימום. 700 ש״ח הועברו ישירות לחשבון שלהם כדי לסייע עם עלות חימום הבית בחודשי החורף. ניגשתי מתוך סקרנות לעיין בפרוטוקול הדיון בכנסת בנושא זה, במסגרת הצעה לתיקון החוק, שהגיש ח"כ חיים כץ ב-2017. התיקון שינה את החוק שהעניק את מענק החימום רק לקשישים שגרו ב'אזור קר', ומאז, כל קשיש עם השלמת הכנסה או השלמת נכות, מקבל את המענק (גם נפגעי משרד הבטחון מקבלים מענק דומה). בפרוטוקול עצמו נשאלת השאלה הברורה, למה רק מענק חימום? מה עם מענק קירור בקיץ? אמר מי שאמר שזה רעיון טוב וכדאי שמישהו יוביל את זה. 7 שנים לאחר מכן, אף אחד לא הרים את הכפפה. והשאלה המתבקשת יותר היא למה רק משיגים תוספות קטנות במקום לטפל בסוגיה העיקרית שהיא העלאת קצבת זיקנה שנשחקת כבר שנים?
החברה האזרחית נלחמת בשיניים למען כולנו, כל אחד וצרכיו. אז רק אחזור על השאלה - מה תעשו בשביל עצמכם?